משלא נרשם, אין להסכם תוקף אלא בין הצדדים לו.
גם תביעה לפינוי מקרקעין מוסדרים מתיישנת בחלוף 25 שנים.
נוכח הוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי רישום בפנקסי המקרקעין לאחר הליכי הסדר מהוה ראיה חלוטה לתוכנו, עם הצגת נסח רישום המעיד על זכויות התובע במקרקעין, עובר הנטל לנתבע להראות כי רכש זכות להחזיק במקרקעין אשר זכות הבעלות של התובע כפופה לה (לעניין זה ראו פסק הדין בת"א 16482/92 עריית תל-אביב - יפו נגד שלמה גרינשטיין, פ''ד תשנ"ג (4) 353 והאסמכתאות המופיעות שם; רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן (23.2.2012); ע"א 483/62 קוך נ' לנדוי, פ"ד יז 1953 (1963)).
לעניין זה ר' גם את פסק הדין בע"א (נצ') 2/81 קונס בע"מ נגד משה שושני, פ''ד תשמ"ג(1) 361:
"על-פי פשוטם של דברים, ובהסתמך על האור בסעיף 22 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות לגבי מי שהחל להחזיק במקרקעין לאחר 1.3.43, היא של 30 שנה. שהרי לפי האמור בסעיף זה, אין לקחת בחשבון תקופה של 5 שנים, המתחילות מיום תחילתו של חוק ההתיישנות. מהאמור לעיל גם מתבקש, שמי שעילת תביעתו גבי קרקע החלה אחר 1.3.43בעניינינו, כשחזקתו הנוגדת החלה לאחר תאריך זה - אין לו סיכוי בטענת היתיישנות. לאור סעיפים 159(ב) ו-169, מיום 1.1.70 אין היתיישנות במקרקעין מוסדרים. מ- 1.3.43 עד 1.1.70 לא יכולה לחלוף תקופה של 30 שנים. ועל-כן, בקרקעות מוסדרים, שההחזקה בהם החלה לאחר 1.3.43, לא יכולה לעמוד לנתבע טענת היתיישנות."
בעניינינו, לא הובאו ראיות באשר למועד רישום הזכויות על שם הצדדים לאחר הליכי ההסדר.
...
יתר על כן, מקובלת עלי עדותו של פרג' סקר לפיה מיקום הבניה שבוצעה יפגע ביכולתו לנצל את חלקת התובעת לבניית בית מגורים שני, נוכח ההוראות בדבר קווי בניין.
ז – סופו של דבר
אשר על כן, התביעה מתקבלת.
אני מורה לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין הצבועים בצבע ירוק בהיר בתשריט שערך המומחה (במ/2) בשטח 8 מ"ר, ולהשיבם לידי התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ לא יאוחר מיום 1.1.2022.