זכות ביטול הסכם לימודים לאחר מעשה

הנתבעת אף לא טירחה להציג כראיה את הסטוריית הטיפולים של הרכב במוסכים, רכב השכרה שהיה בבעלותה למשך שלוש שנים וחצי טרם מכירתו, ועיון בטיפולים ברכב היה יכול ללמד האם סבל הרכב מבעיות דומות של נורות אזהרה ותקלות במערכת תיבת ההילוכים.

הסעד של ביטול הסכם הןא סעד עצמי, שאת צדקתו בוחן בית המשפט לאחר מעשה.

לאחר בחינת מכלול הנסיבות, מצאתי כי לתובע קמה הזכות לבטל את ההסכם מכמה טעמים שונים.

...

סוף דבר הנתבעת מכרה לתובע רכב פגום והפרה את חובת הגילוי.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, כהשבה של תמורת המכר, סך של 101,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

בגין פיצויים עבור הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובע סך של 48,460 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

לאחר ניהול משא ומתן בין הצדדים בעלי הדין ו/או באי כוחם, חתם הנתבע ביום 06/05/2020 בצרפת על שני הסכמים, הכתובים בשפה העברית, למכירת מלוא זכויותיו בדירות (להלן :"ההסכמים"), ועל שני ייפוי כוח בלתי חוזרים נפרדים (הכתובים בשפה העברית) בפני הנוטריון SYLVERE DUFLOT.

התיק כולו (והגנת הנתבע) מבוסס על חרטה לאחר מעשה, חרטה של פטריק ולא של אביו הנתבע שהוא המוכר, וטעמיו עמו.

דרישת המסוימות ודרישת גמירות הדעת הן דרישות מיצטברות המקיימות ביניהן יחסי גומלין המאפשרים לבית המשפט ללמוד על השתכללותו של אחד על פי בחינת קיומו של האחר, כך שקיומה של מסוימות יכול להעיד על גמירות הדעת של הצדדים להיתקשר בחוזה.

בעניינינו, אין בהודעת הביטול זכר לעניין מחיר הדירות – אם הוא משקף את שווי השוק אם לאו, ואין חצי מילה ביחס לטענת אי כשירותו של הנתבע לחתום על המסמכים, לעניין אי תירגום המסמכים לשפה הצרפתית, לטענה לפיה ההסכמים לא נחתמו בפני הקונסול, או לטענה בדבר זכות הקדימה לזוהר טל. כל אלו נטענו לראשונה בהליך זה ומהוות טענות כבושות בבחינת ליקוט תירוצים מאוחרים.

...

אני קובעת כי ההסכמים למכירת שתי הדירות מהנתבע לתובע נחתמו כדין והם תקפים ובצדק דיווח עליהם התובע לרשויות המס.

אני מורה לנתבע (ו/או מי מטעמו) להעביר לידי התובע את ההסכמים למכר שתי הדירות, החתומים במקור על ידי הנתבע.

ככל שיש צורך בכונס נכסים להשלמת הרישום על שם התובע, אני ממנה את עו"ד זילברברג לכונס נכסים לצורך זה. הנתבע יישא בהוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.

באותו מקרה נקבע: (א) כי לא הוכח ביצועם של מעשי הטרדה על ידי התובע בסכסוך בין הנתבע לבין אימו של התובע, שהיו שכנים, אשר מכוחם ביטל הנתבע הסכם למכירת נכס מקרקעין בבעלותו לתובע; (ב) כי גם אם מעשים אלו היו מוכחים, הם לא "מוטטו" את תכליתו העסקית של הסכם מכר שמרבית התמורה כבר שולמה לנתבע במסגרתו, ועל כן אינם עולים כדי הפרה יסודית המאפשרת את ביטולו; (ג) לאחר מעשי ההצקה הנטענים קיבל הנתבע תשלום נוסף, באופן ששלל את זכותו לבטל את ההסכם בגין מעשים שקדמו לתשלום, אפילו אם מעשי ההצקה היו בגדר הפרה יסודית של ההסכם.

בחירתה של קולורדו לבטל את הסכם השירותים על בסיס מעשיו של טוביה מבלי לבטל גם את ההסכם העקרי ותוך עמידה מפורשת על קיומו, מלמדת בבירור כי קולורדו ויתרה על האפשרות לבטל את ההסכם העקרי בשל מעשים שקדמו לביטול הסכם השירותים.

...

לסיכום, לסכום הפיצויים לו זכאים התובעים בגין הפרת ההסכם העיקרי, בסך של 1,263,156 ש"ח, יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית החל מיום 1.1.2017, הוא המועד אליו הוון שיעור הרווחים הצפויים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ועד למועד התשלום בפועל.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה נגד קולורדו (הנתבעת 1) ונדחית נגד הנתבעים 4-2.

