זכות העיון במסמכים רפואיים של המתלוננת בתיק פלילי

ראה לעניין זה בג"ץ 366/12 התובעת הצבאית הראשית נ' בית הדין הצבאי לערעורים (28.1.13): "ט"ז. בנתון לאמור אציין, כי ככלל מיסמך פנימי המשקף את שקולי התביעה באשר להעמדה, או לאי-העמדה לדין הוא תרשומת פנימית שאין חובה להעבירה לעיון ההגנה במסגרת זכות העיון המוקנית לנאשם לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. כך במערכת התביעה האזרחית וכך, לכאורה, גם במערכת הצבאית." שאלה דומה נידונה גם בע"ח (ת"א) 7625-11-14 מדינת ישראל נ' שניידר (18.11.14).

המבקש לא הצליח להראות מה הרלוואנטיות של כלל התיקים הרפואיים של המתלוננים 1-6 ו- 8 להגנתו, בנסיבות בהן לא מיוחס לו במסגרת כתב האישום כי גרם חבלה למי מהם, כאשר מסמכים רפואיים שנערכו במהלך מעצרם של המתלונים או לאחר שחרורם הועברו לעיונו.

משמצאתי לדחות את הבקשה לעיין ברשום הפלילי הכולל של המתלוננים, כפועל יוצא, אין מקום לאשר עיון בחומר חקירה שנאסף באותם התיקים ומשכך, הבקשה נדחית.

...

יודגש, כי עצם העובדה כי קיים מידע מודיעיני שהוא נוגע לעובדות כתב האישום – אין בה כדי להביא למסקנה כי אסור היה לרכז מודיעין לרשום את המידע, והיה עליו בכל מקרה לגבות הודעה פתוחה מאותו מקור, היות ואחרת הוראת סעיף 74(א) לחסד"פ הייתה מתייתרת.

אותו חומר מודיעיני לגביו מוצא החסיון, חייב בהכרח להתייחס לעובדות כתב האישום, אחרת חל עליו חסיון סטאטוטורי ולהגנה כלל אין זכות עיון בו, גם מבלי שהוצאה לגביו תעודת חסיון (ראה סעיף 74(א)(2) לחסד"פ), כאשר חיוניות אותה הראיה להגנתו של הנאשם – מקומה להתברר במסגרת עתירה לגילוי ראיה – כפי שגם נעשה בפועל במקרה זה. מעבר לנדרש אציין, גם אם הייתי מקבלת את טענת ב"כ המבקש כי יש לאסוף בכל תיק בו קיים מידע מודיעני נוהלי מחלקת המודיען, כאשר מובהר כי איני מקבלת טענה זו, הרי שאז אותם המסמכים חוסים תחת חיסיון סטאטוטורי, ללא זכות עיון בהם מצד המבקש ובקשה לעיין בהם היא על דרך עתירה לגילוי ראיה בפני שופט הדן בתיק (ראה לעניין זה סעיף 47(א)(2) לחסד"פ הקובע מתי תהיה זכות עיון בחומר מודיעין: " לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי,..." וכן סעיף 74 (ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים").

סוף דבר, הבקשה נדחית על כל חלקיה.

בפניי בקשתם לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") למתן צו המורה למאשימה (להלן: "המשיבה") להעביר לידיהם את חומרי החקירה הבאים: כל החומרים שנשלחו לבג"צ ע"י תחנת נצרת, תביעות נצרת ועל-ידי אביו של המתלונן בתיק.

נטען, כי כתב האישום שהוגש נגד המבקשים מתבסס על חומר ראיות הכולל, בין היתר, את עדויות המתלונן, עדות עובד נוסף בחנות, סרטונים ממצלמות האבטחה בחנות שבה ארע הארוע, מסמכים רפואיים ותמונות המתלונן.

עיון בתיק החקירה, אשר נימסר לעיוני, מלמד את הרקע לטענות שפרש המתלונן בבג"צ. נראה כי הליך בירור האמת על ידי היחידה החוקרת היה, בלשון המעטה, לא מיטבי.

מדובר בתרשומות פנימיות, שלא מצויות בידי המשיבה ואשר אינן נכללות בגדר זכות העיון בחומרים, וראה לעניין זה ההחלטות בבג"ץ 366/12 התובעת הצבאית הראשית נ' בית הדין הצבאי לערעורים (28.1.13), בש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל  (17.1.2007).

...

בנוסף, מקובלת עלי טענת המאשימה כי דרכם של המבקשים פתוחה בפניהם להגיש כל בקשה לדרישת חומרים הקשורים להליך הבג"צ במסגרת ניהול ההליך הפלילי, על פי הוראותיו של סעיף 108 לחסד"פ. סעיף 108 מתאים יותר לסוגייה שכאן מאשר סעיף 74 לחסד"פ, ויתרונו הוא בכך שהמותב שיברר את האשמה יבחן, תוך כדי בחינת הראיות, את טיב הבקשה שתוגש, ואת הצורך בחומר שיתבקש.

לעומת זאת, בשלב הנוכחי, מתוך החומר הגולמי שבו עיינתי, לא מצאתי כי ישנו חומר כלשהו שאיסופו דרוש להגנת הנאשמים, אשר עונה להגדרת המושג "חומרי חקירה" גם לפי הגדרה רחבה וליברלית של מושג זה. אשר על כן – איני מחייבת בהעברת כל חומר שפורט, ושקשור להליך הבג"צ. באשר לתלונה הנגדית של המבקשים נגד המתלונן, מקובלת עלי תשובת המשיבה כי טרם התקבלה החלטה סופית לגביו, ולא מצאתי כי קיימים חומרים שטרם הועברו ושיש להורות על העברתם.

על בסיס כל האמור לעיל – בקשת המבקשים נדחית.

הטענות בכתב התביעה הנתבעים התרשלו וגרמו לכך שתיעוד רפואי בעיניינה של המתלוננת לא הוצג לפני בית המשפט אשר דן בתיק הפלילי.

אחרי שעיין בתיק הרפואי הוא סבור גם היום שאין במסמכים כדי לשנות את הערכתו המקצועית לגבי מצבה של המתלוננת ויכולתה לדיווח על הארוע באופן שאינו מושפע מקיומן של מחשבות שוא (סעיף 22 לתצהיר).

עורכת הדין אשר מונתה לייצג את המתלוננת עיינה במסמכים הרפואיים, וביום 30.5.2006 התייצבה לדיון והתנגדה הן לבדיקת המתלוננת על ידי מומחה מטעם ההגנה והן למתן זכות עיון בחומר הרפואי של המתלוננת בטרם יינתן הסבר לרלוונטיות של החומר המבוקש.

...

החזר שכר טרחת הסניגור והפיצוי למתלוננת אני מקבלת את טענת התובע כי הוא זכאי לקבל מהסניגור החזר של שכר הטרחה שהוא שילם לו בסכום של 25,200 ₪.

אני דוחה, אפוא, את טענות הסניגור בעניין ניכוי קצבאות נכות כללית.

סוף דבר הסכום שנפסק הוא כמפורט להלן: פגיעה בחירות ובאוטונומיה 1,480,000 ₪ הפסד השתכרות 596,000 ₪ הפסד הפרשות לפנסיה 74,500 ₪ הפסד הפרשות לקרן השתלמות 26,224 ₪ כאב וסבל 50,000 ₪ החזר הפיצוי למתלוננת 4,000 ₪ שכ"ט בהליך הפלילי 295,000 ₪ סה"כ 2,525,724 ₪ בניכוי הסכום שנפסק בהליך הפלילי 330,000 ₪ סה"כ 2,195,724 ₪ על נתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובע סכום זה. על הסניגור להחזיר לתובע את שכר הטרחה בסך של 25,200 ₪.

טיעוני באת כוח המשיבה באת כוח המשיבה טענה כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא אשר התקבלה לאחר שעיין באופן יסודי במסמכים מתוך חומר החקירה בתיק הפלילי נגד המתלוננת אשר הוצג לו במעמד צד אחד, נתן דעתו לזכויות המתלוננת והעדים, שמע את טענות באת כוח המשיבה במעמד צד אחד בדיונים שהתקיימו ביחס לשתי הבקשות שהוגשו על ידי המשיבה, ומצא כי המסמכים שעל העברתם לעיון המשיבה הורה עשויים להיות רלבאנטיים להגנת המשיבה.

עם זאת, לאחר שהובהר בדיון כי המתלוננת לא נתנה הסכמתה להעברת המסמך או הפראפראזה, הסכימה כי הערר יתקבל בנוגע למסמך זה, והצהירה כי תגיש בקשה לפי סעיף 108 לחוק בהקשר זה ובקשר לתיקה הרפואי של המתלוננת.

גם אם נניח שקיימת רלבאנטיות מסוימת, בעלת זיקה רחוקה, בין היתנהלותה הנטענת של המתלוננת, בפרט בדרך, בתיק הפלילי נגדה, לבין הארוע מושא התיק הפלילי נגד המשיבה, ולו כדי לאפשר תקיפת מהימנותה, לאחר עיון במסמכים מצאתי שדי בכתב האישום שהועבר וכי המסמכים שעל העברתם הורה בית משפט קמא אינם כאלה הדרושים לקידום ההגנה.

...

כשאלה הם פני הדברים, לא קמה סיבה להעברת המסמכים שעל העברתם הורה בית משפט קמא לעיון ההגנה, מה גם שלאחר עיון בהם, מסקנתי היא שהעברתם תביא לפגיעה בזכויות המתלוננת ובזכויות צדדים שלישיים לפרטיות ולכבוד, והמדובר בפגיעה שאיננה מידתית ואיננה נחוצה בנסיבות.

סוף דבר, על יסוד הנימוקים שלעיל הערר מתקבל.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

בקשה לעיון בחומרי חקירה לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטענותיהם ובחומר החקירה שבמוקד המחלוקת, הגעתי למסקנה כי אין לאפשר למבקש לעיין בגיליון הרישום הפלילי של המתלונן הכולל תיקי מב"ד (להלן: "גיליון הרישום הפלילי").

בגדר מבחן זה, בוחן בית המשפט את "טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש... וכפי שנקבע בפסיקה, הזכות לעיין בחומרי חקירה עשויה להישתרע גם על חומרים מעין אלה ... בעיניינם של חומרים אלה, הרלוואנטיות והתועלת הפוטנציאלית להגנת הנאשם תבחן אל מול עוצמת הפגיעה האפשרית באינטרסים המוגנים של מי שהמידע נימסר אודותיו (ר' לעניין זה את בש"פ 2968/21 נאסר אלעמראני נ' מ"י (24.05.2021)).

צו להמצאת מסמכים אבהיר וכפי שצויינתי לעיל, הבקשה לגילוי מידע רפואי של המתלונן ובכלל זה מידע בדבר היתמכרותו לחומרים משני תודעה, חוסה תחת סעיף 108 לחסד"פ, משמידע זה אינו מצוי ברשותה ואינו צריך להיות מצוי ברשותה בנסיבות הליך זה. על כן, אין מדובר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחסד"פ וראוי כי בקשה זו תדון לפני המותב הדן בתיק העקרי, כפי שאכן הסכים לכך, ב"כ הנאשם בעצמו, במסגרת הדיון שהתנהל לפניי.

...

על כן, הבקשה לעיון בחומר חקירה על פי סעיף 74 לחסד"פ נדחית.

סיכומו של דבר כאמור, מדובר במידע רפואי בעניינו של המתלונן החוסה תחת חיסיון רפואי, מידע זה לא מצוי בידי התביעה וגם לא צריך להיות מצוי בידיה משאין למידע זה רלוונטיות לניהול תיק החקירה, כמו כן, התביעה לא קיבלה עמדתו של המתלונן באשר למסירת המידע הרפואי.

בנסיבות אלה, ומשמדובר בבקשה לצו להמצאת מסמכים ומוצגים, הרי שהדיון ביחס לשאלה זו מופנה למותב הדן בתיק העיקרי במסגרת סעיף 108 לחסד"פ. משכך, הבקשה לעיון בחומר החקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ נדחית והבקשה בהתאם לסעיף 108 לחוק תידון לפני המותב הדן בתיק העיקרי.