מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות יוצרים הסתמכות מיתוג תביעה לבית המשפט המחוזי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 48664-11-12 זרמון - גולדמן ואח' נ' אדלר חומסקי ו - ורשבסקי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי תובעת זרמון DDB בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דיבון פרקש נתבעות 1.אדלר חומסקי ו - ורשבסקי 2.חומסקי החזקות והשקעות (2002) בע"מ 3.מדיה קום פרינט בע"מ 4.אדלר חומסקי תיקשורת שיווקית בע"מ 5.גריי קונטנט בע"מ 6.אדלר חומסקי בע"מ 7.מדיה קומיוניקיישנס ליינקס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שמוליק קסוטו פסק דין – חלקי
גיוס ידוען כגון נינט לקמפיין פירסומי שמטרתו מיתוג מחדש של חברה/רשת אינו רעיון פורץ דרך או ייחודי בתחומו מבית היוצר של משרד זרמון דוקא, אלא דרכם האופיינית של מסעות פירסום בארץ ובעולם.
משאלו הם פני הדברים, הרי שכל טענה בדבר אי תשלום התמורה המגיעה בגין השמוש בשמות המותגים, או כל טענה באשר לזכות שיש לדלתא בשמות המותגים היה עליה להפנות כלפי דלתא וכלפיה בלבד, ואין לה מקום בתביעה כנגד אלדר חומסקי, כמי שפירסם את מוצריה של דלתא בהסתמך על שמות המותגים המזוהים עימה.
נכון הוא כי הבחירה בנינט כקונספט רעיוני אינו זוכה להגנת חוק זכות יוצרים כפי שציינתי לעיל, אך האם השמוש בדמותה הצעירה והבועטת של נינט, כהגדרתה ע"י התובעת, יוצר לתובעת עילת תביעה וזכות לסעד על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט? בעניינינו, יש לבחון בראש ובראשונה אם הרעיון שהגה משרד זרמון עולה כדי "נכס, שירות או טובת הנאה" הראויים להגנה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
...
מסקנה זו עומדת בעינה, גם אם למאמצי גיוסה לקמפיין הצטרפו אנשי דלתא ומנכ"ל החברה, צביקה שווימר.
קבעתי כי קיימת לתובעת עילה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט, נוכח השימוש ברעיון לגיוס נינט כפרזנטורית של דלתא בקמפיין, אשר יצא לפועל בסופו של דבר באמצעות משרד אדלר חומסקי.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, להמציא את החשבונות לתובעת, מאומתים בתצהיר של רואה חשבון, תוך 60 יום ממועד פסק הדין החלקי.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בירן השקיעה כספים רבים למיתוג המכללה, שיווק וריהוט המשרדים שנשכרו על ידה.
ממילא משמדובר בשותפות אזי על פי פקודת השותפויות והפסיקה, הסמכות הענינית לידון בתובענה בנושאים אלה היא לבית המשפט המחוזי.
מחפוד צרף לבקשה נוסח הסכם יסוד שותפות לא חתום אף שבכותרתו צוין כי "נערך ונחתם ברמת גן ביום 2 לחודש יולי בשנת 2017". טיוטת ההסכם כוללת סעיף הקובע סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט בתל אביב, בין אם השותפות תנהל את עסקה בישראל ובין בחו"ל. בתגובתה לבקשה טוענת בירן, כי בשל פשיטת הרגל של מחפוד, נפסל רעיון השותפות שנרקם בינה ובין מחפוד ותחת זאת נאלצה להעסיקו "בשכר העומד בדרישות פשיטת הרגל ובתוספת תשלום בגובה של 20,000 ₪ בכל חודש בגין זכויות יוצרים של ספרים וחומרי לימוד". עוד טוענת בירן בתגובתה, כי לו היו ה"ה רוזנר, ביתו וחתנו של מחפוד, רואים בו כשותף היו תביעותיהם מוגשות גם כנגדו.
...
כזכור טוענת בירן, כי טיוטה זו הוכנה אך לא נחתמה לאחר שמחפוד גילה את אוזנה שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל והתחוור לה שאין מנוס אלא להעסיקו כשכיר ולגנוז את רעיון השותפות.
לא מצאנו כי דחיית הבקשה, כפי שכתב בית המשפט העליון באיי.
די. איי חברה לביטוח "תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תגרום לצד נזק של ממש שאינו ניתן לפיצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר". סוף דבר: הבקשה לסילוק התביעה כנגד מחפוד - נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לדבריו, בקיץ 2015, שילם לתובעת "כסף, ועבודתנו המשותפת סביב הגרפיקה של המפעל תמה". בכך לטענתו "מכרה לי התובעת את מלוא הזכויות בציור של עץ התפוחים לשם מיתוג מוצרים המשווקים על בסיס עסק מסחרי". לדבריו, הטענה כי חמוטל זוגתו לשעבר שילמה מתוך רצון טוב חוטאת לאמת, ונועדה לכסות על כך שלא נימסרה לו קבלה או חשבונית.
התביעה כומתה לסך של 33,800 ₪, וזאת בהסתמך על סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: החוק), הקובע כי בשל הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לפסוק בשל כל הפרה פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪.
למעלה מן הצורך, בפסק דין זה ת"א (מחוזי ת"א) 64345-05-16 אף הוטעם (אף שלא נטען בפני), כי - "הגנת המפר התמים עומדת איפוא למי שלא ידע ולא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה. רק הנחה מוטעית – שיש לה יסוד נאמן – על אי קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה, ואילו הנחה סתמית על קיומה של הרשאה או על כך שאין מדובר בהעתקה – אינה מקימה את ההגנה"" בהיעדר הגנה ממשית לשימוש הנרחב בציור בעסק החדש, יש להזקק לתנאים הקבועים בסעיף, המזכים בפצוי במשמעו של סעיף 56(ב) לחוק, קרי- הקף ההפרה – התובעת הוכיחה והנתבע אף אישר בעדותו שהתווית ועליה ציור עץ התפוחים מופיעה על גבי אלפי מוצרים.
...
נמצאנו למדים כי הן החוק, הן פסיקת בית המשפט, מבקשים להעניק לבית המשפט הדן בהפרות זכויות יוצרים, מרחב הכרעה, אשר במסגרתו עליו לשקול פרמטרים שונים ומגוונים בבואו לסווג את ההפרות ולהשית פיצויים בגינן.
" מכל האמור, שוכנעתי – בשים לב לתשתית הראייתית שהונחה בפני בהליך זה- כי עם מילוי תנאי הסעיף כמפורט ונוכח היקף ההפרה המתמשכת, זכאית התובעת לפיצוי בגובה תביעתה, קרי בסך של 33,800 ₪.
הנתבע ישלם לתובעת סכום זה בתוך 30 ימים ממתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 32162-06-17 מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ נ' שירותי בנק אוטומאטיים בע"מ ואח' 7 מארס 2023 לפני כבוד השופטת תמר אברהמי תובעת מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ ע"י מר משה שטרית נתבעות 1.שירותי בנק אוטומאטיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר ועו"ד נטע ארבל [מיתר Ɩ עורכי דין] 2.סמארט שירותי כספומט מתקדמים, קרן התמר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ניר קהת [תדמור לוי ושות', עורכי דין] פסק דין (חלקי)
מסגרת נורמאטיבית עילות התביעה העיקריות עליהן נסמכת מיתוג הן טענות להפרת הסכם ע"י שב"א, גרם הפרת הסכם על ידי קרן התמר, והפרת זכויות יוצרים בתוכנה הן ע"י שב"א והן ע"י קרן התמר.
...
מכל מקום, סבורני כי בסוגיה זו יש משמעות של ממש לנושא השיהוי.
אין לאפשר לה, שנים מאוחר יותר, להביא לשיתוק פעילות זו (הגם שעמדנו על כך שעצם העובדה שהתוכנה דרושה להפעלת המכשירים, אינה הופכת אותה ללבה של העסקה).
סוף דבר, ניתן צו האוסר על שב"א לעשות שימוש בתוכנה שבידיה (קוד המקור) או להעבירה לקרן התמר או לגורם שלישי כלשהוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 32162-06-17 מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ נ' שירותי בנק אוטומאטיים בע"מ ואח' ‏09 מאי 2023 לפני כבוד השופטת תמר אברהמי תובעת מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ נתבעות 1. שירותי בנק אוטומאטיים בע"מ 2. סמארט שירותי כספומט מתקדמים, קרן התמר בע"מ החלטה
בפסק הדין נקבע, בין השאר, כי הבעלות בתוכנה הרלוואנטית (תוכנת MultiXFS) הייתה ונותרה של התובעת (מיתוג); כי הנתבעת 1 (שב"א) הייתה רשאית להעביר לנתבעת 2 (קרן התמר) את עותקי התוכנה אשר את רישיונות השמוש בהם רכשה ממיתוג, ולא הייתה רשאית להעביר לקרן התמר את קוד המקור; כי העברה משב"א לקרן התמר של 290 עותקים של התוכנה שנרכשו בעיניין 290 מכשירי כספומט, הייתה כדין; כי עותק תוכנה אחד נוצר (הועתק) והותקן בנגוד להרשאה ובאופן שיכול להיחשב כהפרה של הסכם או כהפרת זכות יוצרים מצדה של שב"א, וככל שקרן התמר ידעה או היה עליה לדעת שמדובר בעותק מפר, בוצעה על ידה הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה; כי עותקי תוכנה שהותקנו במכשירי כספומט נוספים בקרן התמר, נוצרו באופן המנוגד להסכמי הרישיון שהומחו לה ואשר יש בו משום הפרת הסכמים או הפרת זכות יוצרים; וכי אין אפשרות לקבוע ממצא עובדתי של העברת קוד המקור משב"א לקרן התמר או של שתוף פעולה ביצירת עותקים בשב"א והתקנה בקרן התמר, ואין מסקנות לגבי הפרות הסכמים ודינים בעיניין זה. ברמת הסעדים שהתבקשו נקבע בין השאר: איסור על שב"א לעשות שימוש בתוכנה שבידיה (קוד המקור) או להעבירה לקרן התמר או לגורם שלישי כלשהו.
...
בכלל זאת נדחות הבקשות למינוי מומחה בית משפט, להגשת חוות דעת מטעם מיתוג לאחר מכן, וכדומה.
במקרה הקונקרטי נראה כי מיתוג מבקשת לחקור את המצהירים על סוגיות אשר ראינו כי אינן נדונות בשלב הנוכחי (כגון: כיצד נוצרו העותקים הנוספים וכן הלאה), וממילא אין לאפשר זאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו