מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זכות העיון של צד להליך במסמכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה תקנה 4 לתקנות העיון היא התקנה הקובעת את ההסדר לזכות העיון בתיק בית המשפט של מי שאינו בעל דין בתיק: "4 (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון) ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." נקודת המוצא היא כי יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד וזאת לאור עקרון הפומביות "... יש לראות בעיקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה" (בגץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09) ע' 13 (להלן: "עניין האגודה לזכויות האזרח")).
לפיכך, לצד זכות העיון של המבקשת, שוכנעתי כי בעת שהמדובר במתחרות עסקיות יש מקום להגן על האינטרסים העיסקיים של המשיבות, סודותיה המסחריים של המשיבה 1 כפי שעולים מכתב התביעה וכן הזכות לניהול מיכרז הוגן על ידי המשיבה 2 והכל כפי שיפורט להלן.
לבסוף שוכנעתי, כי בעת שאנו נמצאים בעיצומו של הליך תלוי ועומד, הרי שלא מן הנמנע כי יוגשו במסגרתו מסמכים נוספים אשר מתן זכויות עיון בלתי מסוגיית תכביד על הצדדים ועל בית המשפט בהמשך נהולו של ההליך, וכן תידרוש הקצאת משאבים שאינה מידתית וסבירה.
...
ומן הכלל לענייננו לאחר שבחנתי כתבי הטענות, הבקשה והתשובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בכפוף למספר תנאים, כפי שאפרט להלן: אשר לשלב הראשון בבדיקת זכות העיון, לא נטען על ידי המשיבות כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.
לפיכך, לצד זכות העיון של המבקשת, שוכנעתי כי בעת שהמדובר במתחרות עסקיות יש מקום להגן על האינטרסים העסקיים של המשיבות, סודותיה המסחריים של המשיבה 1 כפי שעולים מכתב התביעה וכן הזכות לניהול מכרז הוגן על ידי המשיבה 2 והכל כפי שיפורט להלן.
מקובלת עלי עמדת המשיבה 1 כי המדובר במבקשת שהינה מתחרה שלה באותו תחום העיסוק וכי במסגרת כתב התביעה עשויים להימצא עובדות ונתונים העולים כדי סוד מסחרי אשר אין למבקשת זכות עיון בהם.
לבסוף שוכנעתי, כי בעת שאנו נמצאים בעיצומו של הליך תלוי ועומד, הרי שלא מן הנמנע כי יוגשו במסגרתו מסמכים נוספים אשר מתן זכויות עיון בלתי מסוגיית תכביד על הצדדים ועל בית המשפט בהמשך ניהולו של ההליך, וכן תדרוש הקצאת משאבים שאינה מידתית וסבירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במידה והתשובה על כך חיובית, קמה לבעל הדין הזכות לגילוי.
ודוק, אילו הרלוואנטיות של המסמכים המבוקשים הייתה מתייחסת לזירת המחלוקת בין הצדדים הנוגעת לשלב הוכחת העילה, או אז לא היה בעובדה שהמסמכים המבוקשים אינם נמנים על המסמכים שזכאית המבקשת לקבל כבעלת מניות כדי להכריע את הכף או אף להוות משקל כלשהוא בהחלטה שכן הדבר מביא היה למצב אבסורדי שבו בעל מניות מוגבל, במסגרת הליכי הגילוי, רק למסמכים בהם ממילא זכאי הוא לעיין מכוח החוק בעוד צד שלישי לסכסוך זכאי לגילוי ועיון של כל מיסמך הרלבנטי לסכסוך.
...
אשר על כן, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מן העבר השני, המשיבה דחתה טענות אלו מכל וככל וציינה כי כלל הטענות שהועלו בתצהיר הועלו במסגרת כתב ההגנה ובמסגרת כתבי בי-דין שהוגשו בעבר, וכל המסמכים צורפו בשלבים שונים של ההליך ולכן ניתנה למבקשת זכות עיון אפקטיבית בהם חרף העובדה – אותה היא מאשרת - שלא צוינו בתצהיר הגילוי.
על צד להליך שמעוניין בפסילת מסמכים לטעון באופן קונקריטי ביחס לכל מיסמך ומסמך ולא להסתפק בטענות כלליות כנגד כלל הצרופות.
...
כך בדיון מיום 6.3.2018 טען ב"כ המבקשת כי: "אני מאשר לשאלת בית המשפט שההליכים המקדמיים הסתיימו וקיבלתי לעיון את הכרטסת בהתאם להחלטת בית המשפט בנושא. מבחינתי אפשר להתקדם." (עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 10-12).
היות וצדדים לא נדרשים לצרף ראיות לכתב הטענות העיקריים הם גם לא נדרשים לפרטם באופן שיחשוף את ראיותיהם בשלב זה. לבסוף, מקובלת עליי עמדת המשיבה כי בהחלטתי ממרץ 2020 אומנם קבעתי כי המשיבה אכן התחייבה להעביר את כל העבודות למבקשת למעט "חריגים ספציפיים", אך לא קבעתי מסמרות לעניין פירוש תיבה זו ועניין זה נותר לדיון בשלב השני של ההליך.
במקרה דנן אני מקבל את טענת המבקשת כי המשיבה לא ארגנה את המסמכים שצורפו כנספח 4 לתצהיר כדבעי.
לאור כל האמור לעיל איני מוצא לנכון לפסוק הוצאות בגין בקשה זו. ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"ג, 18 נובמבר 2022.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

הכשרה אף מדגישה כי בקשת רשות ערעור על החלטה העוסקת במתן זכות עיון בתיק בית משפט למי שאינו צד להליך, היא הדרך היחידה בה אותו צד זר להליך יכול לערער על החלטה בבקשה לעיון.
יתרה מכך, מתן תוקף מחייב כלפי צדדים שלישיים להסכמה בין בעלי הדין לשמור בסודיות מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי, עלולה לרוקן מתוכן את הוראות תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), המאפשרת לצד שלישי לבקש לעיין במסמכי ההליך.
מערכת האיזונים קבועה בסעיף 4(ד) לתקנות העיון, לפיה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה". מכאן שבית המשפט צריך לבחון, מן הצד האחד, את הפגיעה האפשרית במבקש העיון אם בקשתו תדחה, כאשר בכלל זה יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון; מן הצד האחר, יש להביא בחשבון את האינטרסים של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האנטרס הצבורי שבשמירת סודיות המידע (ראו: עניין פלוני, בפיסקה 17).
...
ראשית, טוענים המשיבים כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בה. עוד נטען כי המקרה דנן אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, משהוא לא מעלה שאלה משפטית חשובה או חדשה, ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף.
יובהר עוד כי אינני מקבלת גם את טענת הכשרה לפיה היה על בית המשפט לאפשר לה עיון מוגבל במסמכי החוקר (למשל באמצעות השחרת החלקים המכילים סודות מסחריים של הצדדים להליך המאוחד או על ידי החתמתה על הסכם סודיות).
זאת בעיקר כאשר הכשרה לא הצביעה על מידע מסוים המצוי במסמכי החוקר, הדרוש לה עבור ההליך שהיא מנהלת (אילו הייתה הכשרה מצביעה על מידע אחד מסוים הדרוש לה לצורך ההליך, יתכן כי ניתן היה להיעתר במידה כזו או אחרת לבקשה זו – אך מובן כי אינני מחווה דעה על שאלה תיאורטית זו).
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003), הכיר בית המשפט בזכותו של תובע ייצוגי לקבל צו לגילוי מסמכים מהצד שכנגד ולעיין בהם, בכפוף לקיומם של שלושת התנאים הבאים: "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוואנטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המיגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון" (סעיף 9 לפסק הדין; ההדגשות אינן במקור).
...
המשיבה טוענת כי דין הבקשה להדחות, כי מדובר בבקשה כוללנית וגורפת אשר מקדימה את זמנה, לגילוי מסמכים שאינם רלוונטים בשלב זה של ההליך, מה גם שמדובר בסודות מסחריים של המשיבה ובבקשה שמטילה עליה נטל בלתי מוצדק, ובכלל זה חיוב לייצר מסמכים ולקיים בירורים באופן מיוחד לצורכי ההליך דנן.
על רקע האמור ראוי לציין כי לא מן הנמנע כי הטבלה שמצורפת לכתב התשובה איננה כוללת עובדים המועסקים באמצעות חברות כ"א, ואף אין בה התייחסות להיקפי משרות (דהיינו, לא ברור האם כל המלצרים ועובדי האירועים, מועסקים במשרה מלאה ועוד כיו"ב).
יחד עם זאת, עיון בבקשה מעלה כי היא אכן רחבה מאוד, כרוכה בחשיפה של סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות העובדים וחלף ייעול של ההליך קים חשש לא מבוטל כי תגרור את בית הדין לעיסוק בלתי סביר בחומרי גלם ובשימוש שנעשה בהם לייצור מוצר קונדיטוריה או לחילופין למגש גבינות או לכריך, באופן שעלול לסבך את הבירור העובדתי שלא לצורך ובלי שבשלב זה שוכנעתי כי קיימת הצדקה לכך.
לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין ותוך שמירת האפשרות להורות על גילוי מסמכים נוספים ככל שיתברר כי יש בכך צורך, אני מורה כי המשיבה תמציא לתיק עד ליום 3/10/23 תצהיר של מנהל משאבי אנוש של הנתבעת אודות מצבת העובדים הממוצעת בשנים 20-22 (לחילופין ניתן להציג מצבת עובדים לחודש יוני 2022) תוך חלוקה לאתרים ו/או מחלקות תפעוליות והתיחסות לתפקידים של העובדים ולהיקפי המשרות (היקף משרה או מספר שעות עבודה בחודש).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו