זכות העיון בתיקי בית המשפט

מקורה של הזכות לעיין בתיק בית המשפט עבור מי שאינו צד להליך הוא בתקנה 4(א) לתקנות העיון, הקובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט... ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". זכות זו היא נגזרת של העקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון (ראו: עניין פלוני, בפיסקה 19 וההפניות שם; רע"א 6635/22 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' לוי, פסקה 24 (4.1.2023) (להלן: עניין הכשרת היישוב)).

...

על כן, הואיל ולפי החלטת בית משפט קמא אבן וסיד רשאית לעיין רק במסמכים שהוגשו לתיק עד למועד מתן ההחלטה, הרי שגם דינה של טענה זו להידחות.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי האיזון שערך בית משפט קמא – הוא איזון ראוי.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באנטרס צבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

...

גם ביחס להיקף העיון המבוקש המשיבים סבורים שיש לדחות את הבקשה באופן כללי, וכי לו ייקבע שיש להורות על עיון, לעמדת המשיבים על המבקשים להצביע איזה מסמכים נחוצים ספציפית, תוך בחינה אם הטענות שהועלו בהליך המקביל רלוונטיות כלל ועיקר למסמכים המבוקשים.

אני דוחה את טענת המשיבים בעניין זה. לעמדתם של המשיבים על ביהמ"ש לבחון את טענות המבקשים בהליך המקביל, ולא היא.

לאור כל האמור אני סבורה כי לא מצאתי שיש לחסום את המבקשים מעיון בתיק בכללותו המשיבים לא הצביעו על איזה טעם שיצדיק השחרה של איזה מסמך, ובעניין זה יש לזכור כי עסקינן בטענה שעלתה באופן כללי ולא הצביעה על מסמך מסוים שעשוי להוביל לאיזה פגיעה, מה גם שלא פורטה הפגיעה הנטענת.

בנסיבות העניין אני מקבלת את הבקשה ומאפשרת זכות עיון כמבוקש.

בבר"מ 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן (13.4.16) נפסק: "בית משפט זה אימץ פרשנות רחבה לתקנה 4(א) לתקנות העיון ונלמדת ממנה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם (עניין רובין, פסקה 8). מובן כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתקנה 4(ד) הקובעת כי בעת בחינת בקשת עיון ייתן בית המשפט דעתו ל"ענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה". כאמור בתקנה 4(ד) עצמה לתקנות העיון אין מדובר ברשימה סגורה.

...

בית הדין בהליך הנוסף נעתר לבקשה באופן חלקי ובהתאם לאמור בהחלטתו מיום 31.10.22 איפשר עיון בתלושי שכר של עובדים אחרים שעבדו בתפקידו של מבקש העיון (עובדי שטח שהועסקו בתפקיד מנופאי/ מפעיל עגורן) תוך השחרת שמות העובדים.

" בבג"צ 4111/20 עו"ד עמוס גבעון נ' שר האוצר (26.6.22) נפסק: "... ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים...

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.

אין בהחלטה זו כדי למנוע ממי משני הצדדים לתיק (תובעת ונתבע) להגיש בקשה להחריג מזכות העיון מסמכים עתידים שלשיטתו הם אסורים עפ"י דין או שעל בית המשפט להורות על מניעת העיון בהם בשל אינטרס לגיטימי כזה או אחר.

...

זכות העיון - המסגרת הנורמטיבית בית המשפט העליון עמד על המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת צד ג', שאינו צד בתיק, למתן זכות עיון בתיק בית המשפט בהרחבה במסגרת עע"מ 3195/18 אורן יצחקיאן נגד המועצה המקומית שהם – רשות הרישוי לעסקים (ניתנה ביום 10/6/19), ולהלן עיקרה: "המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע התנגדותם לעיון המבוקש אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה יש ככלל לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 4 (20.6.2017)). בבוחנו בקשת עיון אשר אחד מבעלי הדין מתנגד לה, נדרש אפוא בית המשפט לאזן בין זכות העיון לבין זכויות ואינטרסים נוגדים, ובכלל זה זכויות ואינטרסים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו, כמו גם סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו תקנה 4(ד) ותקנה 4(ו) לתקנות העיון; בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (23.4.2009))". דיון והכרעה אקדים תוצאה לדיון ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ולאחר שעמדתי על הוראות החוק והפסיקה הרלבנטיים, מצאתי להיעתר לבקשה בכפוף למגבלות שיפורטו בהמשך ההחלטה.

גם טענתה השנייה של המשיבה ולפיה יש הצדקה למנוע מהמבקשת את זכות העיון לאור הבדלים מהותיים בין הסוגיות בהן עוסק התיק שבכותרת או הסעדים המבוקשים במסגרתו לבין התביעות הייצוגיות בהן מטפלת המבקשת דינה להידחות.

סיכום: סיכומו של דבר – בקשת העיון מתקבלת.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באנטרס צבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

...

אני מאשרת למבקשת לעיין במסמכים מהותיים בתיק זה: פרוטוקולים, דו"חות הנאמן ללא נספחים, ובקשות פרטניות החל משנת 2022 היא שנת לידתה של הקטינה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מאשרת למבקשת לעיין בתיק הפז"ר של החייב, באופן חלקי ובגבולות שהותוו בהחלטתי זו (סעיף 14).

כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים.