מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות בנק להטיל מגבלות על חשבון חברת ניכיון שיקים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, הבנק מנסה ללא כל הצדקה עובדתית ו/או משפטית לסגור את חשבונה של המבקשת, ובהקשר זה יוקדם ויודגש כי לדיון הנוכחי שהתקיים, קדם דיון קודם שהתקיים בפני ביום 6/3/17 בה"פ 53843-02-17, שבו נדונו מיגבלות שונות שהטיל הבנק על הפעילות בחשבונה של המבקשת ובחשבונו של מנהלה, מר רן הרינג (להלן: "הרינג"), ובאותו דיון הושג הסדר דיוני, אשר כלל, בין היתר, הסכמה על כך שהבנק ימציא לב"כ המבקשת מכתב בו יפורטו כל טענות הבנק אשר מצדיקות לעמדתו הגבלת ו/או הפסקת הפעילות בחשבונות המבקשת והרינג, ולמבקשת ולהרינג תנתן זכות תגובה, שלאחריה יהיה רשאי הבנק לפעול על פי שיקול דעתו, תוך מתן שהות מספקת למבקשת ולהרינג להערך להחלטת הבנק.
בהקשר זה, מן הראוי לציין כי ברקע החלטת הבנק להטיל הגבלות על חשבונות המבקשת והרינג, עמדו מספר שיקים שאותם ביקשו המבקשת והרינג להפקיד בחשבונותיהם, ושהיו לטענתם שיקים בגין זכיות שבהן זכה הרינג בהגרלות של מיפעל הפיס, ואילו הבנק לא קיבל את גרסת המבקשת והרינג, וטען כי מדובר בכספים שמקורם בהלבנת הון.
לאור הפרוטוקול וההחלטה האמורים טען ב"כ הבנק בהודעה שהוגשה על ידו, כי נטען בפני בית המשפט שדן בעיניינה של צריכה ומיגון, על ידי בא כוחה שהנו אותו בא כח המייצג את המבקשת כאן, כי כל פעולות ההלוואות החוץ בנקאיות אותן מבצעת צריכה ומיגון ללא אישורים כדין, ממומנת על ידי אמיר הכרמל, שהנה החברה שלטענת המבקשת מבצעת עבור אך ורק שירותי ניכיון שיקים, ובכך יש, לטענת ב"כ הבנק, בכדי להפריך את כל גרסת המבקשת.
...
סיכומו של דבר, בכל הנוגע לסיכויי התביעה,ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי בסופו של יום תתקשה המבקשת לבסס את תביעתהּ כנגד הבנק, ובשלב מקדמי זה אין בכך כמובן בכדי להכריע את גורל התביעה, אך לאור "עקרון מקבילית הכוחות" יש בכך כדי להטיל נטל ראיה מוגבר על המבקשת להצביע בפניי על כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה.
סיכומו של דבר, לאור בעייתיותהּ של תביעת המבקשת והעובדה שמאזן הנוחות אינו נוטה לעמדתי לטובתהּ ובוודאי שלא באופן מהותי, אני מורה על דחיית בקשת המבקשת על כל חלקיהּ.
עם זאת, אני מורה כי לצורך מתן אפשרות להתארגנות למבקשת, החלטתי תיכנס לתוקפהּ רק ביום 31.8.17, ובאם תילקח בחשבון העובדה שמאז הגשת בקשת המבקשת היא המשיכה בפעילותהּ עד היום, הרי שיש בכך כדי ליתן למבקשת תקופת התארגנות מספיקה ואף מעבר לכך.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 22.10.2012 שלח הבנק למבקשת מכתב הכולל עדכונים לגבי הכללים החלים על חשבון עסק מסוג "נותני שירותי מטבע" (נש"מ).
בעקבות זאת, היתנהל דין ודברים בין הצדדים, במסגרתו דרש המשיב מהמבקשת לחתום על מיסמך שלפיו היא נותנת את הסכמתה להטלת מיגבלות על פעילותה בחשבון (להלן: "מיסמך ההגבלות").
אין מחלוקת, כי הבנק רשאי לבקש הסברים סבירים מהמבקשת בעת שהיא מבצעת פעולות בחשבונה, ואף לנטר את הפעילות המבוצעת בכל חשבון, אולם לטענת המבקשת אין בכך לגיטימציה להטלת המיגבלות הגורפות והכלליות אותן מבקש הבנק להטיל, הנגזרות מנוהל בנקאי 212/10, אשר הבנק סירב להמציא לעיונה של המבקשת.
עוד מבקש היועץ המשפטי לממשלה להבהיר כי לצד החובות שחלות על הבנק במסגרת חובות הציות וניהול הסיכונים, בהתאם לקבוע בסעיף 2 לחוק הבנקאות, מוטלת על הבנק גם החובה לפתוח ולנהל חשבון עו"ש במטבע ישראלי, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות או שהלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו ובין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון.
בעיניין ג'וסטו נדון עניינה של חברה שעוסקת בניכיון שיקים אשר המשיב שם, שהוא המשיב אף בעניינינו, ביקש לסגור את חשבון הבנק שלה.
...
בנוסף, מקובלת עלי טענת המשיבה, שלפיה מקורות המימון שלה לא עמדו בבסיס ההחלטה לסגור את חשבונה, ועל כן אינם טעוני הכרעה במסגרת התובענות דנן, וכן כי סוגיית רכישת המחאות מעותדות ורכישת המחאות זכות לא רלוונטית לתובענות כלל.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הרי שהדיון בהמרצת הפתיחה מתייתר.
אשר לתביעה האזרחית שהגישה המבקשת, כמפורט לעיל, אין מקום ליתן צו מניעה קבוע, אלא מסקנתי היא כי במועד בו החליט על סגירת חשבונה של המבקשת לא היה למשיב יסוד סביר להניח כי היא מבצעת בחשבונה פעולה הקשורה להלבנת הון, ואף לא הייתה לו סיבה מוצדקת אחרת להורות על סגירת החשבון.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למבקשת חשבון נוסף בבנק בניו ג'רזי, ארה"ב שבאמצעותו היא פועלת בארה"ב. לטענת המבקשת החל הבנק להרע את תנאי החשבון ומשכך יזמה המבקשת פגישה בין הצדדים שלאחריה (ביום 31.7.16) שלח הבנק מכתב דרישות למבקשת הכולל הגבלות על החשבון כתנאי להמשך ניהול החשבון (נספח ב' לבקשה).
המבקשת היתנגדה לתנאים המגבילים את פעילותה ולטענתה הדרישות אינן ישימות, ונוגדות את עצם פעילותה העסקית המבוססת בין השאר על חיסכון בעמלות המרה והעברה ועל מהירות בבצוע הפעולה; כך למשל הדרישה של הבנק שכל עסקת העברת כספים תבוצע באמצעות העברה בפועל ("סוויפט") וללא קזוזם בין החשבון בארץ לחשבון בארה"ב; כך הדרישה כי המבקשת תפתח חשבון נש"מ בבנק לפי בחירת הבנק שהוא סולק ישיר של המשיב מולו תתבצענה ההעברות בארה"ב וזאת חלף חשבון הבנק של המבקשת שכבר קיים ופועל; כך גם למשל הדרישה למסירת מסמכים לבנק לגבי מהות כל עסקה שהיקפה מעל 250,000 ₪ מראש וקבלת אישור הבנק לעסקה, ומתן זכות "וטו" לבנק לגבי כל עסקה שלא תניח את דעתו זאת ללא שהוצגו פרמטרים ברורים להפעלת זכות זו, ועוד.
המבקשת ציינה כי היא ערה למורכבות ולרגישות ענף שירותי המטבע מבחינת הבנק, אולם לטענתה הסיכון הכללי הגלום בפעילות נש"מ אינו רלוואנטי בעיניינה ושונה המקרה שלה מעניינם של נותני שירותי מטבע אחרים, מאחר שהיא אינה מיתנהלת במזומן ואינה עוסקת בניכיון שיקים, וכן לאור העובדה שקבלה אישור רשות המיסים על היותה "חברה מיוחדת" המקנה לה אישור להעברת תשלומים לתושבי חוץ בפטור ממס.
אין חולק על חובתו של תאגיד בנקאי לפקח על החשבונות המתנהלים אצלו, חובה שחלה עליו מכוח ההוראות הנורמטיביות שנקבעו בעיניין זה (חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, צו איסור הלבנת הון (חובת זהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טירור) התשס"א-2001, נוהל בנקאי תקין מס' 411 (מניעת הלבנת הון ומימון טירור וזיהוי לקוחות); הוראות אלו מטילות על התאגיד הבנקאי תפקיד צבורי ואף אכיפתי לפעול כדי למנוע שימוש בחשבונות לשם פעולות אסורות של הלבנת הון ומימון טירור, ומתוקף כך קיימת האפשרות לסרב לתת שירות בנקאי בשל חשש מפעילות שכזו (עניין איעמאר).
בפרט אציין את העובדה כי המבקשת מצהירה שהיא אינה מיתנהלת במזומן או עוסקת בניכיון שיקים, עובדות שאינן במחלוקת, וכי היא מציגה "הגיון עסקי" המתבסס על תחרות עם הבנקים בכל הנוגע לעמלות המרה והעברה, כל זאת בשונה מהמקרים שהתעוררו בפסיקה בהם היה חשד ממשי להלבנת הון וסרוב תאגידים בנקאיים לאפשר ניהול חשבונות מעין אלה.
...
לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפני ולאור נסיבות התיק ראיתי לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה בשיעור של 75,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה; הערובה תופקד בבית המשפט עד ליום 15.1.2018, אחרת יפקע צו המניעה הזמני.
סוף דבר אני נעתרת לבקשה ונותנת צו מניעה זמני כמבוקש, שיאפשר למבקשת לנהל את חשבונה בבנק בהתאם להוראות החוק.
אני קובעת ת.פ. ליום 4.3.18 בתקווה שהצדדים ישכילו להגיע להבנות ביניהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

רקע תחילתו של ההליך בבקשה לבצוע 3 שיקים בסכום כולל של 140,000 ₪, המשוכים על חשבון הנתבעת 2 בבנק הפועלים לפקודת הנתבע 1, אשר חוללו באי פירעון (להלן: "השיקים").
התובעת הגישה מיסמכי החברה בדבר עסקת ניכיון השיקים כאן ושניים אחרים המשוכים על חשבון הנתבעת 2, ע"ס של 50,000 ₪ כל אחד.
בבוא ביהמ"ש לבחון בקשה לחיוב בהפקדת ערובה יערוך איזון בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של צד ה"נגרר" להליך משפטי, באופן הגורם לו לשאת בהוצאות שונות, ובין הרצון שלא להטיל מיגבלות על המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, שיש בהן כדי לסכל את יכולתו להזקק להליך המשפטי.
...
משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים" ובחזרה לענייננו אומר כי לאחר שבחנתי את הבקשה ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה; נקודת המוצא הינה, איפוא, כי כאשר בחברה מדובר עלולים להיות קשיים בגביית ההוצאות שייפסקו נגדה, ולכן הנטל מוטל על החברה (התובעת) להוכיח איתנות כלכלית וכי יש בכוחה לשלם את הוצאות הנתבעים אם תזכה בדין.
לאור המקובץ, ולאחר שלקחתי בחשבון את סכום התביעה מחד ואת הגנתם הלאקונית והלא סדורה של הנתבעים מנגד (וראו החלטת הרשמת שניתנה לאחר חקירת הנתבע 1), אני מורה על חיוב התובעת בהפקדת ערובה בסך של 7,000 ₪ וזאת עד ליום 28.2.2017, שאם לא כן תידחה התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כן הובהר לבנק כי לא תיעשה בחשבון כל פעילות נוספת, ובכלל כך פעילות של המרת מט"ח ו/או ניכיון שיקים ו/או פדיון המחאות וכד'.
הנוהל מסמיך את הבנק להטיל מיגבלות על סוגי חשבונות מסוימים ולבחון אם בפעילות המתנהלת במסגרתם קיים היגיון כלכלי או עסקי, וכן את נאותות המקורות הכספים בחשבון.
לפיכך, בפתיחת חשבון של עסק נש"מ על התאגיד הבנקאי חובה ולו הזכות לקבל לרשותו את כל המידע, המסמכים והנתונים, לבצע בדיקות ומעקב שוטף לאיתור פעולות בנגוד לנהלים או ללא היגיון עסקי ולמונען, לרבות מתן שירות חלקי בלבד.
על רקע זה, חששו של הבנק כי עצם הקמתה של החברה והפעלתה, לרבות פתיחת חשבון בנק בשמה, הם למעשה פעולות בשמו של צד ג' ללא מסירת מידע על כך, מהוה לטעמי עילה סבירה לסירובו לפתיחת חשבון עבור חברה זו (בהתאם לסע' 56 לנוהל 411), וזאת אף ללא צורך בבחינת אופי פעילותו של אותו צד ג' בעבר ובהווה (אפילו אם כעת יש ברשותו רישיון נש"מ – עובדה שלא הוכחה אף לא באמצעות נ/1).
...
אח"כ החלטתי שאני רוצה להמשיך.
נוכח האמור לעיל נחה דעתי, כי אכן יש בכל האמור כדי להקים את אותו חשש סביר שבעלת המניות היא לכל הפחות איננה הישות היחידה שעומדת מאחורי התובעת, וכי בעניין זה רב הנסתר על הנגלה.
משכך, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו