זכות הגישה לבית המשפט ולמיצוי זכויות, היא זכות חוקתית ויסודית ואין לחסום את דרכם.
להלן יבואר;
סעיף 155 לתקנות הורה –
"הופסקה תובענה, והוגשה תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה, לפני תשלום ההוצאות על התובענה שהופסקה, רשאי בית המשפט. אם נראה לו הדבר, לצוות על עיכוב התובענה החדשה עד לאחר תשלום ההוצאות כאמור".
המדובר באיזון בין מתן אפשרות לתובע לחזור בו מתביעה שהגיש, תוך שמירת האפשרות להגישה בעתיד, לבין הצורך למנוע את הטרדת הנתבע על ידי הגשת תביעה חוזרת באותה עילה.
...
מנגד, בתשובתם, לשיטתם, יש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות.
יחד עם זאת, באשר לבקשה להורות על עיכוב ההליך עד לתשלום מלוא ההוצאות – הבקשה נדחית.
סוף דבר
בשים לב לתוצאה ולכך שהלכה למעשה הבקשה נדחית; בהתאם לתקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, ובנסיבות העניין, המבקשים יישאו בהוצאות, על הרף המינימאלי, על סך כולל של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.