זכות העיון של הנישום בתיקו ברשות המסים

הא ותו לא. בסמוך לאחר שניתן פסק הדין, בוצעה פעולה טכנית של עידכון דבר מתן פסק הדין ואישור השומות בתיק הנישום המתנהל במערכת הממוחשבת של רשות המיסים (שע"ם).

פעולת עידכון זו מכונה בעגה המקצועית: "שידור שומה" או "שידור פסק דין". רק הנישום ומייצגיו המורשים יכולים ורשאים לעיין בתיק הנישום באמצעות מערכת המייצגים שמקנה גישה לשע"ם. טענות הנתבעת, בתמצית, היא שפסק הדין לא כלל קביעה שהנתבעות מנועות מלעדכן במערכות המחשב שלהן את דבר קיומו של פסק הדין, ממילא פעולה זו לא מנוגדת לפסק הדין; שידור פסק הדין נעשה בהתאם לשיחה טלפונית בין ב"כ הצדדים; הבקשה והתביעה הוגשו בשיהוי ניכר לא ניתנה הודעה נידרשת בהתאם לסעיף 8 לחוק החוזים (תרופות); המדובר בפסק דין שניתן בהסכמה ולכן לביטולו צריך נסיבות מיוחדות שאינן מתקיימות במקרה דנן; גם אם מדובר בהפרת הסכם (דבר המוכחש מכל וכל), אין המדובר בהפרה יסודית המזכה ביטולו; הבקשה לסעד זמני הוגשה בחוסר תום לב. דיון והכרעה תקנה 94 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין) קובעת: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". ראו גם רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (נבו, 21.4.09).

...

גם ב"כ המשיבים הכיר בכך ומתוך רצון לקדם את ההליכים, הדגיש כי בבוא העת וככל שיידרש הדבר, תוכלנה המבקשות "לעכב את ביצוע פסה"ד". בסיום הדיון הנ"ל מיום 8.5.2018 ניתנה החלטת בית המשפט: "לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לא שוכנעתי שיגרם נזק כלשהו משמיעת הראיות בתיק זה. ניתן אחר כך לעכב את מתן פסה"ד בהסכמה, כך גם כפי שאמר ב"כ המדינה שניתן לבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין ככל שפסק הדין ידחה את הערעור." טענת המבקשות בקשר לטעם שעמד מאחורי הסכמתן למתן פסק הדין.

בקשת התובעות – וכן תובענתם העיקרית למתן סעד הצהרתי – נגועות בחוסר תום לב. כאמור, התובעות ניהלו במשך זמן ארוך מאד ערעורי מס נגד המדינה, שבסופם מצא בית המשפט לדחותם, במתווה מוסכם.

התוצאה היא שהבקשה נדחית .

המבקשות תשלמנה למשיבה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 15,000 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

רשות המסים השיבה כי בשל הוראות החיסיון הקבועות בדין, הגורם היחיד שמורשה להורות על העברת המסמכים המבוקשים לעיונה של המבקשת הוא מי שמשמש כאפוטרופוס וכמנהל העזבון, דהיינו המשיב 2.

בהמשך להחלטתי מיום 28.7.2019, ביום 4.8.2019 הבהירה המבקשת בהודעה משלימה כי המסמכים המבוקשים על ידה מתיקי המס של המנוחה והחסויות הם מסמכים כגון "דו"חות גבייה, דיווחים למע"מ ולמס הכנסה שהגיש המשיב 2 או מייצגו, פירוט תנועות כרונולוגי/הינה"ח מע"מ, דו"ח תשלומים חריגים, דו"חות רווח והפסד, הסכמי שומה והסדרי כופר ככל שיש, וכל מיסמך הקיים בתיקים אלה". לדברי המבקשת, רק "עיון בלתי אמצעי מול מסך מחשבי רשויות המס" יאפשר לה לברר את המידע הדרוש לה. המשיבים שהגישו את תשובותיהם לבקשת רשות העירעור טענו, בעקרו של דבר, כי דינה להדחות.

רשות המסים טוענת כי העובדה שעסקינן בעזבון ובתיקי חסויות איננה משנה את הוראות הדין האוסרות עליה לגלות מידע על נישומים לצדדים שלישיים ללא הסכמה מפורשת.

המשיב 2 מבקר בתשובתו את היתנהלותה הדיונית של המבקשת, ומדגיש כי טענותיה ביחס לאי-סדרים לכאורה מצידו הן שהובילו מלכתחילה למינויו של המומחה שיחקור זאת, כך שהדבר לא מקנה לה זכאות לעיין במסמכים בעצמה.

...

בהמשך להחלטתי מיום 28.7.2019, ביום 4.8.2019 הבהירה המבקשת בהודעה משלימה כי המסמכים המבוקשים על ידה מתיקי המס של המנוחה והחסויות הם מסמכים כגון "דו"חות גבייה, דיווחים למע"מ ולמס הכנסה שהגיש המשיב 2 או מייצגו, פירוט תנועות כרונולוגי/הנה"ח מע"מ, דו"ח תשלומים חריגים, דו"חות רווח והפסד, הסכמי שומה והסדרי כופר ככל שיש, וכל מסמך הקיים בתיקים אלה". לדברי המבקשת, רק "עיון בלתי אמצעי מול מסך מחשבי רשויות המס" יאפשר לה לברר את המידע הדרוש לה. המשיבים שהגישו את תשובותיהם לבקשת רשות הערעור טענו, בעיקרו של דבר, כי דינה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בנספחיה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים בתשובתם לתגובה, טענו כי צ'מפיון מוטורוס מיתנגדת בעלמא ללא הסבר או פירוט מה יש בתוכן המסמכים המצויים בתיק אותם היא מסרבת להציג, תוך שהיא נאחזת לשם כך בטענת חיסיון של נישום כלפי רשות המיסים שנדחתה זה מכבר על ידי בית המשפט, ומבלי שהיא הצביעה על שום מיסמך קונקריטי שחוסה לשיטתה תחת החיסיון.

ובהמשך, בקשר עם ענייננו, נפסק כי "אשר לבקשה לקבל גישה למערכת נט המשפט לצורך עיון בתיק שהתנהל בין רשות המיסים לבין צ'מפיון, על המבקשים לפנות בבקשה מתאימה למותב הדן בתיק". הינה כי כן, מהאמור לעיל עולה כי מחד גיסא, בהיבט של הליכי הגילוי והעיון בקשר עם ההליך המשפטי בתיק שבכותרת, צ'מפיון מוטורוס יצאה ידי חובתה עת גילתה את כתבי הטענות והעתק הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין, להבדיל מהתכתובות לצרכי פשרה שלא חויבו בגילוי, כאשר ברי כי טענות בעיניין זה אינן מעניינו של מותב זה. מאידך גיסא, בית המשפט הדן בהליך הייצוגי הותיר במסגרת החלטתו האמורה את הבקשה לקבלת גישה במערכת "נט המשפט" לתיק שבכותרת ללא הכרעה, תוך שהוא מפנה את הצדדים למותב זה. המבקשים ביססו את בקשתם שבפניי על תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 ("התקנות") הקובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". קביעתה של התקנה לפיה באופן עיקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד להליך, אלא אם העיון אסור, הנה ביטוי מובהק להכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון (ראו: רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2013); בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009) ("האגודה לזכויות האזרח"); ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (15.2.2005)), שהוא מן העקרונות החוקתיים המרכזיים בשיטתנו (בהקשר לחשיבותו של עקרון הפומביות ראו: בג"צ 4841/04 מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, פ"ד נח(6) 347 (2004); בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(8) 658 (2004)).

...

עניינה של הבקשה הוא מתן רשות עיון למבקשים בתיק שבכותרת באמצעות הרשאה מלאה לכלל המסמכים שבמערכת "נט המשפט". לטענת המבקשים, על אף שאין עוררין לגבי הרלוונטיות של המסמכים בתיק זה לבין הסוגיות המתבררות בהליך הייצוגי, וחרף צו גילוי המסמכים שניתן נגד צ'מפיון מוטורוס המחייב אותה למסור את כל המסמכים הנוגעים למגעים שנוהלו מול רשות המיסים, מסרבת צ'מפיון מוטורוס ללא כל נימוק המניח את הדעת לאפשר למבקשים לעיין בתיק האלקטרוני באמצעות מערכת "נט המשפט". בתגובה לבקשה, טענה צ'מפיון מוטורוס כי בית המשפט ניהל במסגרת ההליך הייצוגי דיון ממצה בנושא הליכי הגילוי והעיון וכי המשיבות מילאו אחר החלטתו והשלימו את הגילוי והעיון זה מכבר, כך שמאחורי הבקשה דנן עומד ניסיון בוטה לעקוף ולאיין הליכים משפטיים ממצים שנעשו שם. עוד נטען כי על בסיס חובת הסודיות הקבועה בחוקי מס שבעטיה היה ראוי בעקרון כי תיק זה יישמע בדלתיים סגורות, יש מקום להגן על פרטיותה של צ'מפיון מוטורס ולא להיעתר לבקשה.

בתום סקירת טענות הצדדים, הדגיש בית המשפט במסגרת החלטתו האמורה כי "צ'מפיון טוענת כי גילתה למבקשים את כתבי הטענות בהליך המשפטי שהתנהל מול רשות המיסים.., ההשגה שהגישה צ'מפיון כנגד הודעת החיוב, מכתב שנשלח למכס בעניין עיכוב הליכי הגבייה, וכן העתק הסכם הפשרה אשר אושר בבית המשפט" והבהיר כי "ככל ואכן כתבי הטענות (תביעה והגנה) בת.א 34601-11-16 לרבות צרופותיהם, גולו במלואם, אני סבורה, כי בכך יצאה צ'מפיון ידי חובתה". אשר לתכתובות בעניין הפשרה, בית המשפט עמד על כך שלא הובהר מה הרלוונטיות דווקא לגילוים, שעה שטענות הצדדים בעניין זה עולות מתוכן כתבי הטענות והסכם הפשרה, כך שבנסיבות אלו אין מקום לחייב את צ'מפיון מוטורוס בגילוי התכתובת לצורכי פשרה בינה לבין רשות המיסים.

אל מול אינטרס זה, הרי שבמסגרת נימוקי התנגדותה לבקשת העיון, לא הציגה צ'מפיון מוטורוס כל טעם קונקרטי מדוע אין לאפשר למבקשים גישה לתיק האלקטרוני, שעה שהחומרים המרכזיים – הודעת החיוב, השגת צ'מפיון מוטורוס על הודעת החיוב, החלטת המכס בהשגה, תשובת המדינה להשגה, כתבי הטענות, העתק הסכם הפשרה וכו' (ראו: תצהיר גילוי המסמכים מטעם צ'מפיון מוטורוס, נספח 2 לבקשה בענייננו), כבר הועברו לעיונם.

בהעדר הסברים מספקים מצד צ'מפיון מוטורוס, ובהתחשב בכל האמור לעיל, וכן נוכח החלטות בית המשפט המחוזי בהליך הייצוגי והחלטות בית המשפט העליון בסוגיית הליכי הגילוי, המסקנה היא שידה של זכות העיון של המבקשים היא על העליונה.

הבקשה אפוא מתקבלת.

בכך שונה הליך זה מערעורי מס הנידונים בדלתיים סגורות לאור הוראות סעיף 83 לחוק מע"מ. לכן, אין בפנינו מיגבלת עיון הקשורה בכך שההליך נוהל בדלתיים סגורות (להשפעת ניהול ההליך בדלתיים סגורות על זכות העיון לפי תקנות העיון, ראו למשל בע"ם 8958/20 פלוני נ' פלוני (18.4.2021)).

מסקנה שונה אפשר שתימנע מנישומים לנהל הגנתם בתיקי מס בחופשיות (לרבות בבקשה לעיקול כבעניינינו) וזאת מחשש לחשיפת המידע.

ודוק: רשויות המס לא טענו לקיומה של תכלית נוספת המצדיקה מניעת עיון בתיק, או במסמך כלשהוא, כגון הגנה על מקורות או על הליך חקירה פלילי שטרם הסתיים.

...

שילובן של שתי קביעות אלו, מביא למסקנה לפיה יש להורות על הסרת החיסיון לטובת מימושם של אינטרסים ראויים אחרים.

התוצאה היא שאני מתיר למבקשת לעיין במסמכי התיק, למעט בהסכם הפשרה ובפסק הדין (מסמכים מיום 23.9.20-29.9.20) וכן בפרוטוקול הדיון מיום 9.7.20.

החלטתי תיכנס לתוקף בעוד 30 יום.

ביום 11.2.2021, לאחר שזכתה במיכרז שובצה לתפקיד ממונה (רכז חוליה) בפשמ"ג, תפקיד המצוי במתח דרגות 18-20 לדרוג המינהלי שמקביל למתח דרגות 39-41 בדרוג המח"ר. ביום 18.6.2023 קודמה במסגרת מסלול קידום לתפקיד מנהלת תחום (רכז בכיר) תפקיד המצוי במתח דרגות 19-21 בדרוג המינהלי המקביל למתח דרגות 40-42 בדרוג המח"ר. במסגרת תפקידה היתה המבקשת מפקחת מס הכנסה וכן ממונה על מספר מפקחים בהתאם לתאור התפקיד היתה אמונה בין היתר על ניהול מקצועי ומנהלי של עבודת חוליית שומה ברשות הכוללת טפול בתיקי נישומים השייכים לחוליה, הוצאת שומות באותם תיקים ופקוח ובקרה מקצועית ומנהלית על פעילות החוליה ועובדיה.

לדברי המבקשת עבודה מול משרדי רואה חשבון ומשרדי עורכי דין ובהם החברה, היא חלק מעבודתו השוטפת היומיומית של מפקח או רכז ברשות המיסים.

בנוסף, לדבריה החברה אינה גורם מייעץ בלבד וכל זכות שניתנה לא ניתנה לחברה אלא לנישומים בתיקים המיוצגים על ידה.

בהחלטתנו מיום 2.11.2023 ציינו כי לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה אנו סבורים באופן לכאורי כי יש לקבוע תקופת צינון ארוכה מזו שהתבקשה ואיפשרנו למבקשת להגיב על עמדת המשיבה.

...

בהחלטתנו מיום 2.11.2023 ציינו כי לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה אנו סבורים באופן לכאורי כי יש לקבוע תקופת צינון ארוכה מזו שהתבקשה ואפשרנו למבקשת להגיב על עמדת המשיבה.

דיון והכרעה לאחר ששקלנו באופן מדוקדק את הבקשה והתגובה וכן את התגובה הנוספת של המבקשת אנו סבורים כי באיזון המתחייב בין שיקולי הקולא והחומרה במקרה זה תקופת הצינון הראויה הינה 3 חודשים מיום סיום ההעסקה כלומר המבקשת תוכל להתחיל בעבודתה בחברה לא לפני 10.12.2023.

אנו קובעים באמור תקופת צינון חיצוני של שלושה חודשים החל ממועד הפרישה 8.10.2023.