מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זכות הייצוג בהליך משמעתי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

לבסוף נטען כי הסכויים לקבלת תובענת המבקשת גבוהים, בין היתר, בהנתן הפגיעה הקשה בזכות להשמע בהליך המשמעתי בעיניינה בהדגישה בהקשר זה את הפסיקה העקבית של בתי-המשפט, שהכירו בזכות הייצוג בהליכים משמעתיים פליליים או מעין פליליים חרף קיומה של הוראה נוגדת בתקנון.
...
מעבר לדרוש, בחן בית-הדין את טענות המבקשת לגופו של עניין וקבע כי דינן להידחות בציינו, בין היתר, כי על פי ההלכה הפסוקה יש, ככלל, לפרש את סמכותם של מוסדות השיפוט הפנימיים של איגודי הספורט על דרך ההרחבה.
אף אם במהלך תקופה זו התקיימו מגעים כלשהם בין הצדדים (כפי העולה לכאורה מהחלטתה של כב' סגנית הנשיא השופטת ו. אלשיך), מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין בכך כדי להצדיק את ההשתהות בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, אשר כתוצאה ממנה נקלעו בית משפט קמא ובית משפט זה לסד זמנים שלא היה בו כל הכרח.
טעם זה תומך אף הוא במסקנה אליה הגעתי ולפיה אין מקום להעניק למבקשת את הסעד המבוקש על ידה (השוו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ ואח', בפסקה 11 להחלטתה של כבוד השופטת מ' נאור (טרם פורסם, 28.6.2010)).
על יסוד כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית, בלא שנתבקשה תשובה ובלא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

חברי סוקר ומנתח בפסק דינו את השיקולים שהציגה המערערת שעומדים לטענתה כנגד זכות הייצוג: ראשית, מעורבות עורך דין בהליך משמעתי תסרבל, תאריך ותייקר את ההליך המשמעתי שלא לצורך; שנית, אופיו המיוחד, בעל ההיבט החינוכי, של ההליך המשמעתי ייפגע ככל שתתאפשר בו מעורבות עורך דין; שלישית, מעורבות עורכי דין במערכת היחסים שבין המורה לתלמיד תכרסם בהירארכיה ביניהם ותפגע ביכולת ללמד ברמה ראויה.
...
בין היתר, הנחת מוצא הגיונית היא שהסטודנט אינו יכול להתכחש בדיעבד לתקנון הלימודים במוסד האקדמי בו הוא לומד ולטעון כי הוראה כזו או אחרת בתקנון אינה מקובלת עליו.
כאמור לעיל, סבורני - כעניין של מדיניות שיפוטית - כי יש ליתן לזכות הייצוג משקל ניכר, ואין ב"שיקולים שכנגד" שהציגה המערערת כדי לגרוע מזכות זו. כפועל יוצא, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו שדינן של הוראות המגבילות זכות זו בתקנון המשמעת של המערערת להתבטל.
סוף דבר; נוכח כל האמור לעיל, לוּ נשמעה דעתי היה הערעור נדחה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי היה נותר על כנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בסופו של יום קבע בית המשפט העליון, בדעת רוב (השופט רובינשטיין בהסכמת השופט גרוניס), כי בהליך משמעתי המתקיים בפני טרבונל המשמעת של האוניברסיטה ניתן להגביל את זכות הייצוג במובן זה שהיא לא תנתן באופן אוטומאטי אלא בנסיבות מסוימות, המפורטות בפסק הדין, וכן תתוסף "הוראת סל" המסמיכה את הגוף המשמעתי להתיר ייצוג לפי שיקול דעתו.
...
סוף דבר הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב ההליך בהתבסס על טענה לקיומה של תניית בוררות סטטוטורית לפי סעיף 11 לחוק הספורט, ועל טענה לקיומה של תניית בוררות הסכמית ספציפית.
מסקנתנו הינה, כי תניית הבוררות הסטטוטורית אינה חלה על ענייננו; תניית הבוררות הספציפית חלה על ענייננו, אולם לא התקיימו התנאים לעיכוב ההליך בגינה לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, וכמו כן מתקיים "טעם מיוחד" בגינו יש להימנע מעיכוב ההליך, וזאת בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור על בית דין משמעתי של רשויות מקומיות (עמר"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, פסק בית המשפט בעיניין שטרן שמן הראוי להסדיר את זכות הייצוג בהליכים המשמעתיים הפנימיים המתנהלים באגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (ראו פסקה 27 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר), וגם כאן ניתן למצוא ביטוי לחשיבותו הכללית של הייצוג בהליכים המשמעתיים; ולמעשה בעיניין אוניברסיטת חיפה הכירה גם דעת הרוב בקיומה של זכות יסוד לייצוג משפטי, כשהוויכוח סב על היכולת להטיל עליה מיגבלות, בנסיבות העניין.
...
כפי שציין בית המשפט המחוזי באותה הפרשה (כב' השופט עמית בפסקה 62 לפסק דינו) "העולה מן המקובץ, שהתובע סמך על עצמו, והעדיף לייצג את עצמו ומטעם זה העדיף שלא להיות מיוצג, וגם לא נעזר בשירותיו של טוען שאגד הייתה נכונה להעמיד לרשותו. זו גם המסקנה אליה הגיע בית הדין בפסק דינו ואצטט בהסכמה מלאה מסעיף 2.1 לפסק הדין: 'לבית הדין אין כל צל של ספק כי מלכתחילה בחר הנתבע לייצג את עצמו מאחר ואיננו סומך על איש זולתו, כשהוא עשה זאת בשנינות, בתבונה, בתחכום ובערמומיות. הוא לא השאיר שום פרט ליד הגורל. הוא בחן בקפידה את כל חומר התביעה וניצל כל פירצה שלדעתו הייתה עשויה לשרת את האינטרס שלו. בית הדין מציין נקודה זאת מאחר ולא אחת במהלך המשפט ניסה הנתבע להעמיד פני תם, חסר אונים, כאילו אינו בקיא בהלכות משפט, כשההפך הוא הנכון'." במקרה כזה, לא נראה שנגרם עיוות דין כתוצאה מהיעדר הייצוג, גם אם הנילון ויתר עליו שלא מדעת.
לאור תוצאה זו מתייתר הצורך להכריע לגופו של עניין ביתר הטענות באשר להכרעת הדין ולגזר הדין, ולא אנקוט לגביהן עמדה מטוב ועד רע. התוצאה הערעור מתקבל.
אני סבור כי בנסיבות העניין מן הראוי לשקול בכובד הראש הראוי כי ההליך המשמעתי החדש ייערך בפני מותב שונה מזה שבו נוהל מלכתחילה, נוכח עוצמתן של הקביעות השיפוטיות שניתנו בהליך הקודם.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ב"כ העותר לומדת על הזכות לייצוג משפטי בהליך משמעתי מהוראת סעיף 22 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ומסבירה כי הפסיקה הכירה בזכות הייצוג בהליך המתקיים בפני טרבונל מעין שפוטי, גם אם אינו חלק מרשויות השילטון ואינו מנוי בסעיף 22 הנ"ל, וזאת במיוחד לאור הדמיון להליך הפלילי, אופי הסנקציות שניתן להטיל על המתדיין והשלכותיהן על עתידו (ע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, ה"פ 339/98 טוביה חיים נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ).
...
שונה המצב בכל הקשור למתן אפשרות ייצוג ע"י עו"ד בהליך של ביקורת שיפוטית על הדיון המשמעתי בפני יועמ"ש שב"ס או מי מטעמו שקבוע בסעיף 8 לפקנ"צ. מן הראוי שהמשיב ישקול מתן זכות יצוג משפטי לאסיר בהליך זה, שמתנהל בפני משפטן, ואין בכך שיש לאסיר זכות לעתור לביהמ"ש המחוזי בקשר להליך משמעתי שננקט נגדו משום נימוק כדי לשלול ממנו זכות ייצוג בהליך לפי סעיף 8 לפקנ"צ הנ"ל שכן נטען לא מעט ע"י המשיב בעתירות כנגד הליכים משמעתיים שהעותר לא מיצה את ההליכים בכך שלא נקט בהליך לפי סעיף 8 הנ"ל. בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו