אך בהמשך, בהתאם להודעת המבטחות, לה ניתן תוקף של החלטה ביום 11.4.2021, אין עוד מחלוקת כי תקופת העסקתו של התובע אצל המעסיקה מכוסה בביטוח שנערך על ידי המבטחות.
כך, למשל, שב והסביר בית המשפט העליון רק לאחרונה: "הראציונלים העומדים ביסוד כלל הנכוי האמור, הם שניים: האחד, נעוץ בעקרון שלפיו המזיק לא יחויב בתשלום העולה על הנזק שניגרם לניזוק כתוצאה מהארוע הנזיקי לו הוא אחראי. בהיעדר ניכוי, המזיק חשוף למצב שבו הוא יחויב בתשלום יתר, נוכח זכות השיפוי של המל"ל כלפיו בגין הגימלאות שהוא משלם לניזוק בשל התאונה הנדונה (ראו: סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995). הראציונאל השני, נעוץ בעקרון שלפיו הניזוק לא יזכה בפצוי העולה על שיעור הנזק שניגרם לו (ראו: ריבלין, 903-902, והאסמכתאות הנזכרות שם). על מערכת היחסים המשולשת שתוארה לעיל, ראו דבריו של השופט י' עמית בע"א 7453/12 אלחבאנין נ' כריסי (9.9.2014)" [רע"א 496/22 פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (20.3.2022)].
פסק דין בעל חשיבות רבה להכרעה בעניינינו ניתן בעיניין מלמד [ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511 (2.6.2004)], שם דן בית המשפט העליון בסוגיה של אופן ניכוי גמלאות נכות כללית, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו הוטלה על המשיבה אחריות יחסית, ונפסק: "עתים עשוי המזיק הנתבע להיות אחראי אך למקצת הנזקים שבגינם הניזוק זוכה לגמלאות מאת המוסד לביטוח לאומי. ייתכן שיתרת הנזקים, שלא הוסבו על-ידי הנתבע, לא הוסבו כלל במעשה עוולה; ייתכן שהורתם בנכות מולדת; ייתכן שהוסבו במעשה נזיקין אחר על-ידי מזיק אחר. בכל המקרים האלה יבואו בחשבון הנכוי רק מקצת הגמלאות - אלה המשקפות את שיעור הנזק היחסי מתוך הנזק הכולל שהסב המזיק לנפגע - ולא מלואם, שאחרת ייוותר בידי הניזוק פיצוי חסר. תוצאה זו נגזרת גם מעיקרון התיחלוף: כשם שזכותו של הניזוק כלפי המזיק מוגבלת לנזקים שגרם המזיק, כך גם מוגבלת זכות ההשבה של המוסד, בהיותה זכות שבתחלוף, לגמלאות המבטאות את שיעור הנזק היחסי שהוסב לניזוק על-ידי המזיק" [עמ' 517-518].
...
סוף דבר
אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסכום של 168,700 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי הנ"ל, וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪.
אני דוחה את בקשת התובע בסיכומיו לפסיקת הוצאות לדוגמה.
עם זאת, אני מחייב את הנתבעות, בנוסף לאמור, לשלם הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, בגין ההליכים המקדמיים הרבים שהתובע נאלץ לנקוט סביב איתור הפוליסות וההכרה בכיסוי ביטוחי.