זכות עיכבון על נכס בחברה בהקפאת הליכים

דיון והכרעה זכות העיכבון אין חולק שעל פי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 והפסיקה הדנה בו, עומדת לרואה החשבון הזכות לעכב מסמכים השייכים ללקוחו, בשל חוב שכר טירחה של הלקוח כלפיו, בשים לב לחוזה ביניהם שהוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר, כשהקבלן אינו עובדו של המזמין כהגדרתו בסעיף 1 לחוק – "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". הגישה הרווחת בפסיקה, ובכלל זו הפסיקה אליה הפנו הצדדים, היא כי לרואה החשבון, זכות לעכב את המסמכים בידיו עד להסדרת תשלום שכרו הנטען על ידי הלקוח, הגם שהדבר לא הוסדר בהוראת חוק ספציפית בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, וזאת בנגוד, למשל, להוראה המפורשת בסעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (ראה: ת"א (מחוזי נצ') 3172/07 רפאל כמוס נ' עו"ד פורת אהוד הנאמן לתקופת הקפאת ההליכים של חב' ציוני ממן - בית וגן בע"מ (18.12.07)).

...

בנסיבות הענין שלפניי שוכנעתי שעלול להיגרם למבקשים נזק ממשי ומוחשי בהינתן ההליך הפלילי המתנהל נגדם שעניינו אי-הגשת דו"חות למס הכנסה ואי תשלום מס שנוכה.

בנסיבות אלה, אני מקבל את הבקשה ומורה למשיב להעביר לידי ב"כ המבקשים את החומר החשבונאי הגולמי המבוקש, וזאת בתוך 21 יום מהיום.

כמו כן, אני קובע את התיק למענה מפורט לכתב האישום ליום שעה 25.1.22 שעה 10:00.

הפסיקה הכירה בזכות העכבון של רואה חשבון ביחס למסמכי לקוחו, מכוח הזכות הקבועה בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") הקובע כי: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". ראו גם: בש"א (י-ם) 8360/09 דילעם פיתוח ועבודות עפר (1999) בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (13.1.10) (להלן: "פס"ד דילעם"); ת"א (נצ') 3172/07 רפאל כמוס נ' עו"ד פורת אהוד הנאמן לתקופת הקפאת ההליכים של חב' ציוני ממן בית וגן בע"מ (18.12.07); בר"ע (ב"ש) 698/00 אזולאי, רו"ח נ' ר.א.ם ד.ר. בע"מ, פ"מ תש"ס (2) 876 (2000) ((להלן: "פס"ד אזולאי"); המשביר הישן).

...

האם יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות לרו"ח יצחק גווילי, להעביר לידיו או לידי המנהל המיוחד את כל העתקי מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים אליו ולחברות אשר היו בשליטתו ומצויים בידיו? רקע כללי וטענות הצדדים ביום 18.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו.

משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עיכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פירעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עיכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להיפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העיכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפירוק כאשר הנכס הינו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפירוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עיכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).

רו"ח גוילי עצמו מציין במפורש בתגובתו, כי ביחס לחברות שושו וביסטרו: "...החברה הנ"ל אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואנוכי מפעיל את זכות העיכבון השמורה לי לתשלום שכר טרחתי... עבור הטיפול השוטף בשנתיים האחרונות...זה המקום לציין שהחובות הקיימים אליי הינם חובות של החברות ועל כן אינם נכנסים בגדר חוב עבר בפשיטת רגל של החייב". על אף שסעיף 103 לפקודה מתייחס למסמכים של פושט הרגל, אני סבור כי גם מסמכי הנהלת חשבונות הנחוצים לצורך הליך הפש"ר של החייב ואשר בבעלות חברות שבשליטתו, נכללים בגדרי סעיף 103.

למרות שמדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשת דוחות של החברות, יש לראות בהם "מסמכים של פושט הרגל" במובן הרחב ולכן ביחס למסמכים ספציפיים אלו, שיש להם חשיבות עליונה לצורך קידום הליך הפש"ר, נדחית זכות העיכבון.

בעיניינה של החברה היתנהל קודם לכן הליך הקפאת הליכים (פש"ר 47691-11-16) (להלן: "תיק הקפאת ההליכים"), במסגרתו מונה עו"ד יריב שי ישינובסקי כנאמן להקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן").

באותו עניין טען הספק כי יש בידיו זכות עכבון על "קוד המקור" של אתרים שבנה עבור לקוחותיה של דרונט ומכוח זה ביקש להורות כי אין לבצע מכירה של האתרים הנוגעים ללקוחות מסוימים, אשר דרונט לא שילמה את התמורה המלאה עבורם, וזאת עד לתשלום מלוא החוב לספק.

מכאן, שאם המבקשת סבורה כי נמכרו לרוכשת נכסים הכפופים לכאורה לזכויותיה של המבקשת וכי בידיה תביעות נגד הרוכשת או צדדים שלישיים אחרים כלשהם, עליה לפנות בעיניין זה לרוכשת ו/או לנקוט בהליכים המתאימים ולא בהליך שבפניי; ובלשונו של המנהל המיוחד: "עם מכירת פעילותה ונכסיה של החברה לידיה של הרוכשת, למעשה הרוכשת נטלה על עצמה סיכון שכרוך בכך שרכיבים בהם עשתה החברה שימוש אינם בבעלותה או כי זכויות החברה ברכוש מותנות בזכויות של גורמים אחרים ועל-כן עליה להסדיר את זכות השמוש בהם. דברים אלה הובהרו לרוכשת מפורשת, הן בטרם ביצוע המכר והן לאחר מכן"..

