מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות עיכבון רכב משועבד לבנק

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

אחת ממטרותיה המרכזיות של זכות העיכבון היא ליצור אמצעי לחץ על החייב לשלם את חובו: "ממהותה של זכות העכבון שהיא בבחינת אמצעי לחץ בלבד המופעל על החייב כדי שיפרע את חובו [...] בהעדר האפקטיביות של לחץ העכבון הופכת זכות העכבון לחסרת ערך ממשי" (ע"א 5079/02‏ דיור לעולה בע"מ נ' איזוטופ בע"מ, פ"ד נז(2) 769, 775 (2003); ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 27 (16.11.2010)).
יחד עם זאת, מקובלת עלי הטענה כי לעתים טענה כזו עלולה להיות נגועה בחוסר תום לב. כמו בדיני העיכבון, גם בעניינינו מן הראוי למצוא איזון בין זכות המישכון של הנושה (המגלמת בתוכה גם אמצעי לחץ, כאמור), ובין האנטרס של החייב בשחרור השיעבוד הרובץ על הנכס הממושכן.
אך בהנחה כי קיימת מחלוקת בתום לב בין ראובן לשמעון לגבי קיומו או גובהו של החוב, אם יבקש שמעון לשחרר את הרכב כנגד הפקדת מלוא הסכום השנוי במחלוקת, קשה להלום כי בית המשפט יאפשר לראובן להמשיך להחזיק ברכב כאמצעי לחץ, נוכח סעיף 11(ג) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 הקובע כי "החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב". לטעמי, קשה להלום כי מצבו של בעל הערת אזהרה יהיה טוב יותר ממצבו של בעל מישכון ושל בעל עיכבון.
...
השופט צ' זילברטל: לאחר שעיינתי בחוות דעתם של חבריי, השופטים נ' סולברג ו-י' עמית, אני מצרף את דעתי לדעתו של השופט עמית.
על מנת להגיע למסקנה שאליה הגיע חברי השופט סולברג, לפיה הצדדים בחרו בכוונת מכוון בבטוחה בדמות הערת האזהרה דווקא על מנת, בין היתר, ליצור על המבקשת לחץ לפרוע בפועל את החוב ללא צורך בהליכי אכיפה חיצוניים (במובחן מבטוחה שמטרתה היא אך להבטיח פרעון חוב כספי) - נדרשת תשתית ראייתית מפורשת שלא נמצאה במקרה דנא.
הוחלט בדעת הרוב (השופטים י' עמית וצ' זילברטל) ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולהעתר לערעור, נגד דעתו החולקת של השופט נ' סולברג, שלפיה יש להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

לשיטה זו, אין הבנק נידרש לרשום שיעבוד על רכב שרכש הלקוח בהלוואה שקבל מהבנק, שהרי ממילא יש לבנק זכות עיכבון, שיעבוד ומשכון על כל נכס של הלקוח, ומכאן שהוא, כביכול, נושה מובטח הגובר על כל נושיו של הלקוח.
...
זו גם המסקנה המשתמעת מפסק הדין בעניין אובזילר.
היה על הבנק לרשום את השעבוד על מנת לשכללו, ומשלא עשה כן, השעבוד הספציפי ­– אשר לטעמנו לא נוצר מלכתחילה – לא השתכלל ואינו תקף בפני המפרק.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

סיכומי הצדדים הונחו עתה לפני ובהתאם ניתן פסק דין זה. טענות הצדדים תמצית טענות המבקש לטענת רז, הבנק הנו נושה רגיל, שכן הערת האזהרה שנרשמה לטובתו יוצרת התחייבות להמנע מבצוע עסקה במקרקעין בלבד ואיננה בגדר שיעבוד או עיכבון כנדרש בהגדרת "נושה מובטח" בפקודת פשיטת הרגל, התשמ"ה – 1985 (להלן: "פקודת הפשט"ר").
בהסכם דנן ניתן למצוא התחייבויות שונות, ביניהן לרישום שיעבוד על המקרקעין, לרישום משכנתא במקרה של פירוק השתוף בהם, לשיעבוד כלי רכב, לקביעת הבנק כמוטב בפוליסת ביטוח החיים של רז ועוד, ואולם, ההיתחייבות הנוגעת להערת האזהרה עצמה הנה אחת - להמנע מפעולה במקרקעין.
סיכומם של דברים, בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, נוכח ההבדל בעצם ההיתחייבות נשוא ההערה בין הערת אזהרה אשר מהותה התחייבות לעשיית עסקה לבין הערה שתכליתה מניעת עסקה, והשפעתו של הבדל כאמור על תוכן הזכות הנתונה לבנק ביחס לחלקו של רז במקרקעין, ולאור נסיבותיה הקונקרטיות של הערת האזהרה שנרשמה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בהערת אזהרה העולה כדי "שיעבוד" לצרכי סעיף 1 לפקודת הפשט"ר, וכי בהתאם, אין בהערת האזהרה השלילית שנרשמה, כשלעצמה, כדי להקנות לבנק מעמד של נושה מובטח.
...
בכך סבורני כי יש כדי ללמד שגם הבנק לא ראה עצמו בשלב האמור כנושה מובטח מכוח הערת האזהרה השלילית שנרשמה לטובתו.
סיכומם של דברים, בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, נוכח ההבדל בעצם ההתחייבות נשוא ההערה בין הערת אזהרה אשר מהותה התחייבות לעשיית עסקה לבין הערה שתכליתה מניעת עסקה, והשפעתו של הבדל כאמור על תוכן הזכות הנתונה לבנק ביחס לחלקו של רז במקרקעין, ולאור נסיבותיה הקונקרטיות של הערת האזהרה שנרשמה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בהערת אזהרה העולה כדי "שעבוד" לצרכי סעיף 1 לפקודת הפשט"ר, וכי בהתאם, אין בהערת האזהרה השלילית שנרשמה, כשלעצמה, כדי להקנות לבנק מעמד של נושה מובטח.
סוף דבר אשר על כן, התובענה מתקבלת בזאת, ובהתאם הנני קובע כי המשיב 1 איננו "נושה מובטח" (כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת הפשט"ר) של המבקש על חלקו במקרקעין הידועים כגוש 3697 חלקה 124 אך מעצם רישום הערת אזהרה המונעת ביצוע עסקאות בנכס.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי פריסת התשלומים, המכונית נימסרה לחזקתו ולבעלותו עוד בטרם בוצע התשלום הראשון בסך 10,000 ₪ מתוך 540,000 ₪ ! ,ואף זאת מבלי שנירשם שיעבוד לטובת המוכר.
לכאורה, ניתן היה להשיב את המכונית למוחמד, בתנאים ולאחר מימון זכות העכבון של החברה, אך נוכח קביעותיי בדבר הזיקה הקלושה בין מוחמד למכונית, אינני רואה לעשות כן. מכירת המכונית בשלב זה תאפשר לשמור על ערכה, תוך שמירה על זכויות כל הנוגעים בדבר, ובכלל זה מוחמד והחברה.
הסכום שיתקבל יופקד בחשבון הבנק של קרן החילוט, המנוהל על ידי יחידת החילוט, לצורך שמירת ערך המכונית שנתפסה, עד למתן החלטה בבקשת החילוט.
...
ייאמר מיד וכפי שיובהר להלן כי טענות מוחמד אשר לזכותו על המכונית נדחות בזה.
סוף דבר : לא עלה בידי מוחמד להוכיח טענותיו.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, בתוקף סמכותה מכוח ס' 36ו(א) לפקודה, ומכוח תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), תש"נ – 1990, תמכור את המכונית.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

המבקשות הגישו בקשה דחופה לביטול העיקול בטענה כי התובעת ביצעה "תרגיל מלוכלך" שעה שידעה שלנתבע אין יכולת כלכלית לפרוע את יתרת ההלוואות על הרכבים ועשתה שימוש בהסכמות עם חברה אחרת הקשורה לתובעת וזאת כדי לגרום לנתבע להשיג מקורות מימון לרכישת רכבים ולאחר שיהיה זכאי לרכוש אותם למנוע ממנו להעביר את הבעלות.
בתגובת המבקשות לתגובה לבקשה לביטול העיקול צורף תצהיר מטעם אחותו ואישתו של הנתבע (שצירופו אושר בדיון) שם הבהירו כי סוכם כי הרכב ירשם על שם האחות אשר רכבה נגנב סמוך לפני כן. ביחס לאישה נטען כי סוכם שהרכב ירשם על שמה כדי שלא יהיה חשוף לעיקול וזאת לאור הכוונה לקבל הלוואה על יסוד שיעבוד הרכבים לבנק.
דומה הדבר לקדימות מכוח עכבון שיש למי שתיקן נכס שבחזקתו.
...
במצב המיוחד שנוצר, מצאתי לקבל את הבקשה ואני מורה על ביטול העיקולים על הרכבים המפורטים לעיל בסעיף 1 להחלטה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו