זכות הקיזוז בהליכי פשיטת רגל

התשובה לכך היא, כי נוכח הוראת סעיף 85(1א) לפקודה אין משקל להסכמת החייב שניתנה עובר לכניסתו להליך פשיטת הרגל, אלא אם ההסכמה יצרה שיעבוד לטובת מי מנושיו, במובן זה שנתגבשה כלפי אותו נושה עדיפות נשייתית על פני זכויות החייב ועל פני נושים אחרים – גם כאלו שברשותם זכות קזוז מבלי שנלווית לה זכות אחרת מובטחת.

...

לעומתו, סבור אני כי לולא שעבוד הכספים לטובת הנושה, בדרך עיכבון, בדרך משכון או בדרך מתן שעבוד אחר, אין בכוחה של זכות הקיזוז לגבור על הוראת סעיף 85(1א) האמורה.

לסיכום אפוא, כאמור, להשקפתי לו זכות הקיזוז הייתה עומדת לבדה, לא היה בכוחה של מגדל לגבות את חוב המערערת כלפיה בדרך של קיזוז.

די באמור כדי להצדיק מתן היתר על ידי בית המשפט למגדל לקזז את חוב ההלוואה של המערערת מכספי קופת הגמל שלה המופקדים אצל מגדל, ודין הערעור להידחות.

זאת ועוד: במקרה דנן, לבנק מזרחי עמדה לצד זכות המישכון גם זכות קזוז עצמאית בכספי הפקדונות, שאינה כפופה או תלויה בזכות המישכון – וגם בכך נבדל ענייננו מעניין אי.סי.אם. מדובר בזכות חוזית החלה ביחסים שבין בנק מזרחי לחפציבה השקעות, ובינו לבין חפציבה הנדסה, מכוח המערכת ההסכמית שבין הצדדים (שלום לרנר קזוז חיובים 88 (התשס"ט-2009); ע"א 6412/16 עריית באקה אל-גרביה נ' קל בנין בע"מ (בהסדר נושים), פסקה 17 (12.5.2019)); וכידוע, זכות הקזוז חלה אף כלפי צדדים שלישיים במסגרת הליכי פשיטת רגל, וזאת בכפוף להסדר הקבוע היום בסעיפים 526-525 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (וקודם לכניסתו של החוק לתוקף, בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980): "ההוראה הכלולה בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, הופכת את הנושה למעין נושה מובטח, שכן החוב המגיע לו נפרע על דרך קזוז בעוד שנושיו הרגילים של החייב ייאלצו להסתפק ביתרת החוב לאחר הקזוז (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 241 (2010) (להלן: לוין וגרוניס)). משמעות הדברים היא, כי זכות הקזוז בפשיטת רגל מהוה חריג לעקרון השויון, שהוא 'עיקרון העל' בדיני פשיטת רגל. לא זו בלבד שהנושים הרגילים ייאלצו להסתפק בחלק היחסי מהנשייה בלבד, בעוד שבעל זכות הקזוז נהנה מפרעון החוב במלואו, אלא שהנושים האחרים כלל אינם מודעים לקיומה של 'בטוחה' זו, ואינם יכולים להיתגונן בפניה מבעוד מועד (עניין ברק, פסקות 23-21)." (השופט י' דנציגר ב-ע"א 2512/17 פניצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 20 (10.4.2018)).

...

משכון מוסווה משנסתם הגולל על טענת המנהל המיוחד שלפיה יש להורות על ביטול עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכן נדחתה הטענה בדבר היותן של עסקאות הגב-אל-גב חוזה פסול; נותר עוד לתת את הדעת לטענה החלופית, שלפיה העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי בטלות בהיעדר רישומו של "משכון מוסווה". ייאמר מיד כי גם טענה זו דינה להידחות.

וזאת יש להבהיר: בעניין אי.סי.אם נמנע בית המשפט בסופו של דבר מלהחיל את אותה ידיעה קונסטרוקטיבית של נושי הלקוח בנוגע לזכות המשכון העומדת לבנק.

סוף דבר אם תישמע דעתי, נדחה את טענות המנהל המיוחד שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה ניתנות לביטול לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכך גם את הטענות שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב בטלות בהיותן חוזה פסול, וכי עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה בטלות בהיותן מגבשות משכון מוסווה שלא נרשם במרשם החברות.

(שם , פסקה 28 ) כעולה מפסק הדין בענין "אבוקרט" לנושה בעל זכות קזוז הוקנה מעמד של "מעין נושה מובטח" הזכאי להפרע מהבטוחה שבידו ,ולעמדתי, מעמד זה מבדיל בין נושה בעל זכות קזוז לבין נושיו הרגילים של החייב, ובהתאם הגשת תביעת חוב מצד אותו נושה, אינה יכולה להוות תנאי לזכאותו למימוש הבטוחה שבידו בדרך של ביצוע הקזוז, וזאת בדומה לנושה מובטח הזכאי שלא להזקק כלל להליכי פשיטת רגל, ורשאי לפעול למימוש הבטוחה גם לאחר מתן צו הכנוס בהתאם להוראות סעיף 20(ב) לפקודה.

...

דיון והכרעה לאור טיעוני הצדדים, עלי להכריע תחילה בשאלה האם נושה הטוען לזכויות קיזוז בהתאם לסעיף 74 לפקודה, מחויב להגיש תביעת חוב, כאשר לשאלה זו שני היבטים: ההיבט הפרוצדורלי –האם הגשת תביעת חוב הינה תנאי לעצם ההכרה בזכות הקיזוז? ההיבט המהותי – האם נושה הטוען לזכות קיזוז, מחויב להמתין ביחד עם יתר נושי החייב, להשלמת בדיקת תביעות החוב ולשלב בו תגובש תכנית פירעון לחייב? באשר להיבט הפרוצדורלי , עמדתי שונה מהעמדה אשר הובעה בפסקי הדין הנזכרים בסעיף 12 לעיל, ובספרם של לוין- גרוניס ואני סבור כי לא חלה חובה שבדין על נושה הטוען לזכות קיזוז, להגיש תביעת חוב במועדים הקבועים בפקודה, ביחד עם יתר נושי החייב הרגילים, ואני מצטרף בעניין זה לדבריה של כב' סגנית הנשיאה [כתוארה אז] ורדה אלשייך (פר"ק 1526/06 ל.ר.ט.מ לקידום נ' ל.ר.ט.מ לקידום הכשרה טכנולוגית בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 14.3.12, פיסקה 2).

לסיכום נקודה זו; אי הגשתה של תביעת חוב אינה שוללת בהכרח העלאת טענת קיזוז, ובנקודה זו צודקת באת-כוחה של המדינה בטיעוניה.

סיכומו של דבר, אני דוחה את עמדת המנהל המיוחד לפיה המבקשת נדרשת להגיש תביעת חוב לצורך מימוש זכות הקיזוז, ואני קובע כי הבקשה שהוגשה על ידה מהווה הודעה כנדרש על רצונה במימוש זכות הקיזוז, ולפיכך המנהל המיוחד והחייבת נדרשים להגיש תגובתם לבקשת המבקשת לגופה וזאת יעשו עד ליום 31.1.18 וזכות תשובה למבקשת עד ליום 20.2.2018 .

מן האמור נובע איפוא כי החוב הנטען על ידי המבקשת התגבש לאחר המועד הקובע כפי שנפסק בע"א 1292/05 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' חי גל מהנדסים וקבלנים בע"מ (07/02/07), אין עומדת למבקשת זכות קזוז מכוח הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, שכן אין די בקיומו של חוב אחד בלבד, ביחוד חיוב שנוצר לאחר תחילת הליכי חידלות הפרעון כדי לגבש זכות קזוז.

...

סבורני כי לתוצאה זו לא ניתן להגיע לא מכוח דיני הקיזוז בהליכי חדלות פירעון ולא בנסיבות הענין הספציפי על רקע ההסדר שהושג ואושר על ידי בית המשפט.

לנוכח כל האמור, סבורני כי למבקשת לא קמה זכות לקזז את החוב הנטען על ידה מחיוביה על פי ההסדר שהושג עם כונס הנכסים ואשר אושר על ידי בית המשפט ביום 16/03/18, ומשכך וככל שיש למבקשת טענות לזכות שלה כלפי החברה, זכאית המבקשת תוך המועדים הקבועים בדין להגיש תביעת חוב, שתיבדק בבוא העת יחד עם תביעות החוב של הנושים הלא מובטחים.

סוף דבר לאור כל האמור, דין בקשת המבקשת להידחות ואילו דין בקשתו של כונס הנכסים לחייב את המבקשת להשיב לקופת הכינוס את הסך של 87,500 ₪ להתקבל.

לטענתו, גם אם תוכיח המבקשת כי היא נושה מובטחת, דבר המוכחש על ידו, זכות הקזוז תקום רק במועד מימוש הכספים המשועבדים וכי לא ניתן לעשות זאת לאור המצאותו של החייב בהליך פשיטת רגל.

...

על כן, אני נעתר לבקשה על פי העתירה.

השיעור הגבוה של המס נקבע על ידי המחוקק כדי שיהווה תמריץ שלילי לעשיית שימוש בכספי פנסיה בטרם עת. אשר על כן, בקשתו של המנהל המיוחד להעברת יתרת כספי הקצבה לקופת פשיטת הרגל, נדחית.

סוף דבר – אני מתיר למבקשת לקזז את יתרת ההלוואה כפי סכומה בעת ביצוע הקיזוז (בעת הגשת הבקשה – 5,903 ₪) מכספי הקצבה ומורה כי יתרת הכספים יוותרו מופקדים אצל המבקשת.