מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זכות השתיקה במשפט הפלילי

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

במשפט הפלילי זכות השתיקה רבת עוצמה – והיא משליכה על משמעות הבחירה להעיד, ועל הזכויות העומדות לנאשם שבחר בדרך זו. בהסתכלות רחבה יותר, ניתן לסווג את המצב בו נאשם לא נחקר נגדית לאחר שבחר להעיד כפגיעה בזכותו של בעל דין לקבל את יומו בבית המשפט.
...
בהמשך החקירה הנגדית הטיח המערער בבא-כוחה של המדינה את הדברים הבאים: "אני לא החלטתי שום דבר לעשות. אתה סוטה מקו החקירה לקו אחר. אתה רואה שאני לא ביצעתי את השוד ולא תקפתי ואין דבר שיכול לבוא ולהגיד שאני ביצעתי חס וחלילה את המעשים המכוערים" (שם, עמ' 97, שורות 20-17.
בסופו של דבר, נותרה אפוא תלויה בחלל האוויר התמיהה אלו שאלות, אם בכלל, היה המערער חפץ שיוצגו לו, אפשרות שנותרה למעשה תיאורטית גרידא בנסיבות העניין.
ת השופט (בדימ') צ' זילברטל: במחלוקת שנפלה בין חבריי אני מצטרף לדעתה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, לפיה דין הערעור להידחות על כל חלקיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

זכות השתיקה זה מונח ששייך לתחום המשפט הפלילי והיא נועדה למנוע מאדם שלא יגרום לאדם ששולחים אותו לבית סוהר על דבר שהוא מודה בו. פה לא דנים במשפט הפלילי שלו, ואני הסברתי לו שכתוצאה מהמשפט לא ייווסף לו יום מאסר, ולא ירד לו יום מאסר.
...
תת פרק נח.6 (רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה (ת.א. 3258/09)) מאחר ובהחלטת חבות/אחריות עסקינן, אני קובע בזה כי ביחס ל-ת.א. 3258/09, כל הנתבעים, כולם יחד וכל אחד לחוד, אחראים בנזיקין לכל הנטען בכתב התביעה.
אני מחייב את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בתיק זה בסך של 100,000 ₪.
אני מורה, אפוא, לרש"פ, אש"ף ויאסר ערפאת, כולם יחד וכל אחד לחוד, לשלם לב"כ התובעים סכום כולל של שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, רק עבור ההליכים עד שלב זה בלבד, סך של 5,545,000 ₪ (חמישה מיליון וחמש מאות וארבעים וחמש אלף ₪).

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חילופי הדברים בין ע.ת. מס' 2 לנאשם הנשמעים בהקלטה, מראים כי הנאשם אכן לא הבין את המשמעות של הסרוב אשר לא הוסבר לו וסבר כי זכותו שלא לנשוף בדומה לזכות השתיקה הידועה במשפט הפלילי.
...
גם בפרשת קלריס רענן, אמר השופט בן יוסף בצורה מפורשת כי: "סבור אני כי לא ניתן להסתמך על סימון V בודד לשם הרשעת הנאשמת בפלילים". סיכום: לגופו של עניין, אני סבור כי השוטרים 1, 3 ו-4 לא נהגו בהתאם להוראות החוק כאשר לא הסבירו לנאשם את משמעות הסירוב ואף העבירו אותו לטיפול בוחן את"ן ת"א בחלוף כשעתיים ויותר מאז הנהיגה, דבר שאינו ראוי.
לאחר שהאזנתי להקלטה נ/1 אני סבור כי השוטר עד תביעה מס' 2 טעה בשיקול דעתו, במיוחד נוכח הנסיבות שבהם הובא בפניו הנאשם, לאחר שהתפתח דין ודברים בינו לבין השוטרים שעצרו אותו וטעותו בכך שלא אפשר לנאשם לבצע בדיקת נשיפה מיד כאשר הסכים לכך.
מאחר והנאשם לא נחקר מעולם במשטרה ולא נחשד מעולם בעבירה של נהיגה בשכרות, אני מקבל את גרסתו כי לא היה ער ל"חזקת הסירוב" הקבועה בפקודת התעבורה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם, ממכלול נסיבות העניין ומאותות האמת שנתגלו במהלך הדיון, שוכנעתי לקבל את גרסת המתלונן כמהימנה, באופן שניתן לקבוע ממצאים לחובת הנאשם במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי על סמך גירסתו בלבד וזאת אף לאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות מרכזית יחידה.
בתחנת המישטרה באילת, אליה הגיע הנאשם יום למחרת ארוע התקיפה, שמר הנאשם על זכות השתיקה ואף לא טען "במקום אחר הייתי". במענה לכתב האישום נימסר שהנאשם "היה במועדון יוגה בעיר", כך שבנקל ניתן היה לסבור שמדובר במועדון יוגה בעיר אילת; ואילו רק בעדותו בבית המשפט, בשלב ההוכחות, נשמעה לראשונה הגרסה לפיה נסע הנאשם לראשון לציון עם אמו כדי לבקר את סבתו ולאחר מכן הישתתף בחוג יוגה בתל אביב.
...
כך שבסיכומו של דבר, תקיפה משמעה "גרם מגע פיזי בגופו של אחר ללא הסכמתו במידה שדי בה כדי לגרום נזק או אי נוחות". המלומד קדמי מדגיש כי הגישה המקובלת היא ליתן למושגים אלה משמעות רחבה.
לאור תוכן האיום לפגוע במתלונן, שוכנעתי כי יש באמירת הדברים פוטנציאל ממשי להטלת מורא, פחד או אימה מפני רעה צפויה.
סוף דבר מכל המקובץ, אני מרשיע את הנאשם בעבירות האיומים והתקיפה סתם המיוחסות לו בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

החוקר לא הציג בפני המבקשת את העובדה כי הנה חשופה לכך כי תעמוד לדין פלילי בפני בית משפט פלילי ואת משמעות זכות השתיקה לאור האפשרות שתעמוד בפני דין פלילי.
...
טענה זהה לטענות הסנגור אכן הועלו ואף נתקבלו על ידי גם בפסק דין ביטון, אלא ששם החוקר נמנע מלהעמיד הנחקר בזכות ההיוועצות ובמכוון נקט בתרגילי חקירה שאינם הוגנים ואשר קבעתי שיש בהם להוות פגיעה בזכויות יסוד מוגנות, ולכן בסופו של דבר, ובשל הצטברות המחדלים שמצאתי, פסלתי את קבילות האמרה , אולם מצאתי כי לא הרי פס"ד ביטון כמקרה שבפני : במקרה זה, החוקר עמנואל דוידוב (ע"ת 1), שגבה ההודעה, נהג בנאשמת בהגינות רבה: הוא העיד כי למרות שבאותו מועד אכן לא נהגו לגבות הודעות של חשודים תחת אזהרה , בשל דרישתם לקבל תוספת כספית לשכרם, הוא בחר להזהיר הנאשמת ולהעמידה על זכויותיה.
כמו כן הוא נעתר לבקשתה שלא לערב את בן זוגה, כדי לא לגרום לסכסוך ביניהם, וכדי שבן הזוג והאם לא ידעו במה מדובר אף נאות לשוחח עימה על פי בקשתה, בנפרד ובחדר אחר.
לאור כל האמור לא מצאתי כי נתמלאו התנאים לפסילת ההודעה, גם לא על פי כללי הפסילה הפסיקתית , כמפורט לעיל, וההודעה לכן מתקבלת ומסומנת ת/1 , ודוחות הפעולה מתקבלים ומסומנים ת/2 ,ת/3 ו-ת/4.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו