זכות העיכוב של עורך דין על מסמכים

"להבטחת שכר טירחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שרותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד...וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שרותו ללקוח, ובילבד שהגיש תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". על פי אותה הוראה, קמה לעורך דין זכות לעכב כספים על מנת להבטיח את יכולתו לגבות את שכר הטירחה ואת ההוצאות שהוא זכאי להם עקב שירותיו ללקוחו.

דרישה זו נועדה להבטיח שזכות העיכוב תופעל על ידי עורך הדין אך במקום שבו נתגלע בינו לבין הלקוח סיכסוך כספי של ממש, וכאשר הטענות שעל יסודן עומד עורך הדין על זכות העיכוב- המתנגשת כאמור בחובת הנאמנות שחב הוא כלפי לקוחו – לא יהיו טענות סרק" (רע"א 6208/00 כהן, וילצ'יק, עורכי דין נ' ימכ"א השקעות (7000 ) בע"מ, (3.3.2001) פסקה 4; ע"א (ת"א) 3165/07 עו"ד חוטר ישי דרור נ' מלון חוף רון בע"מ 23.9.2009 ).

...

סוף דבר: לאור כל האמור אני קובעת כי שכר הטרחה המגיע לציטרום מעיני הוא כדלהלן: א. סך של 404,737 ₪ בתוספת מע"מ על פי כתב ההתחייבות.

בהתאם לכך, שיפריס זכאים לרווחי חשבון הנאמנות ואני מורה לציטרום להעבירם לשיפריס למעט החלק היחסי מתוך רווחי החשבון לפי יתרת הסכום המגיעה לו לשכרו לפי פסק הדין.

לאור קביעותיי בגוף פסק הדין בעניין כתב ההתחייבות המחייב את שיפריס והכרעותיי בעניין העיכבון, נדחית תביעת שיפריס לפיצוי בגין עגמת נפש.

סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, אליו היתייחס בא כוח המבקש באריכות, הגם ואינו רלוואנטי לענייננו כפי שפורט לעיל, בהנתן שהמשיב לא טען לקיומה של זכות ערבון קובע כי: "להבטחת שכר טירחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שרותו ללקוח... וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שרותו ללקוח; ובילבד שהגיש תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". "סעיף 88 לחוק מקים לעורך-הדין זכות לעכב כספים, נכסים ומסמכים מסוימים של לקוחו, וזאת על-מנת להבטיח את יכולתו לגבות את שכר הטירחה ואת ההוצאות שלהם הוא זכאי עקב שירות שסיפק ללקוח. זכות זו מוקנית לעורך-הדין חרף סתירתה את חובת הנאמנות שחב עורך-דין כלפי לקוחו, שמכוחה נידרש עורך-הדין, בין היתר, למלא אחר הוראות לקוחו ואף לפעול לטובתו...ואולם משמוצגת בפני עורך-הדין דרישה בכתב של לקוחו לקבל את שעוכב, נידרש עורך-הדין, לפי הוראת סעיף 88 לחוק, להגיש "תביעה" כנגד הלקוח בגין שכר טירחתו או הוצאותיו בתוך שלושה חודשים.

דרישה זו נועדה להבטיח שזכות העיכוב תופעל על-ידי עורך-הדין אך במקום שבו נתגלע בינו לבין הלקוח סיכסוך כספי של ממש, וכאשר הטענות שעל יסודן עומד עורך-הדין על זכות העיכוב – המתנגשת כאמור בחובת הנאמנות שחב הוא ללקוחו – לא יהיו טענות סרק.

...

בנסיבות אלא אני סבורה כי המבקש צריך לשלם את ההוצאות של המשיב לאור ניהולו של ההליך.

לא מדובר בכספים של המבקש אלא בכספים שעל פי החלטתי המקורית הינם של המשיב בעבור צילומים שביצע.

לאור כל המפורט אני דוחה את התביעה ומחייבת את המבקש לשלם למשיב בנוסף את עלויות ההידיינות והוצאות בסכום של 10,000 ₪.

שוכנעתי שקיבלת הפצוי במסלול ההסכמה ומימוש זכויות הייזום, אינה מצריכה שירותיו של עורך דין, כיוון שאינה כרוכה כאמור בהגשת תביעה אלא מבוססת על חתימת הסכם שנוסחו ידוע מראש לקבלת מחירי הטבלה ואשר מנוסח על ידי הרשות עצמה.

לא זו אף זו, חברי ועד האגודה אמנם חתמו על מיסמכי פתיחת חשבון נאמנות ששלח להם עו"ד הררי; אך סירבו לחתום על מסמכים נוספים שהבנק דרש שיחתמו עליהם; ובמקום להעביר את הפקדון לאגודה כמתחייב במצב דברים שכזה - הותיר עו"ד הררי את הכספים בחשבון הפקדונות של משרדו- דבר המהוה עבירה על כללי האתיקה של לישכת עוה"ד. ראה : כלל 39 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) , תשמ"ו - 1986.

על פי סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, עורך דין רשאי לעכב כספים של לקוח - רק בשל חוב שכר טירחה קיים הניתן לתביעה; ובעניינו ברור מכתב התביעה, כי זכותו הנטענת של עו"ד הררי לפי הסכמי שכר הטירחה שצורפו לתביעתו - התגבשה רק כשנתיים לאחר שהתקבלו הכספים בידיו.

...

מהמקובץ לעיל ברור, כי עו"ד הררי גבה שכר טרחה ביתר בגין התביעה לפי סעיף 197, בכך שנמנע מלהפחית משכרו את שכר השמאי זאב כהן; והוא חייב להשיב סכום זה לאגודה.

בעקבות זאת, חתמו חברי הועד החדש על המסמכים לפתיחת חשבון להפקדת הסך של 183,000 ₪, אך משדרש הבנק חתימות נוספות, נמנעו מלעשות כן. בהתאם לכך, הטענות בנוגע לעיכוב כספים וביחס לקיזוז סך של 183,000 ₪ נדחות מכל וכל שכן בראש ובראשונה, חברי ועד האגודה הסכימו והסמיכו את עו"ד הררי לשמור את הכספים הללו עבור האגודה, בעקבות פסק הדין בפשרה.

התוצאה היא שעל עו"ד הררי להשיב לאגודה את הסך של 183,000 ₪ שקיזז שלא כדין וזאת כאשר הסך הנ"ל צמוד ונושא ריבית חוקית מיום הקיזוז ועל לתשלומו המלא בפועל.

השתלשלות עובדתית עד לביטול המכר ביום 31.12.18 חתמו הצדדים, ללא מעורבות עורך דין, על מיסמך "זכרון דברים" (נספח ב' לתצהירי המוכרים).

בהמשך, לאחר שהחליפו את ייצוגם המשפטי, חזרו בהם המוכרים מהסכמתם והודיעו כי יסכימו לחתום על מיסמכי הביטול רק אם יוותרו הקונים על זכותם להשבת הסכומים ששלמו במסגרת החוזה.

בהתייחס לנספח זה העיד עו"ד שמילה כי מאחר והמוכרים התקשרו בהסכם לרכישת דירה מקבלן, במסגרתו התחייבו בתשלום ריבית והצמדה במקרה של איחור בתשלום, ומאחר והם היו תלויים בכספים שיקבלו ממכירת הבית, הוחלט לערוך נספח לחוזה בעיניין תשלומי הריבית, במידה והמוכרים יאלצו לשלם ריביות עקב עיכובים בהעברת התשלום ע"י הקונים.

...

סוף דבר הצדדים התקשרו בהסכם פסול בו הסתירו דבר קיומן של חריגות בניה בנכס ואף הפחיתו מהתמורה שסוכמה בפועל.

על כן אני מחייב את המוכרים, הנתבעים, לשלם לתובעים 285,023 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.20.

התביעה שכנגד נדחית.

הוראת כלל 40 לכללים קובעת כהאי לישנא: "עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו. (ב) עיכב עורך דין, על פי דין, סכומי כסף שקבל עבור לקוחו, או ניכה, על פי הסכם, כספים מתוכם, יודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר." ואילו הוראת סעיף 88 לחוק קובעת כהאי לישנא: "להבטחת שכר טירחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שרותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפיקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שרותו ללקוח; ובילבד שהגיש תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". בית הדין המחוזי נידרש למחלוקת שהתגלעה בין המשיב לבין המתלונן וקבע, כי בהתאם להסכם שכר הטירחה זכאי היה המשיב לנכות את מלוא שכר הטירחה אותו ניכה כאמור - לרבות רכיב החמישה עשר אחוזים מושא המחלוקת (סעיפים 24 - 32 לפסק הדין).

אכן עסקינן בעירעור בגילגול שלישי על פסיקת בתי הדין המשמעתיים של לישכת עורכי הדין, המהוים גוף מקצועי, אשר הופקד מכוח מומחיותו וסמכותו, על יישום נורמות האתיקה של עורכי הדין; ומשום כך נקבע בפסיקה כי הבקורת השיפוטית בעיניינם תנהג במידת רבה של ריסון.

ככל שהלקוח דרש מעורך הדין את סכום הכסף - תוך זמן סביר מהמועד בו הודיע לו עורך הדין על החזקת הכסף בידיו - אין עורך הדין זכאי לנכות מהסכום המוחזק בידיו דבר, וככל שהוא טוען לחוב של הלקוח כלפיו בגין שכר טירחה או הוצאות, על עורך הדין להגיש כנגד הלקוח תביעה בתוך שלושה חודשים.

...

אשר על כן הערעור מתקבל.

המשיב מורשע בכך שלא העביר כספים ללקוח, עבירה לפי כלל 40 לכללים בצירוף סעיף 61(2) לחוק.

הנני מורה על החזרת הדיון אל בית הדין המשמעתי המחוזי לשם גזירת אמצעי המשמעת נוכח הרשעת המשיב.