זכות עיכבון של ספרי החשבונות ומסמכי הלקוח

לעניין יחסי עורך דין - לקוח נקבע כי "אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ , פ"ד מז(5) 114,124).יפים הדברים גם לעניין היחסים עם רואה חשבון.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום לתובעת בסך של 13,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.6.13 עד יום התשלום בפועל ובצרוף מע"מ. זכות עכבון: התביעה שכנגד נסובה על נזקיה של הנתבעת מחמת אי מסירת המסמכים ע"י התובעות לידיה לפי דרישתה בהודעת הביטול.

על עכבון נקבע בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עיסקת הקבלנות " בדומה לכך נקבע בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, התשל"א- 1971 : "עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב." בחוק רואי חשבון , תשט"ו-1955 אין הוראה בשאלת עכבון בידי רואה חשבון, בשונה מחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א -1961 שנדרש לכך בסעיף 85 בחוק.

בספרו של כב' השופט ברק , דיני שליחות ,עמ' 1160 נאמר: "מטרת העיכבון אינה החזקה לצורכי מימוש. מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שיכנוע השולח לפרוע את חובו" (ראו: ע"א 6492/00 שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' מאזן שחיבר [פורסם בנבו] 19.8.02; ת.א(1248/03 יוסף שיליאן ואח' נ' רו"ח ברוך גיירמן [פורסם בנבו] 4.5.03).

...

בנסיבות אלו אני קובעת כי הודעת הביטול לאור תנאיה, הן בביטול רטרואקטיבי של ההסכם והן בהיעדר תקופת הודעה מוקדמת נשלחה בחוסר תום לב מה שמשליך על שאלת זכותן של התובעות לפיצוי צפייה בגינה.

כך גם נימצא כי הנתבעת הפרה את ההסכם בהימנעה מתשלום שכרה של התובעת 1 לחודשים אפריל - מאי 2009 ובהתאם לכך לא ניתנה לה רשות להגן בנוגע לרכיב תביעה זה. בהתאם לקביעותי ולאחר שבחנתי את נסיבות ההתקשרות ואת הודעת הביטול ללא תקופת הודעה מוקדמת ובהתחשב בתקופת ההסכם עובר להודעת הביטול למשך מעל שמונה שנים המשליכה על משך תקופת ההודעה המוקדמת שהיה על הנתבעת לכלול בהודעתה, אני מחייבת את הנתבעת בפיצוי לתובעת 1 בסך של 5,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל ובצירוף מע"מ. התובעת 2 טרחה ועמלה על הכנת הדו"ח השנתי לשנת 2008 שצריך היה להיות מוגש בסמוך לאחר הודעת הביטול מבלי שנסתרה גרסתה לפיה היתה בעיצומה של הכנתו והתכוונה להגישו לרשויות המס.

לפיכך, נדחית התביעה שכנגד.

בין הוראות חוק אלו, ניתן למנות למשל את סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 המעניק לעו"ד את זכות העכבון על כספים ומסמכים של הלקוח לצורך הבטחת תשלום שכר טירחה המגיע לעו"ד. הוראה דומה באשר לזכות העכבון של רואה החשבון אינה קיימת.

משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פרעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפרוק כאשר הנכס הנו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפרוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).

...

האם יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות לרו"ח יצחק גווילי, להעביר לידיו או לידי המנהל המיוחד את כל העתקי מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים אליו ולחברות אשר היו בשליטתו ומצויים בידיו? רקע כללי וטענות הצדדים ביום 18.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו.

משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עיכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פירעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עיכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להיפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העיכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפירוק כאשר הנכס הינו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפירוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עיכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).

רו"ח גוילי עצמו מציין במפורש בתגובתו, כי ביחס לחברות שושו וביסטרו: "...החברה הנ"ל אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואנוכי מפעיל את זכות העיכבון השמורה לי לתשלום שכר טרחתי... עבור הטיפול השוטף בשנתיים האחרונות...זה המקום לציין שהחובות הקיימים אליי הינם חובות של החברות ועל כן אינם נכנסים בגדר חוב עבר בפשיטת רגל של החייב". על אף שסעיף 103 לפקודה מתייחס למסמכים של פושט הרגל, אני סבור כי גם מסמכי הנהלת חשבונות הנחוצים לצורך הליך הפש"ר של החייב ואשר בבעלות חברות שבשליטתו, נכללים בגדרי סעיף 103.

למרות שמדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשת דוחות של החברות, יש לראות בהם "מסמכים של פושט הרגל" במובן הרחב ולכן ביחס למסמכים ספציפיים אלו, שיש להם חשיבות עליונה לצורך קידום הליך הפש"ר, נדחית זכות העיכבון.

מתגובתו של רו"ח סוקוולובר עולה כי הוא מסרב להעביר את המסמכים הדרושים אלא בכפוף לשני תנאים: האחד, כי תנתן החלטה של בית המשפט לפיה משרד רו"ח ליואי את ליואי הנו נושה בעל זכות עכבון בשל חוב כספי נטען בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין ביקורת ספרי החברה ליום 30/09/16; השני, כי תנתן החלטת בית משפט המאשרת את שכר רוה"ח בגין הכנת המסמכים הנדרשים בסך של 500 ₪ בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה.

אין חולק כי זכות העכבון של רואה חשבון ושל עורך דין ביחס למסמכי לקוחותיו הוכרה בפסיקה לפי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות.

...

לנוכח מהות המסמכים שהתבקשו ואשר אינם מצריכים הפקה או עריכה מצידו של רו"ח סוקולובר, ושעה שהסברים אמור היה רו"ח סוקולובר ממילא ליתן במסגרת חקירתו, אינני סבורה כי יש הצדקה לדרישתו של רו"ח סוקולובר לקבלת תשלום שעתי עבור המצאתם של המסמכים, ולא כל שכן תשלום בגובה תעריף שכר טרחה שעתי שהועמד על סך של 550 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל האמור, ימסור רו"ח סוקולובר למפרקת ו/או לחוקר את העתקי המסמכים המבוקשים בתוך 15 יום.

אינני מקבל טיעון זה שכן הסעד המבוקש בבקשה הוא אחד מני סעדים רבים אחרים המבוקשים בתביעה ובעניין זה כבר נפסק, כי "זהות הסעד" אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן צו-מניעה זמני; ואם שוכנע, כי מבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק המנעות ממתן הסעד הזמני (רע"א 2059/98 וולטה נ' מדיטרניין בע"מ (פורסם בנבו, 12.11.98)).

בעיניין זה, חל דין בסיסי אשר שולל את הפיכת הייצוג עצמו ל"בן ערובה" בידי עורך הדין, תוך כפיית שירותיו על צד שאינו מעוניין בהם (ראה האמור בספרו של השופט גבריאל קלינג, "אתיקה בעריכת דין", ההוצאה לאור של לישכת עורכי הדין, תשס"א- 2001, עמ' 158).

מאידך, זכותה של המשיבה לעכבון מעוגנת על פי חוק ולפיה היא זכאית להחזיק בידיה את המסמכים הקשורים במבקשת עד לתשלום שכר הטירחה המגיע לה. אין ספק שהמשיבה עמדה בחובתה והגישה תביעה לתשלום שכר טירחה תוך הזמן הקבוע בסעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 אשר קובע כדלקמן: "להבטחת שכר טירחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שרותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפיקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שרותו ללקוח; ובילבד שהגיש תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". בלי להכנס לגופם של דברים ביחס לתביעה לתשלום שכר הטירחה, הרי אין ספק שהתובעת זכאית לתשלום שכר טירחה בעבור טיפולה השוטף, גם אם המבקשת אינה מכירה בסיכום שהיה בין הצדדים בטרם עסקת מכירת המניות של המבקשת.

...

הנתבעת מלינה על כך שיש לדחות את הבקשה בשים לב לכך שקיימת זהות בין הסעד המבוקש בבקשה לבין הסעד המבוקש בתביעה העיקרית.

אינני מקבל טיעון זה שכן הסעד המבוקש בבקשה הוא אחד מני סעדים רבים אחרים המבוקשים בתביעה ובעניין זה כבר נפסק, כי "זהות הסעד" אינה עוד אלא אחת הנסיבות שעל בית-המשפט להביאן בחשבון במתן צו-מניעה זמני; ואם שוכנע, כי מבחינת הדין המהותי עומדת למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (רע"א 2059/98 וולטה נ' מדיטרניין בע"מ (פורסם בנבו, 12.11.98)).

לסיכום כפוף להמצאת אישור על ביצוע הפקדה כספית בסך של 1,500,000 ₪ בקופת בית המשפט תעביר המשיבה את המסמכים לידי המבקשת והצדדים יפעלו כדלקמן: המשיבה או מי מטעמה תתייצב עד 7 ימים ממועד ההפקדה במשרדי המבקשת, יחד עם הקלסרים של כלל הפרויקטים.

מעדותו של הנתבע עולה כי תוכן ה"איום" ידוע לו מפי השמועה, וכי למעשה המדובר באמירה של התובע כי יפנה ללישכת רואי החשבון, והיא מסוייגת על ידי הנתבע במילים "לא יודע, איזה משהו". לגבי טענתם של הנתבעים לעכבון שלא כדין של מסמכים וחומרים השייכים לנתבעים, בידי התובע, הרי שבעניין זה היתקיימה היתדיינות בין הצדדים במסגרת ת"א 50786-03-21 בבית משפט השלום בבאר-שבע לפני כב' הש' תומר אורינוב.

הוראת חוק רלוואנטית לרואה חשבון או מנהל חשבונות היא זו הקבועה בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"), אשר עניינה זכות העכבון של עושה מלאכה או נותן שירות, קרי, קבלן, על נכס אשר ברשותו השייך למזמין המלאכה או השרות.

מהותה של זכות העכבון היא יצירת לחץ על המזמין לתשלום החוב, וכך פרופ' א' ברק כותב בספרו, דיני השליחות (נבו, תשנ"ו) 1160: "מטרת העכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העכבון היא החזקה לצרכי שיכנוע השולח לפרוע את חובו". כך גם בספרה של פרופ' נ' זלצמן, עכבון, ( מהדורת תשנ"ט) בעמ' 220: "זכות העכבון היא ערובה לחיוב המתקיימת על ידי החזקה של הנושה בנכס. עיכוב הנכס הוא אמצעי בידי הנושה ליצור לחץ על החייב על מנת להניעו לקיים את חיובו לנושה... לערך הכלכלי של הנכס, אובייקט הזכות, אין כל משמעות לעניין זה, אלא רק כאחד הגורמים העשויים להשפיע על כוחו של העיכוב להשיג את ביצוע החיוב. אפשר ששווי הנכס נמוך משווי החיוב או שהנכס חסר כל ערך חומרי, ואף על פי כן יפעל העיכוב את פעולתו על החייב." בעוד שסעיף 11 לחוק המיטלטלין מגדיר את העכבון, הרי שהסעיפים הספציפים הפזורים בחוקים השונים, כדוגמת חוק חוזה קבלנות, וחוק עורכי הדין, אינם מגדירים את מהותו של המושג עכבון.

לאור הגדרת "מיטלטלין", כ"נכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין", עולה כי ספרי חשבונות הנם נכס מוחשי, בעלי ערך ללקוח - ובמקרה שבפנינו, לחברה בהקפאת הליכים, ומשכך, יש להכלילם בגדר מיטלטלין הניתנים לעיכוב, ונראה כי על כך אין מחלוקת.

...

לפיכך, אני מקבל את טענת הקיזוז של הנתבע בתצהיר עדותו הראשית, על הסך של 4,500 ₪, בשל רכישת תוכנת "חשבשבת" לצורך עבודתה של הפקידה מטעם התובע – וזאת ללא תועלת.

סוף דבר לאור כל המקובץ, מאחר שחלק מטענות הנתבעים התקבלו, הרי שמפירוט החוב וחישובו בסע' 18 לכתב התביעה, יש להפחית את הסכומים הבאים: 1,800 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור שירותי הפקידות שלא ניתנו; 750 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור רכישת תוכנת "חשבשבת"; 18,000 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2019; 12,600 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2020; 12,000 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2019; 8,400 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2020; 5,940 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2018; 2,160 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2019; 5,400 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2020; 1,000 ₪ - בגין סיוע בהשגת פטור ניכוי מס במקור חריג בשנת 2020.

לסכום זה יש לצרף ריבית בשיעור של 10% מיום 31.12.2020 ועד למועד פסק הדין, בסך כולל של 13,390 ₪, ולפיכך: אני קובע כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 53,844 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא סכום זה ריבית בשיעור שנתי של 10%.