זכות בעל דין לחקור יועץ רפואי שמונה מטעם בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 64925-02-18 26 ספטמבר 2021 לפני: כב' השופטת איריס רש נציג ציבור (עובדים) מר אלי עשור שעבין נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי פרלה התובע פילו אברהם ע"י ב"כ: עו"ד יצחק ריינפלד ואח' הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד צחי רטר פסק דין

מטעם הנתבע העיד מר הרצל ביטון, מנהל מיפעל פקר מתכות בו עבד התובע מאז שנת 2011, שנחקר בפנינו בחקירה ראשית ונגדית.

לצורך הכרעה בשאלת קיומו של קשר סיבתי, נעזר בית-הדין במומחים-יועצים רפואיים אשר עליהם לבחון את הרקע הרפואי של המבוטח ואת העובדות המתארות את תנאי העבודה אשר, לטענתו, גרמו להיתהוות הליקוי.

      הכלל הוא כי בית הדין מסתמך על חוות הדעת של המומחים מטעמו ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לפסוק בנגוד לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין תוך הנמקה מלאה וכפי שנקבע בפסיקה:   "הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין.

בית דין זה כבר פסק, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן."[footnoteRef:1] [1: עב"ל 738/08 המוסד לביטוח לאומי –יוסף אלטיט (ניתן ביום 18.11.2010) והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם.]

      זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

...

כך גם, לא מצאנו ממש בטענות התובע ביחס לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין כגון מספר נקודות החלוקה, משקל הברזנט וכיוצא בזה.

] על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה ששלל קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין הפגימה בגב.

       אשר על כן, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת ב"ל 68661-07-18 לפני: כב' הנשיא מירון שוורץ התובעת: סבטלנה מקרנקו ע"י ב"כ: עו"ד יוסי ללוש הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן החלטה

לפני בקשה מטעם התובעת בגדרה ביקשה לחקור את המומחה הרפואי פרופ' רפאל ברויאר שמונה מטעם בית הדין, ולחילופין להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות.

בתי הדין חזרו וקבעו, כי אין להתיר חקירה נגדית של מומחה רפואי, למעט במקרים חריגים וזאת בהסתמך על ההנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים המתירות לצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה באמצעות בית הדין.

כך למשל נפסק - "הדרך המקובלת לחקור את המומחה לגבי חוות דעתו הנה, איפוא, להציג, באמצעות בית הדין, שאלות הבהרה למומחה בכתב. וכך נפסק: 'העקרון שביסוד הוראות אלה הוא, שחוות דעת המומחה איננה עדות לטובת אחד הצדדים, ואין מוגשת על-ידי אחד הצדדים, ועל כן אין זכות לחקירה נגדית של המומחה" (דב"ע נה/0-166 המוסד לביטוח לאומי - איטה שטיין, פד"ע לז 577).

בנסיבות אלה קשה יותר לשכנע מומחים בעלי שם לבלות שעות רבות בבתי המשפט, ולחשוף את עצמם ללחץ של חקירה נגדית.

...

ביום 16.11.21 ניתנה החלטה ולפיה נעתר בית הדין לבקשת התובעת להפנות למומחה חלק משאלות ההבהרה שנתבקשו, וביום 19.1.22 הופנו השאלות למומחה וזאת לאחר המצאת חומר רפואי נוסף הכולל בין היתר בדיקות תפקודי ריאות מיום 4.2.14 ומיום 11.3.14.

בנסיבות המקרה שלפני לא שוכנעתי שיש בבקשת התובעת טעמים כלשהם ובוודאי לא טעמים "חריגים המצדיקים חקירה נגדית" שיש בהם כדי להיעתר לבקשה (ראה לעניין זה הנחיה מספר 14(ד) להנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה מיום 10.9.19).

בסופו של דבר, הנוהל של שאלות הבהרה משיג את רוב רובן של מטרות החקירה הנגדית, ובדרך יעילה יותר.

לנוכח האמור לעיל, אפוא, נדחית בקשת התובעת להזמנת המומחה לחקירה, בוודאי כאשר בסופו של יום הוחלט להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, כמפורט בהמשך להחלטה זו. הבקשה להפניית שאלות ההבהרה התובעת ביקשה לחלופין להפנות למומחה שאלות ההברה.

הנכות הרפואית המומחה שמונה מטעם בית המשפט ד"ר לוינקופף, קבע לתובע נכות רפואית צמיתה משוקללת של 11.5% המורכבת : 13.1 10% בגין הפגיעה בברך שמאל (קרע של רצועה צולבת קדמית ו –MCL בברך שמאל, עקב כך נותח לצורך שחזור רצועות אלו).

היה מצופה כי עובד ותיק אשר מפוטר לטענתו בפיטורין שלא כדין, בשל מיגבלות רפואיות, יגיש תביעה כנגד מעסיקו להחזרתו לעבודה או לקבלת מלוא זכויותיו כעובד, אולם מעדותו עולה שהתובע לא עשה כן. גירסתו של התובע הנה עדות יחידה של בעל דין, אשר נעדרת תמיכה בראיה חיצונית.

מעדותו של התובע בחקירתו עולה כי לא ניסה לפנות ליועץ ארגונומי כדי להתאים את סביבת העבודה כשכיר (עמ' 17 לפרוטוקול ש' , עמ' 1-8 , עמ' 19 ש'14-20).

...

אני סבור כי יש לקבוע שהנכות התפקודית של התובע אינה עולה על שיעור הנכות הרפואית המשוקללת שקבע המומחה מטעם בימ"ש בתחום האורתופדיה 11.5%.

בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.3.21, שאושר בבית המשפט העליון ברע"א 3362/21, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 40% כאשר מדובר היה בנכות נמוכה של 5%.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 120,000 ₪ מעבר לניכויי המל"ל בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.

בפני בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' חיליק לבקוביץ, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

המבקשת טוענת כי לאחר קבלת חוות הדעת נודע לה לראשונה כי פרופ' צבי זמישלני, המומחה מטעם הנתבעים (להלן: זמישלני) והמומחה עבדו יחד, וכי זמישלני הוא מורו ורבו של המומחה.

משנה זהירות יינקט מקום בו מוגשת בקשה לפסילת חוות הדעת לאחר שזו הושלמה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, שכן בשלב זה קיים חשש כי תוצאת חוות הדעת היא שהובילה לבקשת הפסילה (רע"א 5902/19 פלונית נ' משרד הבריאות, פסקה 9 ואסמכתאות שם (18.11.2019) להלן: עניין פלונית).

מינוי אדם כמומחה מטעם בית המשפט לצורך מתן חוות דעת בנושא מקצועי מחייב שלא יתקיים ניגוד עניינים, או מצב הנדמה כניגוד עניינים, בין חובתו של המומחה כלפי בית המשפט ובעלי הדין לבין אינטרס אחר שהוא עשוי להיות מעורב בו (ראו: רע"א 669/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד(3) 196, 207 (2000); רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל (23.4.2009)).

סתירת החזקה שלפיה מומחה מטעם בית המשפט ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה מחייבת קיומן של אינדיקאציות ברורות לניגוד עניינים שמעלה חשש כי זכויותיו של בעל דין תפגענה עקב אותה קרבה בין המומחה לבעל הדין שכנגד.

טענות אלה שמורות כמובן למבקשת אשר בידה לבקש לחקור את המומחה בעיניינן.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת המומחה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

מעבר לאמור, דין הבקשה דחייה גם בשל עיתוי הגשתה, לאחר שחוות הדעת הומצאה לצדדים ולבית המשפט.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה נדחית.

בית משפט קמא החליט למנות את מר אבי שטרן, יועץ אלומיניום, כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה").

       פסילת מומחה ברע"א 1694/23 לביא (ב.י) הנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 בע"מ, פסקה 10 (נבו 25.4.2023), נפסק כדלקמן: "הלכה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע"א 3264/21 כהן ו-51 אחרים נ' אלקטרה בניה בע"מ, פסקה 18 [פורסם בנבו] (18.7.2021)... בבסיס הלכה זו שני טעמים מרכזיים. ראשית, החלפת המומחה כרוכה בעלויות לצדדים ובהתארכות ההליכים, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר הפגם שנפל בחוות הדעת אינו מאפשר הסתמכות עליה, ואינו בר תיקון; שנית, קיים חשש כי בעלי הדין יבקשו לפסול את חוות הדעת, לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא משום שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם... מעבר לכלל המצמצם פסילת חוות דעת מומחה כאמור, החלטה בעיניין זה נימצאת בליבת הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, כך שהיקף ההתערבות בהחלטה מעין זו הוא מצומצם...". לצד זאת נפסק: "היבט משמעותי בפסיקה זו הוא הנחת המוצא לפיה, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילתה של חוות הדעת כולה" (ראה: רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב (נבו 1.10.2020) (להלן: "עניין ששון").

הלכה היא שבעל דין אינו זכאי לטעון בפני בית משפט שלערעור, טענה אשר לא נטענה קודם לכן לפני הערכאה המבררת, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 7034/19 ‏פלוני נ' פקיד שומה ירושלים (3)‏, פסקה 14 והאסמכתאות שם (נבו 31.12.2019).

שם ב"כ המבקשים אמנם ציין שבחקירה הנגדית התגלה שהמומחה הוא מפקח או יועץ אלומיניום שגם המליץ על המשיבה 1, אולם הוסיף וטען כי: "נשים את העניין הזה בצד" (עמ' 42, ש' 32 לפרוטוקול), משמע כי ב"כ המבקשים כלל לא עמד על טענתו זו במסגרת בקשת הפסילה לגביה הבהיר באותו דיון כי הוא עומד על מתן הכרעה בה. על כן, שעה שהמבקשים לא הציגו כל הצדקה להעלאת הטענה בשלב הערעורי שתהווה חריג לכלל – אין מנוס מדחיית הטענה על הסף.

אין בכך כדי לקיים "קשר עבודה רציף" עם המשיבה המעיד על ניגוד עניינים (ראה תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ותקנה 16 לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), תשפ"ג-2022)).

...

שם ב"כ המבקשים אמנם ציין שבחקירה הנגדית התגלה שהמומחה הוא מפקח או יועץ אלומיניום שגם המליץ על המשיבה 1, אולם הוסיף וטען כי: "נשים את העניין הזה בצד" (עמ' 42, ש' 32 לפרוטוקול), משמע כי ב"כ המבקשים כלל לא עמד על טענתו זו במסגרת בקשת הפסילה לגביה הבהיר באותו דיון כי הוא עומד על מתן הכרעה בה. על כן, שעה שהמבקשים לא הציגו כל הצדקה להעלאת הטענה בשלב הערעורי שתהווה חריג לכלל – אין מנוס מדחיית הטענה על הסף.

סיכום נוכח כל המקובץ לעיל המסקנה היא, כי במקרה שלפנינו לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.