בהתאם לכך אף נקבע בהסכם כי "על אף האמור בכל דין לא תעמוד ל[מבקשת] זכות עכבון כלשהיא בשרותים נשוא הסכם זה או בתוצאותיהם". מכאן, שפרשנות המנהל המיוחד, לפיה הקביעה בהסכם כי הרכיב ייוותר בבעלותה של המבקשת קשורה למעשה לאתרים בהם הותקן הרכיב ולא ליחסיה של המבקשת עם החברה, אכן מתיישבת עם לשון ההסכם ועם המהלך העיסקי שנקבע בין הצדדים.

...

אף-על-פי-כן, אני סבורה כי בטיעון הבסיסי של המבקשת קיימת סתירה פנימית מהותית.

ניתן להמחיש מסקנה זו גם מן הכיוון המשפטי-מעשי.

מכאן, שאם המבקשת סבורה כי נמכרו לרוכשת נכסים הכפופים לכאורה לזכויותיה של המבקשת וכי בידיה תביעות נגד הרוכשת או צדדים שלישיים אחרים כלשהם, עליה לפנות בעניין זה לרוכשת ו/או לנקוט בהליכים המתאימים ולא בהליך שבפניי; ובלשונו של המנהל המיוחד שכבר צוטטה לעיל במסגרת החלטתי בבקשה מס' 31: "עם מכירת פעילותה ונכסיה של החברה לידיה של הרוכשת, למעשה הרוכשת נטלה על עצמה סיכון שכרוך בכך שרכיבים בהם עשתה החברה שימוש אינם בבעלותה או כי זכויות החברה ברכוש מותנות בזכויות של גורמים אחרים ועל-כן עליה להסדיר את זכות השימוש בהם. דברים אלה הובהרו לרוכשת מפורשת, הן בטרם ביצוע המכר והן לאחר מכן". מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשה של י.א דקור תעשיות 2013 בע"מ (להלן: "הרוכשת") להורות למשיבה, חברת אריגים תוצרת ארצנו בע"מ (להלן: "אריגים") לאפשר לה לתפוס חזקה בציוד שרכשה מנאמני חברת דקור-רהיט (2002) 1989 בע"מ, המצויה בהקפאת הליכים (להלן: "החברה"), אשר היו בבעלות החברה ונותרו במקרקעין הידועים כגוש 11547, חלקות 73-79 הממוקמים בשדרות ההסתדרות, מיתחם "I-WAY" בחיפה (להלן: "הנכס").

דיון השאלה העיקרית לדיון, האם קמה לאריגים זכות עכבון על הציוד שנותר בנכס והאם מכירת פעילות החברה על ציודה גוברת על זכות העכבון של אריגים.

...

סוף דבר, אני מחייבת את אריגים להעביר לרוכשת את כל ציוד החברה, המוחזק על ידה וזאת בתוך 14 יום.

סעיף 5 לחוק האמור קובע בזאת הלשון: "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מהמזמין עקב עסקת הקבלנות". סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות מגדיר חוזה קבלנות כ"חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".

לאור הגדרת "מיטלטלין", כ"נכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין", עולה כי ספרי חשבונות הנם נכס מוחשי, בעלי ערך ללקוח - ובמקרה שבפנינו, לחברה בהקפאת הליכים, ומשכך, יש להכלילם בגדר מיטלטלין הניתנים לעיכוב, ונראה כי על כך אין מחלוקת.

...

לפיכך, אני מקבל את טענת הקיזוז של הנתבע בתצהיר עדותו הראשית, על הסך של 4,500 ₪, בשל רכישת תוכנת "חשבשבת" לצורך עבודתה של הפקידה מטעם התובע – וזאת ללא תועלת.

סוף דבר לאור כל המקובץ, מאחר שחלק מטענות הנתבעים התקבלו, הרי שמפירוט החוב וחישובו בסע' 18 לכתב התביעה, יש להפחית את הסכומים הבאים: 1,800 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור שירותי הפקידות שלא ניתנו; 750 ₪ בגין כל שנה – בין 2013 ל- 2018 – עבור רכישת תוכנת "חשבשבת"; 18,000 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2019; 12,600 ₪ - בגין שירותי ניהול ספרי חשבונות בשנת 2020; 12,000 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2019; 8,400 ₪ - בגין שירותי הכנת דוחות כספיים לשנת 2020; 5,940 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2018; 2,160 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2019; 5,400 ₪ - בגין שירותי ייעוץ בשנת 2020; 1,000 ₪ - בגין סיוע בהשגת פטור ניכוי מס במקור חריג בשנת 2020.

לסכום זה יש לצרף ריבית בשיעור של 10% מיום 31.12.2020 ועד למועד פסק הדין, בסך כולל של 13,390 ₪, ולפיכך: אני קובע כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 53,844 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא סכום זה ריבית בשיעור שנתי של 10%.