בנסיבות העניין, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

בתצהירו היתייחס מר רניה להחלטה על עיכוב הדיווח וכך הצהיר (שם, סעיף 8): "בהתאם, ומכיוון שהמוניטין שצברה Jumbo בעמל רב ובמשך שנים רבות היוה חלק מהותי בהחלטת החברה להיתקשר עימה בהסכם זיכיון [חלף, למשל, פתיחה של רשת סטוק עצמאית חדשה] – נקבע בהסכם, כי החברה רשאית לבטל ההסכם, אף לאחר חתימתו, במקרה שבו תהא מניעה הקשורה ביכולת השמוש בישראל בסימניה המוכרים של Jumbo.

במיוחד כך, בהיתחשב בעובדה שבמסגרת ההסכם עם ג'מבו היוונית הוקנתה לפוקס זכות לבטל את ההסכם במקרה שלא ניתן יהיה להשתמש במותג JUMBO.

לפיכך וככלל אין ליתן משקל רב לעובדות ונסיבות שאירעו או התגלו לאחר מעשה, בבחינת חכמה בדיעבד.

לפיכך, וככל שהדירקטוריון ונושאי המשרה בחברה החליטו לקחת סיכון מחושב ולשנות מדיניות קודמת של החברה ו/או להגיע להסכמות עם ג'מבו הישראלית (כמפורט בסעיפים 39 – 43 לסיכומי המשיבים), אין בכך כדי ללמד שהמדיניות הקודמת או החלטות שהתקבלו על סמך אותה מדיניות לא היו נכונות וראויות לשעתן.

...

על כך אוסיף לטובת הבהירות, כי המסקנה לפיה עיכוב הדיווח על עסקת ג'מבו נעשה כדין, נסמכת על מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אף כי לתנאי שנקבע בהסכם בין פוקס לבין ג'מבו היוונית, לפיו רשאית פוקס להשתחרר מההסכם במקרה שהמותג JUMBO לא יירשם כסימן מסחר בישראל בתוך התקופה שנקבעה לכך, ניתן משקל רב. למעלה מן הנדרש נשאלת השאלה מה טעם בעיכוב מידע "חיובי" דהיינו עסקה מסוג זה ברגיל דומה שקיים רצון להביאה לידיעת ציבור המשקיעים מיד עם הבשלתה.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית.

בהתחשב במספר הדיונים (2) והתנהלות הצדדים, ישלמו המבקשים למשיבים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 61,600 ₪.

נטען כי במעמד החתימה על ההסכם, הובהר לתובעים כי טרם היתקבל היתר בניה, וכחלק ממסמכי הרכישה חתמו התובעים על נספח של "העדר היתר בניה", לפיו התיכנון עלול להשתנות בעת קבלת ההיתר, ולפיכך ניתנה לתובעים אפשרות לביטול ההסכם, באופן מלא, במקרה של שינוי לאחר היתר הבניה שיתקבל.

אישר את הנספח בדבר היעתר היתר בניה לבניין , ושרשום שם שאם יחול שינוי מהותי יש לו הזכות לבטל את ההסכם (עמ' 16 לפרוטקול ) , וכי מדובר בשינוי מהותי מבחינת התובעים עמ' 16 לפרוטוקול "ש. האם אתה סבור שהשינוי במרפסת הוא שינוי מהותי ? ת. מאוד. הוא דראסטי, לא מאוש, דראסטי." .

נוכח הנקבע והחתום על ידי הצדדים, במיפרט המקורי והמתוקן, שלאחר ההיתר, ברי , ולמעשה גם התובעים תובעים בעילה אחרת, של הטעה והפרת הבטחה מאוחרת, שאין סטיה מן המובטח במיפרט המתוקן.

ואולם בהמשך לאותם תשריטים, התובעים חתמו ביום 22.5.16 על תוספת להסכם מכר, בה מצוין במפורש בסעיפים 1-2 , 5 : לטעמי , התוספת האמורה , מלמדת על ההסכמות שהיו עם הנתבעת , שנחתמו , ומבססות את גירסתה .

...

בנוסף מחקירתו של התובע טען כי שילם תמורה עבור אותם שינויים (עמ' 38-39 לפרוטוקול) , דבר המלמד כי אין מדובר בחוזה אחיד, משכך הטענות בעניין נדחות.

על כן יש לדחות את סכום הפיצוי שדרשו התובעים בעניין זה. לעניין הפיצוי בהקשר אובדן שטח המרפסת והעדר קירוי , והחלומות שהתנפצו , והגם שנפסק לעיל פיצוי חלקי, אני מקבל, שלתובעים נגרמה עגמת נפש בעניין, ומשכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בהקשר זה בסך 7,500 ₪ .

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.