מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות הראשונים של נושה מובטח בכינוס נכסים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דירת בני הזוג משעל מומשה, ככל הנראה על ידי עורכת דין תמי מייזליק, שפעלה בעיניין ככונסת נכסים מטעם נושה מובטח ראשון בדרגה.
לטענת התובע, היה נושה מובטח בדרגה שניה מכוח מישכון או משכנתא שניתנו להבטחת חובו ונרשמו על זכויות שני בני הזוג בדירה, אלא שאחד מבני הזוג (רמי משעל) נקלע להליכי פש"ר. התמורה שהתקבלה בגין חלקו של רמי משעל הועברה לידי הנאמן, בעוד התמורה שהתקבלה עבור חלקה של אשת החייב, פזית משעל, הועברה אל הנתבעת, כבאת כוחו של התובע.
...
אולם, גם אם פרט זה נכון, אין בכך כדי להביא למסקנה ששני העדים בדו מליבם קיום שתי פגישות שונות.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע האגרות ושכר העדים בהם נשא.
סוף דבר בימ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובע כלהלן: הסך של 128,065 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת מוסיפה וטוענת בכתב ההגנה שהפוליסה כפופה לסעיף שיעבוד לטובת "מימון ישיר" אשר זכאית לקבלת תגמולי הביטוח באופן ראשוני ולאחר מכן נושים מובטחים של הנתבע המצוי בהליך פשיטת רגל במסגרת תיק כנ"ר 304978, אשר מהתובעת אינה נמנית עליהם וכי קיים עיקול בתיק הוצאה לפועל בחדרה מס' 525771-09-19.
הנתבעת ביקשה שהות להגשת עמדת הגורם המשעבד, לא היתנגדה בתגובתה ובסיכומים לבקשה, התייחסה בתגובה ובסיכומים למסמכים הנוספים שצירפה התובעת וצירפה לסיכומים מטעמה, ללא היתר, מכתב של בא כוח מימון ישיר מיום 25.8.21 ולפיו לאחר מכירת הרכב נותר הנתבע חייב למימון ישיר סך של כ-170,000 ₪ וכי מימון ישיר עומדת על זכותה להפרע ראשונה את החוב מתגמולי הביטוח, וכן עותק מתביעת חוב שהגישה מימון ישיר לכונס הנכסים בהליך פשיטת הרגל של הנתבע, מסמכים מתיק הוצאה לפועל למימוש מישכון שנקטה מימון ישיר נגד הנתבע, מיסמכי ההלוואה שנטל הנתבע ממימון ישיר ומסמכי מישכון הרכב.
סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 קובע: "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה". בהתאם לסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח-1968 הוגבלה זכות ההמחאה ונקבע "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין". איסור זה על המחאת זכות נזיקית לקוח מהמשפט האנגלי.
...
אסמכתא לא הוגשה ולא ניתן להיעתר לבקשה.
סוף דבר מכל האמור המסקנה היא כי זכות התובעת לקבלת תשלום בגין עלות תיקון רכב הנתבע בסך 118,801 ₪ נכון ליום 31.12.2019 מנתבעת 2 קמה מכוח המחאת זכויות הנתבע לקבלת תגמולי ביטוח מהנתבעת.
למרות המסקנה אליה הגעתי ואף שטענת הנתבעת כנגד תוקפה של המחאת הזכות לתובעת נדחתה, לא ראיתי לפסוק לזכות התובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בשל האופן בו נוהל ההליך על ידי התובעת, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 08 יולי 2020 פש"ר 41444-05-19 כהן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: גולן כהן, ת"ז 023538721 (להלן "החייב/ת") המבקש/ת / החייב/ת: גולן כהן משיבים 1.כונס נכסים רישמי תל אביב 2.אמיר דוק (מנהל מיוחד) 3.בנק אגוד לישראל בע"מ (הנושה המובטח) 4.ראשל יזום וניהול נכסים בע"מ (הנושה) ב"כ החייב עו"ד רמי קוגן ב"כ כנ"ר עו"ד יעקב זערור המנהל המיוחד בעצמו ב"כ הנושה המובטח עו"ד תמי מייזליק ב"כ הנושה עו"ד ישראל בודה פסק דין
על זכויותיהם בדירה רובצת משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הנושה המובטח שיתרתה כ-563,637 ₪ (נכון ל 8/12/19).
