זכות עובד מדינה להשתתף בבחירת נבחר ציבור - זכות ההצבעה

לפיכך, בשעה שנבחר הציבור עושה שימוש במימון צבורי – אין הוא זכאי לפרטיות ביחס לשימוש זה. סייג ההגנה על הפרטיות הכלול בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע, או: החוק) חל, לשיטת המערערת, בעיקר על ענייניו של אדם פרטי, אך לא על שימושו של נבחר ציבור בכספי ציבור.

המערערת מציינת בהקשר זה כי בעוד שהחוק קובע שעל הרשות למסור את המידע המבוקש בתצורתו הגולמית – בפועל המשיבים הם שבחרו למסור לה מידע מעובד.

במקרה שבו, למשל, הסכם קבוצי הקנה לעובד ציבור מימון צבורי בגין ארוחות, או ביגוד – אין הדבר משמיע, מיניה וביה, כי אותו עובד הציבור לא יהיה זכאי לפרטיותו, ויהיה חייב לחשוף אילו פרטי מזון הוא צרך, או אילו פרטי לבוש הוא קנה.

יתרה מכך, ההישתתפות הציבורית בהוצאות של מעונותיו של ראש הממשלה היא נושא המצוי על הסדר היום הצבורי, ואף נערך לגביה דו"ח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה, אשר פורסם בשנת 2015 והצביע על שורה של ליקויים.

...

בכפוף להערה זו, אם כן, דין הערעור בנוגע לעתירת העמותה – להידחות.

נוכח מסקנתי כי ישנו אינטרס ציבורי בפירוט ההוצאות של מעונות ראש הממשלה, אני סבור כי דינו של הערעור ביחס לעתירת ראש הממשלה – להתקבל.

..לאחר ששקלתי את הדברים ובאיזון בין האינטרס הציבורי שבגילוי המידע אל מול היעילות האדמיניסטרטיבית של המשרד בהתאם לנורמות שנקבעו בפסיקה, אני סבורה כי העברת הטבלה המסכמת אשר משקפת את ההוצאות בחלוקה עניינית נותנת מענה לאינטרס הציבורי באופן מספק ואין מקום להיענות לבקשה למסירת החשבוניות שמשמעותה, כמפורט לעיל, היא הסטת משאבים משמעותית של גורמים שונים במשרד לרבות גורמים בכירים – הסטה אשר תגרום לשיבוש קשה בפעולת המשרד השוטפת הן בשלב המקדמי של איסוף החשבוניות והן בבדיקתן ועריכת ההשמטות הנדרשות טרם מסירה".

לגישת הסנגורית נקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 14.12 "פתיחה בחקירה בעיניין בעל רגישות ציבורית רבה", אוגוסט 2002, נוהל המחייב קבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה (עניינים מיוחדים) בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה זו. בעיניין דנן, טענה הסנגורית, כי אף שכתב האישום מייחס למבקשת ניסיון לבצע עבירה כנגד נבחר ציבור, במהלך תקופת בחירות כשהכובע מכוחו פעל מר נתניהו הוא המנדט המפלגתי שלו, הרי שהיה מקום כי תבחן, העמדתה לדין מול גורמים בכירים בפרקליטות המדינה, בדומה לעבירה של העלבת עובד ציבור.

המשיבה ביקשה להפנות לת"פ 40221-12-13 מדינת ישראל נ' ווקנין, שם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור כנגד מי שהשליך משקה לעבר ח"כ אחמד טיבי בעת שהשתתף בהפגנה בסמוך להיכל המשפט בבאר שבע.

לטענתה, זכותה להליך הוגן עומדת לה לכל אורך כל ההליך השפוטי ומשהוגש כתב האישום, עומדת לה הזכות כי לא תוגש לבית המשפט כל ראיה שלא במסגרת הדינים הרלוואנטיים.

אכן ההגנה הצביעה על מקרה אחר, של גב' הודיה ששון, וטענה כי הגם שהעגבנייה שהושלכה לעבר מר נתניהו פגעה במאבטח, שהנו עובד ציבור, לא הוגש כנגדה כתב אישום והתיק ניסגר.

בגדר אחריות זו, נתונה לתביעה גם הבחירה בחלופה בין חלופות שונות אפשריות בהליך הפלילי, שלדעתה תמצה בדרך האופטימלית את תכליות ההליך הפלילי, תוך היתחשבות בגידרם של הסכויים והסיכונים במסגרת הנתונים הקיימים על-פי המקרה.

...

יישומו של הדין, כפי שתואר לעיל, מוביל למסקנה כי לא עומדת לנאשם הגנה מן הצדק, בטענה של אכיפה בררנית.

" לאור כך, הנני דוחה את טענת המבקשת לאכיפה בררנית ולשיקולים זרים מצד רשות התביעה.

סוף דבר לאור האמור, ומשלא הרימה ההגנה את הנטל המוטל עליה לשם הוכחת טענותיה המקדמיות – הבקשה לביטול כתב האישום נדחית בכפוף לאמור בהחלטה.

מקום שבו מדובר במגיפה ובחשש לחיי אדם ולבריאות הציבור הרף הוא נמוך יותר (להחלת מבחן האפשרות הסבירה מקום שבו עומדת מנגד הזכות לחיים ולשלמות הגוף, ראו ע"א 9185/03 טננבוים נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ, פ"ד נח(1) 359, 366 (2003)).

במצב החוקי הקיים, אזרח מן השורה יכול להצביע בבחירות רק "בתחום היבשה של ישראל" (סעיף 6 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; ראו גם פרקים ט' י' ו-י'2 לחוק, היוצרים הסדרים שונים לגבי חיילים, ימאים ובוחרים שהם עובדי מדינה או המוסדות הציוניים) – ומכאן שמניעת הכניסה ארצה, שוללת לחלוטין את הזכות החוקתית לבחור לכנסת (סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת).

מנעת מאזרח לבחור, ופגעת בזכותו להישתתף בעיצוב פני החברה והשלטון.

ברם, דוקא מנקודת הנחה שתכלית תקנות ההפעלה ראויה, ושאפשר שגם היה מקום להגביל את כמות הנוסעים הנכנסים – בניסיון לשלוט בזרם הווריאנטים שהם עלולים "לייבא" – החסר בתשתית העובדתית בולט במיוחד, ומקשה מאוד על הערכת סבירות ומידתיות המספר שנבחר.

...

בסופו של דבר, עסקינן בקביעת מידות, מכסות ושיעורים.

לא ניתן לקבוע מספר מדויק על ידי נוסחה אריתמטית, אבל אינך פטור מן המלאכה בשל כך. כפי שכתבתי בעניין גרסגהר – "מצד אחד – לא ייתכן כי שאלות חוקתיות בעלות אופי כמותי הן מחוץ לתחום הביקורת השיפוטית החוקתית. המחוקק – דרך סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו –[] הכיר בקיומה של ביקורת שיפוטית חוקתית ואין לאפשר כי אמצעים בעלי אופי כמותי יהיו חסינים מפני ביקורת זו. המספר הוא נתון שלא פעם עומד בלב החוק – הוא רכיב חשוב מדי שלא ניתן להתעלם ממנו. בהתאם, דעתי היא כי אם המספר נראה קיצוני [...] די בכך כדי להביא לפסילת האמצעי. ברם, במצב שבו האמצעי הכמותי עלול שלא לצ[לוח את]הביקורת החוקתית, אך הוא אינו מספר קצה – מחובתו של בית המשפט הבוחן את החוק להיעזר בהנמקה רציונלית. לא די באמירה כי המספר גבוה מדי כמסקנה. על בית המשפט להיזקק לְוָו חיצוני שעליו הוא יכול לתלות את מסקנתו כדי לבסס את הסתייגותו מקביעת המחוקק. וו חיצוני זה אינו חייב להיות מסוג אחד. הוא יכול להיות למשל הנמקה רציונלית, חוק, תקדים, עיקרון יסוד משפטי או מקור חיצוני אחר. הדגש הוא שבמקרים שאינם קיצוניים ומובהקים מבחינה מספרית לא די באינטואיציה לקביעת מסקנת אי-החוקתיות" (בג"ץ 2293/17 גרסגהר נ' הכנסת, פסקה 2 לחוות דעתי (23.4.2020)).

אף על פי כן, החלטתי שלא לצעוד במסלול זה. בהיבט הענייני, מפני שהמספר 5,000 נגוע אף הוא בחוסר דיוק, וייתכן באותה מידה שהמספר הראוי אף גבוה יותר, ובהיבט המעשי, בהתחשב באילוצים הנובעים ממועד פקיעת תוקף תקנות ההפעלה במתכונתן הנוכחית – 20.3.2021.

דו"ח מבקר המדינה שצוטט בעתירה מתייחס לחשבון של נבחר ציבור ברשת שהוא כביכול פרטי באופן זה: "בבסיס ההחלטה אם מדובר בחשבון צבורי או פרטי עומדים גם שיקולים של שקיפות ושמירה על אותנטיות השיח בחשבונות הציבוריים, מתוך הבנה שהדבר עשוי להשפיע על דעת הקהילה ועל תהליכי בחירה דמוקרטיים, בעיקר בתקופת בחירות.

ב) הציפיה לפיה נבחר ציבור, מנהל חשבון פרטי – פוליטי ברשת חברתית במימונו הבלעדי, יהיה כפוף לכללי המשפט הצבורי, כך שיצטרך לאפשר לכל אדם להתבטא כאוות נפשו בתוך חשבונו תוך פגיעה בנבחר הציבור ו/או האינטרסים הלגיטימיים שלו, היא ציפייה מרחיקת לכת שפוגעת בזכות להבחר ובעיקרון השויון.

נבחן אופן שימושו של הנשיא בחשבון ונקבע כי אופן זה מצביע על כך שמדובר בחשבון בשליטה ממשלתית ולא פרטית.

ו) ב"כ היועמ"ש הפנו בין היתר להנחיות שפורסמו במדינת אונטריו בקנדה, במסגרתן נקבעו קווים מנחים בנוגע לפרסומים על ידי עובדי ציבור ונבחרי ציבור ברשתות חברתיות, אך אין בהן היתייחסות מפורשות לסוגיית חסימת גולשים.

הציבור שמשתתף בשיח בחשבון תופס עצמו כמי שמנהל אינטראקציה עם קוניק כראש עיר ולא כאדם פרטי.

...

בנסיבות אלו יש לדחות את העתירה אף מטעמים של ניקיון כפיים.

ט) משהגעתי למסקנה ולפיה החשבון הספציפי הינו פרטי – פוליטי ולא ציבורי, אזי אין להחיל עליו את כללי המשפט הציבורי.

במקרה שלפנינו, הגעתי למסקנה ולפיה מדובר בחשבון פרטי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית העתירה.

המבקש נבחר לתפקיד מנכ"ל המכון לאחר הליך מיון שפורט בהרחבה בסעיף 8 לבקשה כאשר ביום 19.7.2023 נימסר לו על זכייתו בהליך ובחירתו לתפקיד.

לדברי המבקש הוא והמשרד ביקשו להאריך את תקופת כהונתו ואף נערכו להגשת טפסים מתאימים ובשל כך ובעצה אחת עם היועץ המשפטי של המכון הוא הישתתף כמשקיף בישיבות המועצה ללא זכות הצבעה וזאת עד ליום 24.1.2023.

דיון והכרעה חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור.

...

מצב המלחמה הנוכחי מצריך מינוי מיידי של מנכ"ל קבוע כפי שהוסבר בהרחבה בבקשה ובתגובה .ראו והשוו וע' 3024/09 ארז חלפון נ' נציבות שירות המדינה לאור כל האמור אנו נעתרים לבקשה בעיקרה וקובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו כמנכ"ל המכון ביום 15.11.2023.