לדעתו של המנהל המיוחד, פרשת הולנדר דנה בסוגיה של זכות העכבון ואין להסיק ממנה על הסוגיה שלפנינו.
כך קובע המנהל המיוחד בהחלטתו:
"לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ובסתמך על הפסיקה, הנני קובע כי נושה שרשם שיעבוד ברשם החברות, מעמדו כנושה עדיף על פני נושה שרשם שיעבוד ברשם המשכנות. חד וחלק. נושה שרשם שיעבוד מניות ברשם המשכונות לא מובטח בהשוואה לנושה שרשם שעבודים ברשם החברות. והיה, ושני נושים רשמו שעבודים ברשם החברות, אזי סדר הקדימויות בין הנושים המובטחים יהיה סדר הרישום בפועל ברשם החברות." (שם, 7).
(1) שיעבוד בערובה לאגרות חוב, לרבות שיעבוד צף או שיעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין; (2) שיעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או עניין בנכס כאמור; (3) שיעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה; (4) שיעבוד חובות לקוחות; (5) שיעבוד אניות או חלקים בהן; (6) שיעבוד פטנטים, רישיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.
אולם בתחרות בין נושה שרשם השיעבוד אצל רשם החברות אל מול נושה שרשם אותו אצל רשם המשכונות ידו של הראשון גוברת, ולא כל שכן כשמדובר בשיעבוד מניות חברה.
...
כך קובע המנהל המיוחד בהחלטתו:
"לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ובסתמך על הפסיקה, הנני קובע כי נושה שרשם שעבוד ברשם החברות, מעמדו כנושה עדיף על פני נושה שרשם שעבוד ברשם המשכנות. חד וחלק. נושה שרשם שעבוד מניות ברשם המשכונות לא מובטח בהשוואה לנושה שרשם שעבודים ברשם החברות. והיה, ושני נושים רשמו שעבודים ברשם החברות, אזי סדר הקדימויות בין הנושים המובטחים יהיה סדר הרישום בפועל ברשם החברות." (שם, 7).
נותר לשאול האם ניתן להכליל מניות בקטגוריית ה"מיטלטלין" בסעיף 178 וכולל מניות? המערער סבור, כי מהאבחנה בחוק המשכון בין "נכסים נדים" לבין "ניירות ערך" נמצאנו למדים כי ניירות ערך אינם נכללים בקטגוריית "מיטלטלין", וכי "מניה" כלולה בהגדרת ניירות ערך בסעיף 1 לחוק החברות תשנ"ט-1999.
תק-על 2009(3), 1478 בציינה:
"בעניינינו המשיב טוען כי עם תחילת הפירוק התגבשו זכויות הצדדים ולכן שיקולי צדק צריכים להוביל למסקנה כי אין לפגוע בזכויות אלה על ידי מתן תוקף לשיעבוד שנרשם באיחור לאחר שהחלו הליכי הפירוק. המערערת טוענת מנגד למעשה כי הצדק נמצא בצידה שהרי היא זו שמכרה לחברה את הציוד ההנדסי נשוא הערעור ואין סיבה כי נושים אחרים ייהנו מרכוש זה שהתשלום לגביו לא בוצע. אכן אין לכחד כי קונקרטיזציה של שיקול הצדק בענייננו אינה פשוטה. יפים בהקשר זה דברים שקבעתי בפרשה אחרת:
(כן ראו באותו עניין סעיף 4(1) לחוק המשכון), ואני מקבל את דעתו והחלטתו זו.
התוצאה הינה אפוא, שבהנתן שהשעבוד לטובת אאורה נרשם אצל רשם החברות ביום 30/12/06 ואילו זה של זלניק נרשם רק ביום 22/10/07, הרי שזכותה של אאורה גוברת.
