זכות הגישה לערכאות וביטול פסק בוררות מתי יבוטל פסק בוררות

טענות הצדדים בבקשה אלו הם עקרי טענותיה של המבקשת בבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה: בפסיקה נקבע כי לא ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בוררות חוץ שחלה עליו אמנת ניו יורק, אלא היתנגדות בלבד, מכוח רשימה סגורה של עילות המנויות בסעיף 5 לאמנה זו, אותן יש לפרש בצמצום רב, והנטל להוכחתן מוטל על הטוען להן, ובמקרה זה על המשיבה; היתנגדות המשיבה הוגשה מכוח שתי עילות "מצומצמות ביותר" הקבועות בסעיף 5 לאמנת ניו יורק, והן שלילת האפשרות מהמשיבה לטעון טענותיה במסגרת הליך הבוררות (סעיף 5(1)(ב) לאמנה) וטענה לפיה פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור במדינה בה אכיפת הפסק מתבקשת (סעיף 5(ב)(2) לאמנה), וממילא המדיניות השיפוטית היא לאשר את פסק הבוררות, ולצמצם את ההתערבות בפסקי בוררות, שכן בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסקים אלו; במסגרת דיון בבקשה להפקדת ערובה מכוח סעיף 29 לחוק הבוררות, על בית המשפט לשקול את סכויי הצלחתה של ההיתנגדות וכן לבחון לטובת מי מהצדדים נוטה מאזן הנוחות.

על כן, באיזון הנידרש שבין זכותה של המבקשת לקבלת ערובה לאכיפת פסק הבוררות ובין זכויותיה של המשיבה, לרבות זכות הגישה לערכאות, אני מעמיד את גובה הערובה שעל המשיבה להפקיד על סך של 250,000 ₪.

...

סופו של דבר, גם צירוף הטענות אינו מלמד על סיכויים גבוהים לקבלת ההתנגדות.

אני מקבל את טענת המשיבה כי סכום הערובה צריך שיהיה סכום מידתי, ואין הצדקה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה במלוא גובה סכום פסק הבוררות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

תלויה ועומדת בקשתו המתוקנת של המבקש לביטולו של פסק הדין מיום 7.3.22 אשר ניתן בהליך זה במעמד צד אחד, כמתאפשר לפי הסיפא לסעיף 10 לתקנות סדרי הדין בעינייני בוררות, תשכ"ט-1968 משלא הוגשה מצד המבקש במועד החוקי היתנגדות ע"י העלאת בקשה לביטול פסק הבוררות.

אוסיף ואציין כי אין הדעת נוחה מניסיונו של המבקש "לירות לכל הכיוונים" ולטעון אף לגבי קשיי שפה וקושי בהתנהלות מול הבורר ובבית המשפט, כמו גם לגבי מצב רפואי משנת 2015, שעה שמתקבל הרושם כי אין בהן ממש לצורך ההליך דלפניי בהנתן ההשתלשלות המתוארת ושעה שנטענו כלאחר יד. בפועל, הרושם הנחזה מההליכים השונים הוא כי המבקש יודע ובוחר לעשות שימוש בזכות הגישה לערכאות ואף באופן עצמאי.

...

פועל יוצא מכל האמור הוא כי בקשתו זו של המבקש לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר ומשכך אין להידרש לה ואף מעבר לכך, שכן אף אם תינתן הדעת להסבר העמום הניתן כאמור בסוגיית האיחור כמי שמשמש לצורך הארכת המועד או לצורך קביעה שהבקשה מוגשת במועד, הרי שהסבר זה אינו מתקבל, כך שדין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם לפיכך למשיב הוצאות בשיעור של 3,000 שקלים.

זהירות זו נידרשת שעה שקיבלת בקשה לסילוק על הסף משמעה איונה האפריורי של זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות יסוד מרכזית (עע (ארצי) 746/07 אלי גור - מכתשים, מפעלים כימיים בע"מ (28.4.08), ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – משה כהן (13.2.08), דב"ע מז/3-15 אפנר – מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם), בר"ע (ארצי) 58458-02-20 התעשייה האוירית לישראל בע"מ - יהודה הנאמן (31.5.20)).

על כן, ומשמדובר גם לדבריהם בהוראה נורמאטיבית שנקלטה בחוזים האישיים שלהם, אזי שלשון הפסק כוללת לדידם גם אותם כמי שפרשו לפי גיל, וכפי שציינו בסעיף 66.8 לכתב התביעה: "אינטרסים, מטרות, ערכים, נסיבות חתימה, תכליות ומהות אלו מצדיקים את החלת הפסק על כול אחת ואחד מקבוצת התובעות והתובעים דנן, וכאמור פסק הבוררים עצמו קובע כך". לכן, ומשעילת התביעה של התובעים מבוססת על פרשנות הפסק (פרשנות שלטענתם מלמדת על הכללתם במסגרת אוכלוסיית הזכאים לפצוי החד פעמי שנפסק במסגרתו), לא ניתן לומר שבית הדין לעבודה נעדר סמכות לידון בה. זאת למרות, שאין מחלוקת בין הצדדים כי חלף המועד להגשת בקשה לביטול הפסק או שינויו, אלא שלא לסעד זה עותרים התובעים בתביעתם" (סעיפים 21 עד 25 להחלטה שם. ההדגשה אינה במקור) אשר לטענה כי "לא מצינו בדין עילה של פרשנות אופראטיבית שערכאה אחת נותנת לפסק הדין של חברתה (או שהרכב אחד נותן לפסק-דין של חברו), ...", אין לנו אלא להפנות בעיניין זה לסעיף 39 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות), הקובע כי:

...

עיקר טענות הצדדים: לטענת הבנק, א. דין התביעה להידחות על הסף מאחר שהתובעים עשו עם הבנק "עסקת חבילה" במסגרתה פרשו בתנאים מועדפים וחתמו על ויתור - כל אחד מהתובעים פרש במסגרת פרישה מרצון, איש לא כפה עליו לפרוש, כשהוא מנצל את האפשרות לכך שבהסכם הקיבוצי וזאת בתנאים מועדפים שהועמדו לו. במסגרת הפרישה במסלול הפנסיה המוקדמת קיבלו התובעים תשלום פנסיה ממועד הפרישה ועד להגיעם לגיל פרישת חובה בצירוף המשך תשלום חלק הבנק לקרן הפנסיה בה היו מבוטחים, פדיון חודשיים של הודעה מוקדמת, מענק חד פעמי להכשרה מקצועית, החזר הוצאות היוועצות פנסיונית והטבות בניהול החשבון בבנק.

בכך אנו סבורים שיהיה כדי לאזן בין האינטרסים של כל הנוגעים בדבר, מבלי לסרבל את ההליך שלא כדין ולעכב את ניהולו.

על כן, גם דין הבקשה החלופית של הבנק, להידחות.

סוף דבר: לאור האמור, דין בקשת הבנק לסילוק התביעה על הסף כנגדו, להידחות.

" וכי "לצורך החלת סעיף 21א(ג)(1) לחוק הבוררות נידרשת הסכמה כתובה וחד משמעית של הצדדים על הסכם הבוררות...". לשיטתה, "יש לעמוד על קוצו של יוד ולראות אם אכן הצדדים רצו להגביל את זכותם בהגשת בקשה לביטול פסק בוררות אם לאו. ולא ניתן, לשיטתנו, להסתפק בפרשנות משפטית בעיניין זה לצורך החלת ההגבלה האמור בסעיף 21א(ג)(1)". מ.ג.א.ד. הגישה, בהיתר, תגובה לתשובה, בה הפניתה למצב המשפטי החל, ולסתירות שבין טיעוני אורן הסלע בהליך הנוכחי, לבין טיעוניה בהליכים קודמים.

כך הוראתה החד משמעית של הפסיקה היא כי "הזכות הנתונה לצדדים מוגבלת לעצם הבחירה להחיל מנגנון ערעור. הצדדים בוחרים את מנגנון העירעור אך לא את תנאיו. משעה שהצדדים הסכימו על עצם החלת המנגנון, בין אם לפי סעיף 21א או לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות הרי שהתנאים וההוראות הקבועים בחוק הבוררות ביחס לאותו המנגנון הם קוגנטייםוהצדדים אינם יכולים להתנות עליהם. כך לגבי אופן ניהול הליך הבוררות, וכך גם לעניין זכות הגישה לערכאות בבקשות רשות העירעור השונות... למותר לציין כי ברשות הצדדים לבחור מנגנון ערעור אחד בלבד, ואין הם יכולים לכונן מנגנון ערעור שהוא בבחינת 'ערעור כלאיים' – המורכב חלקו מסעיף 21א וחלקו מסעיף 29ב לחוק הבוררות" (רע"א 9651/16 מור נ' רובינשטיין, פסקה 10, ניתן ב-24.01.2017).

ומכאן לעתירת אורן הסלע לתיקון פסק הבוררות אגב אישורו, על דרך הוספת מע"מ על הסכום שנוסף לזכותה במסגרת העירעור, 1,448,330 ₪ "בגין עכבון וקיזוזים", מעבר לסכומים שנפסקו ע"י הבורר בערכאה הראשונה, ואשר הבורר בעירעור סבר בהחלטתו מיום 27.03.2023 כי תיקון מבוקש זה אינו בסמכותו משמדובר בתיקון מהותי.

...

ואם לא די בכך, טענת אורן הסלע ראויה להידחות גם מחמת השתק שיפוטי.

התוצאה הבקשה לביטול פסק בוררות נדחית בהיעדר עילה.

הבקשה לאישור פסק הבוררות בערעור שניתן ע"י השופט בדימוס דוד גלדשטיין ביום 02.02.2023 כפי תיקונו בהחלטה מיום 27.03.2023 – מתקבלת, תוך שבפסק הבוררות יוטמע תיקון נוסף לפיו בשורה השנייה לפסקה 268 לפסק הבוררות מיום 02.02.2023 ייתווסף "בגין עיכבון וקיזוזים בתוספת מע"מ". כן אני מורה על אישור חלקי פסק הבוררות שניתן ע"י הבורר עו"ד אסא זהר ביום 22.08.2021, ככל שאלו לא שונו בבפסק הבוררות בערעור.

בית המשפט אף מוסמך לקבוע כי הפקדת ערובה היא תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק בוררות – ראו עניין פי.די.די. לעניין גובה הערובה - יש לזכור שחיוב בהפקדת ערובה עשוי לפגוע בזכות הגישה לערכאות, ולפיכך, על החיוב להיות סביר ומידתי, באופן שיאפשר למבקש הביטול לקבל את יומו בבית המשפט.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להפקדת ערובה – דחייה.

דין הבקשה לצו לגילוי מידע – דחייה.

בשים לב לתוצאה, ובהתאם לסעיף 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב על סך כולל של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.