זכות נרכשת במקרקעין מוסדרים לאחר 25 שנה

בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), זכות במקרקעין מוסדרים מתיישנת בחלוף 25 שנים וזכות במקרקעין לא מוסדרים מתיישנת בחלוף 15 שנה.

בת.א (מחוזי נצ') 1040-04 מען סלימאן כנג' אבו סאלח נ' מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל צוין, כי "מגמת המחוקק לחזק מעמדו של הרישום, סופיותו ועליונותו, ולצמצם את העילות לפגיעה בעיקרון הסופיות של המירשם". בסעיף 93 לפקודת ההסדר נקבע, כי "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". בפסיקה נקבע, כי יש לפרש הוראה זו בצמצום וכי תיקון הרישום יעשה במקרים חריגים בלבד.

...

לאור המפורט לעיל, מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את זכויותיו בקרקע ואף מהטעם האמור דין התביעה להידחות.

אוסיף, כי מקובלת עליי טענת הנתבעת בסיכומיה, לפיה את טענותיו לעניין הבעלות בקרקע בהסתמך על המסמכים אשר הציג, היה בידי התובע להעלות במסגרת הליכי ההסדר ומשלא עשה כן נרשמו המקרקעין על שם המדינה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

משלא נרשם, אין להסכם תוקף אלא בין הצדדים לו. גם תביעה לפינוי מקרקעין מוסדרים מתיישנת בחלוף 25 שנים.

נוכח הוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי רישום בפנקסי המקרקעין לאחר הליכי הסדר מהוה ראיה חלוטה לתוכנו, עם הצגת נסח רישום המעיד על זכויות התובע במקרקעין, עובר הנטל לנתבע להראות כי רכש זכות להחזיק במקרקעין אשר זכות הבעלות של התובע כפופה לה (לעניין זה ראו פסק הדין בת"א 16482/92 עריית תל-אביב - יפו נגד שלמה גרינשטיין, פ''ד תשנ"ג (4) 353 והאסמכתאות המופיעות שם; רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן (23.2.2012); ע"א 483/62 קוך נ' לנדוי, פ"ד יז 1953 (1963)).

לעניין זה ר' גם את פסק הדין בע"א (נצ') 2/81‏ ‎קונס בע"מ‎ ‎נגד משה שושני, פ''ד תשמ"ג(1) 361: "על-פי פשוטם של דברים, ובהסתמך על האור בסעיף 22 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות לגבי מי שהחל להחזיק במקרקעין לאחר 1.3.43, היא של 30 שנה. שהרי לפי האמור בסעיף זה, אין לקחת בחשבון תקופה של 5 שנים, המתחילות מיום תחילתו של חוק ההתיישנות. מהאמור לעיל גם מתבקש, שמי שעילת תביעתו גבי קרקע החלה אחר 1.3.43­בעניינינו, כשחזקתו הנוגדת החלה לאחר תאריך זה - אין לו סיכוי בטענת היתיישנות. לאור סעיפים 159(ב) ו-169, מיום 1.1.70 אין היתיישנות במקרקעין מוסדרים. מ- 1.3.43 עד 1.1.70 לא יכולה לחלוף תקופה של 30 שנים. ועל-כן, בקרקעות מוסדרים, שההחזקה בהם החלה לאחר 1.3.43, לא יכולה לעמוד לנתבע טענת היתיישנות." בעניינינו, לא הובאו ראיות באשר למועד רישום הזכויות על שם הצדדים לאחר הליכי ההסדר.

...

יתר על כן, מקובלת עלי עדותו של פרג' סקר לפיה מיקום הבניה שבוצעה יפגע ביכולתו לנצל את חלקת התובעת לבניית בית מגורים שני, נוכח ההוראות בדבר קווי בניין.

ז – סופו של דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת.

אני מורה לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין הצבועים בצבע ירוק בהיר בתשריט שערך המומחה (במ/2) בשטח 8 מ"ר, ולהשיבם לידי התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ לא יאוחר מיום 1.1.2022.

זכות במקרקעין מוסדרים מתיישנת בחלוף 25 שנים ובמקרקעין לא מוסדרים בחלוף 15 שנה.

בת"א (מחוזי נצ') 1040-04 מען סלימאן כנג' אבו סאלח נ' מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל צוין, כי "מגמת המחוקק לחזק מעמדו של הרישום, סופיותו ועליונותו, ולצמצם את העילות לפגיעה בעיקרון הסופיות של המירשם". בסעיף 93 לפקודת ההסדר נקבע, כי "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". בפסיקה נקבע, כי יש לפרש הוראה זו בצמצום וכי תיקון הרישום יעשה במקרים חריגים בלבד.

...

למעלה מהדרוש אציין עוד, כי לכל האמור לעיל מצטרפות טענות הנתבעת לעניין הוכחת זכויותיהם של התובעים בקרקע, כאשר מדובר בתנאי בסיסי לשם ביסוס טענותיהם בנוגע לפתיחת הליכי ההסדר לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר.

לאור כל המפורט לעיל מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק התובענה על הסף להתקבל.

בנסיבות אלו, התובענה נדחית.

הנתבעות טוענות כי התביעה ביחס לעסקה הראשונה, היתיישנה משום שמדובר בתביעה במקרקעין מוסדרים המתיישנת כעבור 25 שנים.

כיצד זה עו"ד מיכלין אישר את הפרוטוקול בשנת 1994, וזאת כאשר מת/7 עולה כי כבר בשנת 1984 החזיר לאדמה את כל החומר בעיניין חלקה זו, ולכל המאוחר, סיים הטיפול בעיניין אדמה בשנת 1986 כעולה מ- ת/8??? עוד יש לציין כי בעוד שבפרוטוקול, ת/7, המתייחס לרכישת ומכירת חלקה 40, מצוינת רק "אסתר כוכבי" כקונה, אף שהזכויות שלכאורה נמכרו על ידי בני הזוג המנוחים, נרשמו בלישכת רישום המקרקעין ע"ש כוכבי אסתר ומנשה.

...

ב"כ התובע ביקש בסיכומיו שאם בית המשפט יגיע למסקנה כי קיים ספק באותנטיות ובכשירות המסמכים הרלוונטיים לעסקאות המכר, יפרט את הבסיס לקביעתו "תוך הצבעה על האדם האשם לגישתו בכך". ואולם, הדבר אינו נחוץ, אינו נדרש להכרעתי, חורג מן הסמכויות שניתנו לי במסגרת הליך זה, ואף עשוי להסב עיוות דין למי מן הגורמים שהיו מעורבים בעסקאות, שאינם צד להליך, ושלא ניתנה לו הזכות להשמיע את גרסתו וטיעוניו ביחס להתרחשות.

סוף דבר, משלא שוכנעתי באמיתותה של העסקה בין בני הזוג המנוחים לאדמה אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעות 2-1 שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

באשר לטענת הנתבעים כי התביעה היתיישנה, טוענת התובעת כי תובענה במקרקעין מוסדרים מתיישנת לאחר 25 שנה וכי התובענה הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") קובע כדלקמן: "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות"), בשאינו מקרקעין שבע שנים; במקרקעין חמש עשר שנים; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קניין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין) עשרים וחמש שנה".

אין בנתונים שנמסרו למס שבח לצורך חישוב מס השבח החל על מר סופר ז"ל בגין עסקת המכר, כדי לגרוע מהכתוב במפורש בהודעה על שומה זמנית מס רכישה שנשלחה מרשויות המס לב"כ התובעת בסמוך לאחר חתימת הסכם המכר, ואישורי מס שבח ומס רכישה, לרשום בפנקסי המקרקעין, מיום 11.1.94, אשר כולם מתייחסים לחלקות 89, 90 ו-91 ( נספח 6 לתצהירו של מר משיח).

...

סיכום ביניים מכלל העדויות והראיות שהוצגו בפני הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח במידה הנדרשת במשפט האזרחי, כי עפ"י הסכם המכר רכשה התובעת מאת מר סופר ז"ל את הממכר, כהגדרתו בהסכם המכר וכן את השטח הנוסף – 220 מ"ר שיתווספו לחלקה 89 כאשר תאושר תכנית הפרצלציה כפי שאכן קרה עם אישור תכנית מאא/מק/ 1032.

לאור כל האמור אני קובעת כי התביעה לסעד המופנה לנתבעים או מי מהם להשלים את הרישום על פי ייפוי הכח הבלתי חוזר ו/או להסב את ייפוי הכח לב"כ התובעת נדחית.

סוף דבר ניתן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו התובעת זכאית להירשם כבעלת הזכויות הקנייניות בשטח הנוסף, 220 מ"ר המהווים 22/225 חלקים מחלקה 91 בגוש 6481 שהתווספו לחלקה 89 מכוח תכנית מאא/מק/ 1032.