זכות בעל מניות בחברה פרטית לקבלת מידע על החברה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 40151-02-22 דוידאי ואח' נ' קבוצת קדם חזוק וחידוש מבנים בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה: 30 בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 קבוצת קדם חזוק וחידוש מבנים בע"מ החברה עו"ד איתן ארז – בתפקידו כנאמן זמני להליכי חידלות הפרעון של החברה הנאמן הזמני עו"ד אילן מוריאנו – בעל המניות בחברה עו"ד מוריאנו הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז תל-אביב הממונה החלטה

אשר לתוכנו של הדוח עצמו יצוין בתמצית, כי הנאמן הזמני דיווח בו כי פנה למבקש לצורך קבלת מידע על החברה.

לדברי הנאמן הזמני, החברה - קרי, למעשה, המבקש ושותפו מר טל יגרמן (אשר הורשע בפלילים בגין עבירות מירמה, ריצה עונש מאסר ונתון בעצמו בהליכי פשיטת-רגל) (להלן: "יגרמן") - החלה לקדם פרויקטים מסוג תמ"א 38 בעיקר בערים תל אביב, רמת גן וחולון, תוך שהחברה נוטלת הלוואות מאנשים פרטיים ומגופים חוץ-בנקאיים כנגד מתן אופציות למלווים לרכוש דירות בפרויקטים המתוכננים.

לסיכום הדוח ציין הנאמן הזמני, כי חרף הזמן המועט שעמד לרשותו, הרי שבעניינה של החברה "עולה תמונה עגומה לפיה כספי ה[מ]לווים לא עברו לכאורה לחשבונות הבנק של החברה, החברה רשמה שעבודים כפולים, אין לחברה שום יכולת כלכלית לבצע את הפרויקטים, אין לה עובדים, לא הוצאו לפרויקטים היתרי בניה וזכויותיה החוזיות של החברה מוטלות בספק. כמו כן, ומברור ראשוני שערך הנאמן הזמני, כנגד החברה ניתנו פסקי דין כספיים בסך של כ-6 מיליון ₪ וכאמור היד עוד נטויה" (סעיף 70 לדוח).

...

שנית, אני סבורה כי קבלת דוח חמור שכזה ללא כל תגובה של בית-המשפט - ולו תגובה ראשונית על פני הדברים, המכוונת את הצדדים המתבקשים להגיב לדוח - תחטא לתפקידו של בית-המשפט ותהפוך אותו, למעשה, למעין "תחנת ממסר" גרידא.

ההחלטה מיום 12.5.2022: אשר לטענה כי התבטאות מותב זה בהחלטה זו הייתה משתלחת, הרי שבכנות לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש, לא הבנתי היכן "ההשתלחות" ואני סבורה כי מוטב היה אלמלא הועלתה טענה זו. וזו לשון ההחלטה שתובא פעם נוספת: ההודעה הובאה לעיוני.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אישור האספה הכללית לעיסקאות הוא בעל חשיבות בכל הנוגע לכריתת העיסקאות (וממילא – השלמתן בדרך של מכר ציוד המגן) כיוון שאפילו היה נמצא טעם בהשגותיהם של המבקשים על אודות האישורים הפורמאליים שהתקבלו או שמא חסרו, אותו אישור (וכך גם הדוחות וכן התשקיף, שחתומים עליו כל בעלי המניות) מלמדים דבר פשוט: באותה חברה, שהייתה לעת העיסקאות וביצוען פרטית ומוחזקת בידי שלושה בעלי מניות בלבד, הביעו כל בעלי המניות הסכמה לעיסקאות.

אך מן המידע שלפנינו, כמגולם בדיווחים הכספיים (ובפרט הביאורים) והתשקיף החתום בידי כל בעלי המניות, עולה כי כל בעלי המניות כולם בחברה הפרטית (ערב ההנפקה) ידעו על העיסקאות, על המכר המסוים לאפריקה, על אובדן ההכנסות הצפוי מן העסקה, והסכינו עם אלה.

אך אפילו היינו מניחים כי המדובר בעיסקה שבה ויתרה החברה על זכויות כלשהן על מנת לסלק את טענות הצד שכנגד (הגבוהות בהרבה מסכום הפשרה), ואפילו היינו מניחים כי קיימים קשיים אפשריים כלשהם ביחס להסדר שכזה, הרי ששוב מגיעים המבקשים כאן לדרך ללא מוצא: כנלמד מן החתימה על התשקיף, להצעת המכר של שלושה בעלי המניות, הרי שכל בעלי המניות כולם באותה חברת מעטים פרטית (נכון ליום 11.9.2020) אישרו את ההסדר: זה הגורע מן החברה כספים, זה המחסן את החברה מפני תביעות נוספות, זה הכורך את מקס כגורם ששילם גם הוא, זה המאפשר לחברה ובעלי מניותיה כולם להשלים את מלאכת ההנפקה לציבור.

...

על רקע האמור אבחן את הנדבכים השונים בטענות המבקשים, בקצירת האומר, ולבסוף אבחן את נושא "טובת החברה" בכללותה, בכל הקשור לגילוי המסמכים המבוקש.

הדברים נאמרים בזהירות, שכן אם היינו מגיעים למסקנה שהופרה חובת אמון, מחילה עליה בדיעבד עלולה להיות מוקשית (עיינו: רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי (24.12.2013); עמיר ליכט "אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?" אתר נקודה בסוף משפט (2018)).

סוף דבר הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

כמו כן כללו ההסכמים (סעיף 5.7 להסכם הראשון; וסעיף 5.8 להסכם השני) הוראות חלופיות הנוגעות לבטלות הבטוחה: וזאת כאשר מי מהנתבעים 2-1 יצא מהעסקה על דרך מימוש הזכויות כמפורט בהסכם; יקבל שיעור כספים בהקף שנקבע בהסכם; ככל שהחברה הנפיקה מניות לציבור; או ש"ככל ששווי החברה עלה, כך שניתן לממש באופן רעיוני בלבד אחוז החזקה בחברה בתמורה לסך של - 500,000 $ (חמש מאות אלף דולר ארה"ב)".

לפיה, "הצדדים כולם מתחייבים לשמור בסודיות ולא לחשוף לכל צד ג' כלשהוא, ובעיקר מתחייבים שלא לחשוף את תנאי כתב הבנות והסכמות זה לחברה ו/או מי מחבריה (בעלי מניות, נושאי משרה, עובדים וכיו"ב), לרבות כל המידע ו/או הדיווחים שיקבלו מאודליה [התובעת] מתוקף היותה בעלת מניות בחברה, זולת אם קיבלו אישור בכתב מיתר הצדדים למסמך זה לעשות כן. כמו כן מתחייבים הצדדים שלא לפנות לעולם למי מהפונקציות בחברה שלעיל [ההדגשות הוספו]". הפיסקה הוסיפה וקבעה פיצוי מוסכם בגין הפרת חובת הסודות בסך של 800,000$.

מטרתה הייתה לקבל מידע על מבנה החברות נוכח השינויים שחלו בו, ומר מזרחי אף השיב לאותו דואר וציין "הוא בטוח ידע שזה שאלות שלכם." לטעמי לא ניתן להבין פניה זו של התובעת אלא כאישור מפורש וכתוב לפנות לנושאי המשרה בחברה, ואישור זה שולל את יכולתה לטעון להפרה של חובת סודיות כזו או אחרת בין הצדדים בגין עצם הפניה.

ובתכתובת משנת 2018 אין פירוט ביחס למידת החשיפה של פרטי ההסכמים, ככל שנעשתה כזו.

...

ממילא אין למצוא בו ביסוס למסקנה כי הנתבעים ויתרו על הבטוחה העומדת לרשותם מכוח ההסכמים.

התוצאה התביעה נדחית במלואה.

על רקע זה אני קובע כי התובעת תישא בשכ"ט ב"כ הנתבעים 2-1 בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ שנדרשו לאתר ראיות שונות, ולמסור עדות.

הדוח הכספי לשנת 2021 כאמור לעיל, בסעיף 3 להסכמות בדיון מ-5.1.23 נקבע כי "עד לסיום ההליך העקרי בתיק זה ייחשב התובע כאילו החזיק ב-25% ממניות החברה לצורך כל דבר ועניין לרבות הזכות לקבל מידע כפי שזכאי לקבל בעל מניות". אין חולק שבעל מניות בחברה פרטית זכאי לקבל העתק מהדוחות הכספיים של החברה, וזאת בהתאם לסעיפים 173(ד), 184(4) ו-187(א) לחוק החברות.

ודוק: לפי סעיף 172(ב) לחוק החברות על חברה פרטית לערוך את הדוחות הכספיים בתוך שישה חודשים (או לכל היותר תשעה חודשים) מתום השנה הקלנדרית.

...

לפיכך, לאור כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעים 3-1 למסור לתובע עד ליום 31.12.2023 העתק מהדוח הכספי של החברה לשנת 2021, ככל שיושלם עד למועד זה, ובמקרה שהדוח לא יושלם עד ליום 31.12.2023 למסור לתובע במועד זה העתקים מכרטסת הנהלת החשבונות המלאה של החברה לשנת 2021 ומכל דפי חשבון הבנק של החברה בשנת 2021.

סוף דבר הנתבעים 3-1 אחרו ללא הצדקה במסירת דוחות ההוצאות לחודשים יוני-ספטמבר 2023 לתובע, תוך הפרה של החלטה שיפוטית שאישרה את ההסכמות מ-5.1.23, אך משעה שהם מסרו לתובע את דוח ההוצאות התייתר הצורך בצו נוסף בנושא.

אני מורה לנתבעים 3-1 למסור לתובע עד ליום 31.12.2023 העתק מהדוח הכספי של החברה לשנת 2021, ככל שיושלם עד למועד זה. במקרה שהדוח לא יושלם עד ליום 31.12.2023 אני מורה לנתבעים 3-1 למסור לתובע במועד זה העתקים מכרטסת הנהלת החשבונות המלאה של החברה לשנת 2021 ומכל דפי חשבון הבנק של החברה בשנת 2021 וכן תצהיר של הנתבע 3 המאשר כי אלו המסמכים המלאים.

הדין מקנה לבעל מניות בחברה שלוש זכויות מרכזיות; הזכות להצביע באספת בעלי המניות וכך להשפיע על היתנהלותה וניהולה של החברה (ראו א' חביב סגל דיני חברות כרך ב', 307 (2004); ז' גושן וא' אקשטיין, דיני חברות, 292 (2023); הזכות לקבלת דיבידנד (חביב סגל הנ"ל עמ' 329 וז' גושן וא' אקשטיין הנ"ל בעמ' 294) והזכות לקבלת מידע (ז' גושן וא' אקשטיין הנ"ל עמ' 289).

(א) בעל מניה זכאי לידרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מיסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה: (1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האספה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275; (2) בחברה פרטית - אם הדבר נידרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האספה הכללית של החברה.

עם זאת, כפי שהובהר לעיל, על החברה להקפיד על מתן זכות עיון במסמכים לבעלי המניות כפי שהובהר בפיסקה 95 לעיל, ולהבטיח כי גביית מסי התחנה ומתן הנחות מתשלומי המס ייעשו על פי אמות מידה שיאושרו על ידי מוסדות החברה ובתנאים שייקבעו כמפורט בפיסקה 101 לעיל.

...

סוף דבר לאור כל האמור, דינה של התביעה להידחות.

לא שוכנעתי גם כי החברה מתנהלת בדרך שיש בה משום קיפוח אחר של התובעים, בין במסגרת הליכי המשמעת שננקטו כנגדם, הליכי הבחירות או בכל דרך אחרת.

על כן, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 60,000 ₪.