זכות העיון בחומר החקירה בהליך פלילי

דיון זכות העיון בחומרי חקירה עומדת בליבת זכותו של הנאשם בהליך פלילי להליך הוגן, ומאפשרת לנאשם לנהל את הגנתו כראוי (בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ליאורה ברקו, סג(2) 453 (2009)); ומניעת העברת חומר רלוואנטי לעיונו של נאשם עלולה לפגוע בניהול ההגנה שלו (בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.02.2009)).

...

בנסיבות ענייננו, אני סבורה כי התקלה שקרתה במקרה שלפנינו,- אי העברת מסמך נקודות מאושרות משנת 2016 לעיון הנאשם במועד וגילויו המאוחר – לא גרמה לפגיעה באופן יסודי בזכויות הנאשם לנהל הליך הוגן וראוי וביכולתו לנהל את הגנתו, וזאת מאחר שמסמך נקודות מאושרות משנת 2016 הועבר לבסוף לידי הנאשם, והוא לא התנגד להגשת המסמך, ואף חקר את עורכו על בסיס האמור במסמך,- ולפיכך נראה כי מצטמצמת הפגיעה בזכות לעיון, במובן זה שאין מקום לפסילת המסמך בגינה; ועל מנת שלא לפגוע ביכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו במידה יסודית, יש לאפשר לו הזדמנות נוספת לחקור שוב את עורך המסמך.

ביום 21.1.2021 הגיש הנתבע תגובתו ממנה עולה כי הוא מיתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: בקשת התובע לא נסמכת על הוראת חוק או טיעונים משפטיים; אמנם זכותו של תובע לעיין בחומר חקירה הנוגע לעניינו המצוי בידי רשות מנהלית אולם זכות זו אינה מוחלטת כאשר גם לנתבע אינטרסים של חשיפת האמת והזכות להיתגונן במסגרת הליך משפטי; הנתבע אינו מיתנגד להמצאת חקירת המעסיק הנטען ואולם עומד על כך כי היא תומצא לאחר ראיות התובע; התובע לא הצביע על טעם עינייני המבסס פגיעה אפשרית בו אילמלא יומצא החומר לידיו שהרי מטבע הדברים גרסת התובע מצויה בידיעתו ובידיעת דודו המעסיק הנטען שאינו אדם זר לתובע; לפיכך התובע אינו צולח כבר את המבחן הראשון שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בעיניין צרפתי[footnoteRef:1] לפיו יש לבחון קיומו של אינטרס לגיטימי פרטי מוגן ומידת הצורך לעיין בחומר שבידי הנתבע; בעיניין צרפתי עלתה השאלה האם לטוענים בזכות ברכוש עומדת זכות העיון בחומרי חקירה שנאספו בהליך הפלילי עובר להגשת תצהיריהם כאשר שאלה זו רלבאנטית ומקבילה לענייננו.

...

נציין כי אנו סבורים שההחלטה בעניין צרפתי ופסק הדין בעניין כל גדר אליהם הפנה הנתבע, אינם דומים למקרה שלפנינו שכן שם דובר על העברת חומרי חקירה שנאספו בהליך הפלילי בעוד שבמקרה שלפנינו מדובר על חומרי חקירה שנאספו במסגרת תביעה להכרה בפגיעה בעבודה, בהליך של בטחון סוציאלי.

מכל המפורט לעיל, מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים דחיית הגשת ראיה ועל כן – הבקשה מתקבלת ועל הנתבע להמציא לתובע את מלוא חומר החקירה בתיקו של התובע.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

מושכל ראשון הוא כי זכות העיון של נאשם בחומר החקירה הוכרה כזכות יסוד בהליך הפלילי, אשר הוסדרה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ונובעת מעיקרון העל כי זכותו של הנאשם להליך הוגן.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בטיעוניהם בכתב ובמסמכים שנאספו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לכן נקבע כי אף אם ימצא בית המשפט כי מדובר בחומר רלוונטי, יש למזער את הפגיעה בנפגעי העבירה ולפעול בהתאם לעקרון המידתיות (ראו גם בש"פ 8683/09 אהרון נ' מדינת ישראל (10.11.2009)).

בכל הנוגע לטענת המבקש כי יש לבחון אם במסמכים שנאספו יש כדי ללמד על "התנהגות" המתלוננת באירועים המיוחסים לו, אני סבורה כי אף שיכול שקיימת רלוונטיות מסוימת, היא מרוחקת וצדדית עד כדי גבולית ומוטלת בספק.

לאור כל האמור הבקשה נדחית והחומר יוחזר למשיבה.

זכות העיון של נאשם בחומר החקירה הוכרה כזכות יסוד בהליך הפלילי שהוסדרה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ונובעת מעיקרון העל לפיו זכותו של נאשם להליך הוגן.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בטיעוניהם בכתב, ובמסמך שהוגש לעיוני במעמד צד אחד, בהתאם להחלטה מיום 26.4.2021, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לכן נקבע, כי אף אם ימצא בית המשפט כי מדובר בחומר רלוונטי, יש למזער את הפגיעה בנפגעי העבירה ולפעול בהתאם לעקרון המידתיות (ראו גם בש"פ 8683/09 אהרון נ' מדינת ישראל (10.11.2009)).

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

הזכות לעיין בחומר החקירה הוכרה זה מכבר כזכות יסוד בהליך הפלילי והיא מהוה אחת הערובות החשובות לניהול משפט הוגן.

...

בנסיבות אלו, אני מורה כי מלוא חומר הראיות ובכללו, רשימת חומר החקירה, מסרונים ככל וקיימים, הקלטות וכיוצא בזה, יועברו לידי ב"כ הנאשם עד ליום 2.10.19".

דיון והכרעה לאחר שעיינו בהודעת הערעור ושמענו את טענות הצדדים דעתנו היא כי דין הערעור להידחות.

בדיון שהתקיים בעקבות הבקשה לעיון בחומר החקירה אמר ב"כ המערער, כפי שציטטנו לעיל, כי "סעיף 74 הוא סעיף נהדר וכל החומר צריך [ל]הימסר דא עקא שכל החומר נמסר" ובהמשך לאור הערות בית-המשפט הצהיר לפרוטוקול "אנחנו נעביר את החומר לחברי", וכן "אני מקבל את דברי חברי. אנחנו נעביר את כל חומר הראיות הרלוונטי לקובלנה הפלילית הפרטית". במילים אחרות, התייחסותו של ב"כ המערער היתה אך ורק לשאלה אם החומר נמסר או לא, ולא לשאלה האם יש חובה למסור את החומר.

לאור האמור, הערעור נדחה.