זכות ניהול הליך לאחר הסדר נושים

לחלופין מבקש נאמן האג"ח כי בית משפט זה יקבע, שלפי הוראות הסדר הנושים של החברה, שאושר ביום 26.9.2017 במסגרת פסק דינו של כב' הנשיא א' אורנשטיין (להלן: "הסדר הנושים"), כלל נושיה של החברה, לרבות נושים מותנים, ובהם מונרוב ופכטהולד, אינם יכולים לנהל את תביעותיהם משעה שכלל זכויות התביעה שלהם הומחו, לפי סעיף 57 להסדר הנושים, לבעל התפקיד שמונה במסגרת הסדר הנושים.

וכפי שנפסק בע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ( (פורסם בנבו, 11.02.2018)‏‏ (להלן: "אורתם סהר"): "סמכות בית המשפט של חידלות פרעון אינה מוגבלת איפוא רק לדיון בהליך הסדר הנושים עצמו והיא נמשכת גם לאחר אישור הסדר הנושים. זאת, בין היתר משום שלצורך אישור ההסדר נפרשׂה בפני בית המשפט של חידלות פרעון התמונה המלאה של מפת האינטרסים העומדים בבסיס הסדר הנושים המוצע ועליו ליתן מענה כוללני ומקיף, המביא בחשבון את השלכות ההסדר על כלל הגורמים המעורבים. בית המשפט של חידלות פרעון הוא זה המודע למשמעות המלאה של ההסדר על הנושים ועל החברה, על המשך היתנהלותה או חידלות פרעונה ועל כן הוא זה שיכול לבחון את ההליך המתנהל לפניו "במבט על", על כל השיקולים והאינטרסים השונים הקשורים אליו.

בהקשר זה נחזור ונזכיר כי הסדר הנושים גובש למעלה משנה לאחר שכבר הוגשו תביעותיהם של פכטהולד ושל מונרוב, כך שדבר קיומן של תביעות אלה עמד לנגד עיניהם של מי שניסחו את ההסדר ושל מי שהיו צדדים לו. ואכן, דבר קיומה של תביעת פכטהולד נזכר בסעיף 33 לנוסח הצעת ההסדר תוך אזכור ההחלטה מיום 4.11.2016 המתירה את המשך נהולה, ואילו דבר קיומה של תביעת מונרוב נזכר בקשר לתביעת השיפוי של איפקס בסעיפים 28, 35 ו – 36 לנוסח הצעת ההסדר.

...

לא ברור לי איפוא כיצד יכול נאמן האג"ח לכפות על מונרוב מעמד של נושה, בבחינת הר כגיגית, רק כדי להפקיע ממנה מיד לאחר מכן את עילות התביעה שיש לה כלפי איפקס ולנכס אותן למחזיקי האג"ח. באשר לפכטהולד, אין חולק כי נשייתו בחברה היא נשייה מותנית, קרי, נשייה שנוייה במחלוקת שטרם הוכרעה, משום שמי שמבקש אישור לנהל תביעה ייצוגית נגד חברה, נחשב כנושה מותנה של החברה כל זמן שבקשתו זו לא הוכרעה (ראה החלטתי מיום 20.4.2019 בבקשה 61).

בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה סעיף המחאת הזכויות בהסדר הנושים נועד ליצור מסגרת קולקטיבית, בה כל מי שתרם את זכויות התביעה שלו, יזכה גם ליהנות באופן קולקטיבי מפירותיהן, ולפיכך אין לאפשר את נישולן של זכויות התביעה ממי שמראש אינם צפויים להשתתף בעוגת החלוקה.

סוף דבר, בקשתו של נאמן האג"ח נדחית.

על פי ההסדר ויתרו הנושים על זכותם לנהל הליכים משפטיים נגד החברה בגין חובותיה, וכן נקבע כי קסלר ומנור יופטרו מערבויותיהם האישיות לחברה ומאחריותם כמנהלים וכבעלי מניות בה. קסלר ומנור מצדם התחייבו בהסדר הנושים לפעול על מנת להזרים לקופת הכנוס כספים המגיעים לחברה, וכן להוסיף לקופה תרומת בעלים מכיסם בסכום כולל של 525,000 ש"ח. בתוך כך, בהסדר הנושים נקבע באופן מפורש כי בנגוד לקסלר ומנור, המערער אינו מופטר מערבויותיו האישיות לחברה: "אין בהסדר זה כדי לגרוע מכל זכות של הנושים להפרע את חובות החברה מצדדי ג' (כגון יעקב כהן), למעט בעלי המניות ו/או הערבים (שי קסלר ודרור מנור)" (בסעיף 36 להסדר).

כן נקבע בפסק הדין ממצא עובדתי שלפיו המערער היה מודע לקידומו של הסדר הנושים כבר כשנה וארבעה חודשים לפני שאושר; ועל יסוד האמור סבר בית המשפט כי אין למערער להלין אלא על עצמו משבחר שלא ליטול חלק בגיבוש ההסדר, וכי יש לתמוה בנוגע למועד שבו בחר להגיש את בקשתו בהליך הפרוק (רק כשנה וחצי לאחר אישורו של הסדר הנושים).

...

משהגענו לכלל מסקנה כי אין תחולה בנסיבות המקרה לסעיף 55(ג) לחוק החוזים, נותר לבחון את תחולתו של סעיף 6(ב) שזו לשונו: גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק.

כידוע, מוסד הערבות נועד לצמצם את הסיכון המוטל על הנושה – ועל כן אין לאפשר לנושה לגרום בעצמו לאי מילוי החיוב או להטיל על כתפי הערב סיכון גדול יותר מכפי שהסכים לו (ראו והשוו: ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום, פסקאות 20-19 (6.6.2013)).

סוף דבר אם תישמע דעתי נורה על דחיית הערעור; וזאת בכפוף לאמור בסעיפים 18 ו-19 לפסק הדין, כי סעיף 6(ב) לחוק הערבות פורש כנפיו גם על מצב שבו נושה מפטיר מערבות חלק מבין מי שערבים יחד ולחוד, ותוך שנשמרת זכותו של המערער לטעון להגנה מכוח סעיף זה במסגרת הליך הפש"ר המתנהל בעניינו.

דיון והכרעה אציין תחילה כי לא הוברר האם מלכתחילה קיבל המבקש היתר לניהול ההליך המשפטי שלדידו הוגש לאחר הסדר הנושים הראשון משנת 2016 ועל כן יש להחריגו.

בהקשר לכך אפנה לסעיף 11.1 להסדר הנושים השני: "אישור תוכנית השקום ממצה את כלל זכויות הנושים כלפי החברות והחברות החדשות, אין ולא תהיינה לנושים כל תביעה /או טענה מכל מין וסוג שהוא כנגד החברות והחברות החדשות ו/או כנגד הנאמנים ו/או מי מטעמם בקשר עם החברות והחברות החדשות, פעילותן העסקית ו/או חובותיהן למעט כמוסדר בתוכנית שקום זו אך יובהר כי אין באישור תכנית שקום זו כדי לגרוע מכל טענה ו/או תביעה העומדת לנושים ו/או לחברות החדשות כנגד מי מנושאי המשרה בחברות החדשות ו/או מי מנותני השירותים להן ו/או מי מבעלי המניות בחברות החדשות (לרבות המציע לפי הצעת המשקיע) בגין אחריותם ו/או כדי לפטור ערבויות אישיות ככל שניתנו למי מהנושים..." המבקש שהגיש את תביעתו טרם מתן צו פתיחת הליכים והסדר הנושים השני, הנו נושה לכל דבר ועניין וניכנס בקטגוריה המנויה בסעיף דלעיל שמטרתו בדומה למטרה של סעיף 29(5) לחוק, לרכז את התביעות, בין אם במסגרת בקשה למתן הוראות ובין אם על דרך הגשת תביעת חוב, ולא לבזרן על פני הערכאות השונות; זאת במטרה לחסוך בעלויות היתדיינות ולמנוע הכבדת יתר על קופת הסדר הנושים.

...

מכל מקום, סבורני שעצם הגשת הבקשה להליך הנדון, מובילה למסקנה כי לא ניתן אישור כאמור וזה מתבקש עתה לאחר שניתן צו פתיחת הליכים לחברות ובהתאם להסדר הנושים השני.

משכך, אבחן את נסיבות הבקשה בהתאם למסד עובדתי זה. סעיף 29 (5) לחוק קובע לאמור: " לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;" פשוטו כמשמעו; האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות המצדיקות זאת כמפורט בסעיף.

לאור האמור לעיל ומשעה שאין המדובר בנסיבות ייחודיות המצדיקות הליך משפטי נפרד בערכאה אזרחית, דין הבקשה להידחות.

לדעת עו"ד דידי דרך המלך היא לקיים את ההסדר המוצע לנושים שאינם שותפיו העיסקיים של החייב או קרובי משפחתו – נושים שבחרו במסלול המזומן (תשלום של 1.5 מליון ₪ והוצאות הליך), כך שהחייב יוכל לקבל הפטר מידי לאחר ביצוע התשלום, בעוד שהנושים שהם שותפיו העיסקיים ונושים שהם בני משפחתו, שבחרו במסלול המניות, יוחרגו מההליך, ולאחר קבלת ההפטר לנושים האחרים, יוכל החייב להקים חברה לצורך גביית החובות לנושים שהם שותפיו העיסקיים.

שלישית – בחינה מחודשת של ההסדר מלמדת שאין סבירות לקיימו כאשר חלקו הארי כולל ניהול תביעות והליכים משפטיים לוטים בערפל (הן נושא טיב הזכויות, והן סכויי ההליכים) באמצעות חברה חדשה שתוקם ושתבצע פעילות עסקית למשך 5 שנים, ובהצטרף כל הנימוקים שפורטו לעיל, יש מקום לבטלו, כאשר יובהר כי ממילא טרם הוחל בביצועו, וממילא לא הוכח כי נעשו על ידי החייב צעדים כלשהם לצורך עמידה בו כך שלא ייגרם כל נזק בבטול ההסדר.

...

האם המבקש אשר הגיש בקשה להסדר נושים בהתאם לסעיף 320 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: החוק) , סמוך לאחר שבוטל הליך פש"ר שניהל, זכאי כי בקשתו תועבר לתגובת הנושים למרות שלא הניח את דעת הממונה בדבר אופן מימון הצעתו.

...

בהחלטה מיום 29.5.22 בחדל"פ 62072-03-22 ולסטנהולם נ' הממונה, קבע כב' השופט שחק כי הלכת אלקצאצי חלה ביחס להסדר חוב לפי תיקון 4 לחוק, ופירט שיקוליו שם. גם אם איני שותף באופן מלא למסקנה זו, השיקולים שפירט שם יפים גם לצורך דחיית בקשת החייב כבר בשלב זה. בהתאם לסעיף 324 לחוק: "תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(1) ו-88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי" בסעיף 86(ב) לחוק נקבע: "בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור". כאמור בתגובת הממונה, ההצעה המשופרת של החייב כוללת למעשה תשלום של כ- 12,000 ₪ לחודש למשך 60 חודשים, לרבות עבור חובות המזונות, למעט עבור המל"ל, שטרם נתן עמדתו העקרונית להחרגתו מהליך זה. הממונה הבהיר כי החייב נדרש פעמים רבות לפרט את מקורות המימון אולם התעלם מדרישות הממונה באופן המעלה חשד להסתרת נכסים, כאשר טוען כי משכר של 12,000 ₪ מעבודות מזדמנות יעמוד בתנאי ההסדר.

הרי אם הנושה תפעל בהליכים, לא יכול לכאורה החייב לשלם ליתר הנושים, ועל כן תנאי לכל הסדר חוב של החייב מול הנושים הרגילים, הוא הסדרת החובות של המזונות ישירות מול הנושות ומול המל"ל. לאור כל האמור לעיל, בקשתו של החייב להסדר חוב נדחית.

אני מורה על ביטול ההליך וסגירת התיק.