אעיר כי החוב לנושה בהוצאה לפועל היה גבוה יותר, והופחת במסגרת ההכרעה בתביעת החוב בשל התאמת הריביות להליך הפש"ר. ההליכים עד כה הנושה פתחה בהליכי הוצל"פ כנגד החייב וביקשה למנות כונס נכסים מטעמה למכירת זכויות החייב בדירת המגורים כתפוסה.
...
נוכח כל האמור לעיל נקבע כדלקמן: החייב מוכרז כפושט רגל.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים המתנגדים מעלים שלל טענות, דיוניות ומהותיות כאחד, אך אם נבור את הבר מן התבן, עיקר הקצף של המתנגדים יוצא על כך שמינוי כונסי נכסים זמניים יכשיל את האפשרות של החברה לממש את זכות הסרוב הראשונה המוקנית לה לפי הסכם השליטה, ובכך תיגדע האפשרות להפקת רווח כספי ניכר, בהקף של כ- 215 מליון ₪, הנובע מן הפער בין מחיר המכירה של המניות לפי ההסכם עם קבוצת חג'ג', לבין שווי השוק שלהן (כאמור, 40 אגורות למנייה), רווח שעשוי לשרת את חובם של מחזיקי כלל הסדרות.
יפים לעניינו דברי כב' הנשיא א' אורנשטיין בפר"ק (מחוזי ת"א) 49825-12-17 יורוקום נדל"ן בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 8 (נבו 31.01.2018)‏‏: "... הגעתי לידי מסקנה שנכון יהיה לתת ארכה קצרה להשגת הסדר נושים לחברות מאשר להכריע בבקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים ואפרט: מחד גיסא; כעמדת ב"כ הבנק, זכותו של נושה מובטח לממש את נשייתו. זו זכות קניינית שיש לכבדה ככל שהתקיימו התנאים לפי הסכם השיעבוד שמזכים את הנושה להפרע את חובו ... בעניינינו היתקיימו לכאורה התנאים להעמדת החוב לפרעון מיידי וככל שכך, זכאי הבנק לממש את השעבודים באמצעות מינוי בעל תפקיד ובכך ייפרע החוב לנושה המובטח. מאידך גיסא; שומה על בית המשפט להביא בחשבון גם שיקולים רוחביים, ובגדר זאת שמירת האינטרסים של כלל הנושים וככל שלא יהיה בכך פגיעה בלתי מידתית בנושה המובטח ... על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני שמאזן הנזקים מטה את הכף לדחיית מתן ההכרעה בבקשה לפרק זמן קצר. ... לא כל שכן, מימוש השעבודים על-ידי הבנק אינו פשוט שכן הוא מחייב תפיסת ומכירת מניות בפרויקט נדל"ן מורכב. בנוסף, לצורך מימוש מניות "חלל תיקשורת" נדרשים אישור רגולטורי ובחינה יסודית של הרוכש המיועד וכן הליכים ממושכים שאינם ודאיים.
...
אקדים ואומר שמקובלת עליי טענתם העקרונית של המבקשים לפיה כאשר אין בפיו של החייב טענת הגנה של ממש מפני התביעה לאכיפת השעבוד, לא תמיד יש טעם להמתין עם מינויו של בעל תפקיד עד להכרעה בהליך העיקרי.
ברוח זו נפסק ברע"א 4035/12 דיגל השקעות ואחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 11.06.2012)‏‏ כי "משהודתה החברה בכך שאין ביכולתה להחזיר את חובותיה, נראה כי לא עומדת לחברה הגנה ממשית מפני בקשת הפירוק. ... בפרשת אוסיף נקבע כי בנסיבות בהן המסקנה היא כי אין מנוס ממתן צו פירוק, אין לחברה כל זכות קנויה להשהות מינוי של בעל תפקיד על מנת שיפעל לטובת הנושים, רק בגלל הצורך להמתין עד לדיון בצו הפירוק, שההמתנה לו נדרשת עקב יומנו העמוס של בית המשפט ועקב דרישות הפרסום הקבועות בחוק. סבורני כי יש לאמץ בענייננו את אשר נקבע בפרשת אוסיף, וכי צדק בית משפט קמא כשמינה מפרק זמני לחברה עובר להכרעה בבקשת הפירוק." ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 5578-10-20 עו"ד אופיר נאור נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 12.10.2020)‏‏, שם נפסק כי "כאשר אין בפיו של חייב כל טענת הגנה מפני אכיפת שעבוד, ממש כמו במקרה דנן (לפחות לא בשלב הדיוני הנוכחי), אין סיבה שלא ליתן סעד זמני של מינוי כונס נכסים, גם כאשר אין בכך דחיפות מיוחדת, שהרי אין כל טעם מעשי לדחות את הקץ עד לדיון בהליך העיקרי." יחד עם זאת, היריבות כאן אינה בין המבקשים לחברה (שאין לה כל טענת הגנה מפני אכיפת השעבודים), אלא בין המבקשים לבין הנושים המובטחים האחרים.
בסופו של דבר, גם המבקשים אינם חולקים על כך שאף אם יחפצו בכך, אין בכוחם לממש לאלתר את המניות המשועבדות להם, אלא מדובר בתהליך ארוך וסבוך, שכרוך בהשגת אישורים רגולטוריים וייתכן שהדבר אף כפוף למתן זכות סירוב ראשונה לחברה לישראל (לפרק זמן שאורכו שנוי במחלוקת).
" יפים לענין זה הדברים שנכתבו בעת שנדחתה לפני מספר חודשים בקשתו של אחד מנושי החברה לצו פתיחה בהליכים נגדה, חרף היותה חדלת פירעון באופן מובהק: "לא זו אף זו. בצד חוק חדלות פירעון וסעיף 18, קיים מסד נורמטיבי נוסף התומך בדחיית הבקשה, והוא עקרון תום הלב. סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 מעגנים חובת תום לב 'כללית'. על יסוד הוראות אלו נקבע כי מצודתו של עקרון תום הלב פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל ... חובה זו עומדת על מכונה גם בעת שמבקש צד לממש זכות משפטית המוקנית לו ... ואכן, נקבע בפסיקה כי גם בקשה למתן צו פירוק כפופה לחובת תום הלב. מקום שמצא בית המשפט כי בקשת הפירוק הוגשה בחוסר תום לב, יביא זאת בחשבון ורשאי הוא לדחות את הבקשה. כך למשל, כאשר התברר כי בקשת פירוק הוגשה ממניע זר, כגון הפעלת לחץ טקטי על החברה, בעוד שאין למבקש תועלת בהליך עצמו, יהא בכך טעם מבוסס לדחיית הבקשה ... סבורני כי חובת תום הלב החלה על מבקש הפירוק, לא נס ליחה גם כאשר מדובר בבקשה לפתיחת הליכים מכוח חוק חדלות הפירעון. ... זאת, אף שהחוק חסר הוראה מפורשת כזו ... ניתן להקיש מכך גם לעניין חובת תום הלב המוטלת על הנושה המגיש בקשה לפתיחת הליכים. חקיקתו של חוק חדלות פירעון וביטולן של ההוראות הישנות בדבר הליך פירוק בפיקוח בית המשפט, לא שוללות ולא התכוונו לשלול את תחולתו של "עקרון על" זה."
סוף דבר, הבקשה למינוי כונסי נכסים זמניים נדחית לעת הזו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתגובה לבקשת רשות העירעור, הודיע הבנק כי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט; תוך שהדגיש כי אם ימומש בית המגורים, יהיה זה תוך שמירת זכויותיו כנושה ראשון ומובטח.
כזכור, טענתה הראשונה של המבקשת נגעה לכך שבית משפט קמא קיבל החלטה בבקשה בלא לבקש את תגובת הצד שכנגד ובלא לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים.
מאזן הנוחות – בית משפט קמא היה סבור כי מאחר שהמבקשת אינה יכולה להעמיד ערבות בגובה שיעור חוב המזונות של הבן כלפי בת הזוג; ומאחר שממילא יהיה על כונס הנכסים להיתחשב בזכויות המבקשת בבית המגורים – ככל שהוא ימצא שישנן כאלה – מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה.
...
זאת, לנוכח הקושי שעשוי להתעורר בהשבת המצב לקדמותו אם לא יינתן הסעד הזמני, והמבקש יזכה בסופו של דבר בהליך העיקרי (ראו: רע"א 3452/21 קחטן נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 15 (7.7.2021); עניין אשמי, בפסקה 15; עניין ג'רוס, בפסקה 20).
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי סיכויי התביעה להתקבל במלואה אינם גבוהים, ומאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לזכות המבקשת – ולכן אינני סבורה כי זהו אחד מהמקרים החריגים בהם מוצדקת התערבות של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו