מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות השבה של המוסד לביטוח לאומי כלפי חברת הביטוח

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, נפנה לעב"ל 10874-11-10 דוד סאסי – המוסד לביטוח לאומי (16.2.11) שם נדונה השאלה האם המוסד היה רשאי לשלול זכאות המערער להטבות לאחר שהטבות אלה נילקחו בחשבון במסגרת פסק דין בתביעת נזיקין, ולאחר שהמוסד היה זכאי לשיפוי מחברת הביטוח בגין הטבות אלה.
בית הדין השיב על השאלה וקבע כדלקמן: "הסכמים בין נפגע בתאונה לבין חברת ביטוח או פסקי דין הניתנים בין צדדים אלה, משקפים מצב עובדתי נתון בעת עריכת ההסכם או בעת נתינת פסק הדין, בהתאם להערכת המצב, לרבות לקיחה בחשבון של זכויותיו של הנפגע לגימלאות שונות מהמוסד.
זכות השבוב של המוסד כלפי חברות הביטוח, קיימת מכוח החוק, ומכוח הסכמים בין המוסד לחברות הביטוח, במישור היחסים ביניהם, וכספים המתקבלים מאת חברות הביטוח, אינם כספים המוחזקים על ידי המוסד עבור הנפגע".
...
שוכנענו אפוא, שהנתבע פעל כדין מכוח תקנה 17 לתקנות ולא מצאנו כל פגם בהתנהלותו בעניין זה. לכן, די באמור עד כה כדי לדחות את התביעה.
לאור האמור, אנו דוחים את טענות התובע בדבר השבה ועשיית עושר ולא במשפט (גם, כאמור, מפאת חוסר סמכות עניינית).
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 היא חברת קרגל אשר הנה מעסיקתו של הנפגע, הבעלים ו/או המחזיקה של מיפעל לייצור ושיווק של לוחות ואריזות מקרטון, והנתבעת 2 היא מבטחתה, כלל חברה לביטוח בע"מ. הנתבעת 3 הנה חברת PBA WEISNER LTD לשיווק, הפצה ומכירה של מכונות תעשייתיות והנה הנציג הרישמי של נתבעות 4-5 אשר הנן היצרן ו/או המשווק של המכונה לייצור אריזות קרטון מסוג פולדר-מרטין אשר ממנה נפגע.
דיון והכרעה: זכות החזרה של המוסד לביטוח לאומי כלפי המזיק היא זכות של סוברוגציה.
ראה: ע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד פ"ד נא (2) 749 30/04/97 , ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' עמית פ"ד נז (4) 433 18/12/01; ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח (5) 511 02/06/04; רע"א 3990/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מסדר פאטי ביני פראטללי ואח', 11/05/08; ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה חמישית 2003, כרך ב' עמ' 1491 ואילך והאסמכתאות שם).
...
באשר לתקופת העתיד, סבורני כי כל הטיפולים הרפואיים והתרופות להם יזדקק הנפגע בגין התאונה מכוסים, כאמור, ע"י קופות החולים אליה הוא שייך מכוח התיקון לחוק ההסדרים 2009- 2010, כך גם הנסיעות לטיפולים, והנפגע לא יידרש להשתתפות עצמית בעלות הטיפולים והתרופות.
סוף דבר נזקי הנפגע מסתכמים ב 1,192,000 ₪ (לאחר ניכוי אשם תורם) בעוד שתגמולי המל"ל מגיעים כדי 1,721,750 ₪.
אני מחייב את הנתבעת 6 לשלם לתובע 2 את הסך של 89,400 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: הבסיס לזכותו של התובע לחזור בתביעת שבוב אל הנתבעת מעוגן בסעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי הקובע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור". וגם בהסכם שנחתם בין המל"ל לאיגוד חברות הביטוח בו נקבע בין היתר, בסעיף 3, כי: "שילם או משלם המוסד על פי הוראות החוק - גמלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן: התביעה) והחברה אחראית - על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח - לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השמוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנתבע בפוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן:
נכות זו גודרת את זכות החזרה של המוסד אל המזיק.
...
איני מקבלת את טענת ב"כ התובע כי בפני הוועדות משנת 2011 הונח החומר הרפואי של התובע ולמעשה יש לראות בתביעת החמרת המצב המשך לכך.
על החלטתי ליתן לנתבעת רשות להגן, וכן על החלטתי להתיר לנתבעת לצרף את חוות הדעת שנתקבלו במסגרת הבקשות להביא ראיות לסתור בתביעה בבית המשפט השלום בעפולה, הגיש התובע לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור [רע"א 19385/05/18].
סיכומם של דברים - דין טענות הנתבעת להידחות ודין התביעה להתקבל.
ה. אני סבורה כי משעה שנודע לתובע אודות קיומן של חוות דעת השוללות קשר סיבתי לתאונה, היה עליו לפעול ולהעמיד את הנפגע לבדיקה מחודשת הן על ידי אורתופד והן על ידי נוירולוג וזאת מכח תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, שעניינה 'דיון מחדש'.
סוף דבר בהינתן כל האמור, ומשעה שהתובע לא נקט כל פעולה בכדי לבדוק את נכונות קביעות הועדות הרפואיות מכוחן קיבל מקבל ויקבל הנפגע תגמולים, וזאת חרף קביעות מומחי בית המשפט, ובהתחשב בחובה לקיים חוזים בתום לב, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ובאופן ש: - בכל הקשור לתקופה שמקביעת הועדות הרפואיות ועד להגשת התביעה דנן 22/10/17 דין התביעה להתקבל.
- בכל הקשור לתקופה שממועד הגשת התביעה דנן, שאז כאמור נודע לתובע באופן רשמי על קיומן של חוות הדעת ועד בכלל, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אזכרתי זכותו של הניזוק לרבע מן הנזק וגדריה של זכות זו, לאור העובדה שמיהותו של אותו צד שלישי כלפיו קנויה למל"ל זכות החזרה על גמלאות ששלם, התלבנה בהלכה לצורך בירור סוגיה כרוכה זו, אימתי קמה לניזוק הזכות לרבע מן הנזק, במקרה של בליעה חלקית או מלאה של תביעתו בתגמולי המל"ל. "זכות המל"ל ל-75% וזכות הנפגע ל-25% קשורות זו בטבורו של זו. הן קמות יחד ונופלות יחד. חשיבות רבה נודעת איפוא לקביעת מיהותו של 'צד שלישי' שניתן לחזור עליו ולקביעת מיהות 'מעביד' שלא ניתן לחזור עליו. סעיף 150 אינו מכיל הגדרה של 'צד שלישי', וגם ביתר סעיפי החוק אין אנו מוצאים הגדרה כזו. בדרך-כלל אין כל קושי לאתר את הצד השלישי. מי שאיננו המעביד ואיננו בא בנעליו של המעביד, הוא צד שלישי. ומיהו 'מעביד' לעניין זה? תשובה לשאלה זו תימצא לנו על-ידי פנייה לסעיף 82 לפקודת הנזיקין. סעיף 82(א) מורה לנו, כי הגמלה המשתלמת לנפגע בתאונת עבודה תנוכה מהפיצויים. סעיף 82(ב) לפקודה מורה לנו, כי 'מעביד' הוא החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח. סעיף 82(ג) קובע, כי אין למל"ל זכות שבוב כלפי המעביד בגין הגמלה ששילם לנפגע, אף שזו מנוכית מהפיצויים המגיעים לנפגע. מאחורי סעיף זה היגיון כלכלי ומשפטי. המעביד הוא המשלם למל"ל דמי ביטוח בעבור עובדו והוא זכאי להנות מהביטוח שהוא דאג לעריכתו. בשלמו את הפרמיה נושא המעביד בעקיפין בעול הגמלה המשתלמת לעובד שניפגע [...]. החוק מונע מהמל"ל לחזור על המעביד – משלם הפרמיה – ולשבב ממנו גימלה ששולמה מכוח אותה פרמיה, שנועדה לבטח בביטוח הלאומי את העובדים מפני תאונות עבודה. כלל יסוד הוא, כי מבטח – בעניינינו המוסד לביטוח לאומי, שכמוהו כמבטח – אינו יכול לחזור אל מי ששילם את דמי הביטוח ולשבב ממנו את הגמלאות ששילם למבוטח על-פי אותו ביטוח. שיקולים אלה אינם עומדים כלפי הצד השלישי והמל"ל זכאי לחזור עליו בתביעת שבוב" (רע"א 686/97 מנורה – חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח משה תמר ז"ל, פ"ד נג(5) 145, 156-155).
ואכן המחוקק היה ער לדבר ושלל אפשרות כזו מן המל"ל בסע' 82(ג) של פקודת הנזיקין המגדיר מעביד לא רק כמי שחייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, אלא גם מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו. מאידך, בתביעת החזרה של קרנית, גם לו הנחתי אך לצורך הדיון עתה , שיש לקרנית זכות חזרה כלפי צדדי ג' 3-4 כמחזיקים מתירי שימוש, במצטבר לזכות החזרה שלה כלפי החברה כבעלים ומחזיקה במלגזה, שהתירה השמוש בה למנוח: מדובר בעילת חזרה ספציפית הקנויה לקרנית בסע' 9 לחוק, על מחזיק מתיר השמוש (בפועל – אקדים ואציין מסקנתי שיש לדחות ההודעה כלפי צדדי ג', למעט ביחס לחברה צד ג' 1).
...
אני מחייב את קרנית לשלם לתובעים את הסכומים הבאים במצטבר: 918,624 ₪.
אני מחייב את הצד השלישי מס' 1 לשפות את קרנית בסכום המצטבר בו חויבה לשפות את התובעים, בתוספת הוצאות משפט כלליות של קרנית בסך 18063 (נספח יד למוצגי קרנית) וכן שכ"ט שתשלם קרנית לבא כוחה בתביעה העיקרית ובהודעה על פי חשבונית שתוצג, ובתוספת אגרות בהן תחוב או חויבה קרנית.
התביעה כנגד צדדים שלישיים 2,3,4 נדחית בלא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אך בהמשך, בהתאם להודעת המבטחות, לה ניתן תוקף של החלטה ביום 11.4.2021, אין עוד מחלוקת כי תקופת העסקתו של התובע אצל המעסיקה מכוסה בביטוח שנערך על ידי המבטחות.
כך, למשל, שב והסביר בית המשפט העליון רק לאחרונה: "הראציונלים העומדים ביסוד כלל הנכוי האמור, הם שניים: האחד, נעוץ בעקרון שלפיו המזיק לא יחויב בתשלום העולה על הנזק שניגרם לניזוק כתוצאה מהארוע הנזיקי לו הוא אחראי. בהיעדר ניכוי, המזיק חשוף למצב שבו הוא יחויב בתשלום יתר, נוכח זכות השיפוי של המל"ל כלפיו בגין הגימלאות שהוא משלם לניזוק בשל התאונה הנדונה (ראו: סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995). הראציונאל השני, נעוץ בעקרון שלפיו הניזוק לא יזכה בפצוי העולה על שיעור הנזק שניגרם לו (ראו: ריבלין, 903-902, והאסמכתאות הנזכרות שם). על מערכת היחסים המשולשת שתוארה לעיל, ראו דבריו של השופט י' עמית בע"א 7453/12 אלחבאנין נ' כריסי (9.9.2014)" [רע"א 496/22 פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (20.3.2022)].
פסק דין בעל חשיבות רבה להכרעה בעניינינו ניתן בעיניין מלמד [ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511 (2.6.2004)], שם דן בית המשפט העליון בסוגיה של אופן ניכוי גמלאות נכות כללית, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו הוטלה על המשיבה אחריות יחסית, ונפסק: "עתים עשוי המזיק הנתבע להיות אחראי אך למקצת הנזקים שבגינם הניזוק זוכה לגמלאות מאת המוסד לביטוח לאומי. ייתכן שיתרת הנזקים, שלא הוסבו על-ידי הנתבע, לא הוסבו כלל במעשה עוולה; ייתכן שהורתם בנכות מולדת; ייתכן שהוסבו במעשה נזיקין אחר על-ידי מזיק אחר. בכל המקרים האלה יבואו בחשבון הנכוי רק מקצת הגמלאות - אלה המשקפות את שיעור הנזק היחסי מתוך הנזק הכולל שהסב המזיק לנפגע - ולא מלואם, שאחרת ייוותר בידי הניזוק פיצוי חסר. תוצאה זו נגזרת גם מעיקרון התיחלוף: כשם שזכותו של הניזוק כלפי המזיק מוגבלת לנזקים שגרם המזיק, כך גם מוגבלת זכות ההשבה של המוסד, בהיותה זכות שבתחלוף, לגמלאות המבטאות את שיעור הנזק היחסי שהוסב לניזוק על-ידי המזיק" [עמ' 517-518].
...
סוף דבר אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסכום של 168,700 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי הנ"ל, וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪.
אני דוחה את בקשת התובע בסיכומיו לפסיקת הוצאות לדוגמה.
עם זאת, אני מחייב את הנתבעות, בנוסף לאמור, לשלם הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, בגין ההליכים המקדמיים הרבים שהתובע נאלץ לנקוט סביב איתור הפוליסות וההכרה בכיסוי ביטוחי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו