זכות ביטוח לאומי לקבלת ריבית פיגורים מחברת הביטוח

בפתח ישיבת ההוכחות התייצבו מספר עובדים של המעסיקה, על מנת להצהיר בעל פה כי למיטב ידיעתם זכויותיהם הפנסיוניות בגין עבודתם בחברה בוטחו בחברת "כלל". ב"כ מגדל לא הסתפקה בהצהרת העובדים בעל פה שכן לטענתה, בידיה היו מסמכים המעידים על כך שהחל משנת 2013 לא הופרשו כספי הפנסיה של העובדים ל"כלל", לפיכך, ב"כ מגדל היתנתה את מחיקת התביעה בכך שתקבל לידיה טפסי סילוק חתומים על ידי העובדים, אולם אלה לא התקבלו אצלה.

למעלה מן הצריך יוסף כי מקובלת עלינו עמדת הרשות כי החוזר האמור עוסק רק בהגבלות המוטלות על חברות ביטוח בשיווק תכניות ביטוח חיים משלבות חסכון עם מקדמי קצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים בעוד אין מניעה חוקית לניוד כספים מתוכניות ביטוח חיים משולבות חסכון עם מקדמי קצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים לכל סוג קופת גמל לקיצבה אחרת, לרבות לתכנית ביטוח חיים משולבת חסכון ללא מקדמי קצבה מובטחים.

יצוין שמשלא הוכחו טענות המעסיקה, אין בידינו לקבל את טענותיה באשר לרכיב הפיצויים, וזאת אף בהיתחשב בשיעור ההפרשות בגין חלק מהעובדים עבור רכיב זה. בהתאם, על מגדל להשיב למעסיקה סך של 38,899.57 ₪ לפי הפרוט הבא: העובד שירם סמיך שיימי: בהתאם למסמכים מהמוסד לביטוח לאומי, העובד הועסק אצל המעסיקה עד לחודש 5/2013.

ברוח דומה נפסק כי הוראות תקנות מס הכנסה בתור שכאלה, אינן חלות ביחסים שבין קופת הגמל לעמיתיה (ע"ע (ארצי) 112/08 ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין והעבודה, מיום 17.5.09: "שילוב של הוראות סעיף 8 לתקנון האחיד עם תקנה 22 לתקנות מס הכנסה מעלה שבמקרה של פגור בהעברת דמי גמולים לקרן על ידי המעביד, זכאית הקרן לריבית פיגורים בשיעור שלא יפחת מריבית הפיגורים הנוהגת אצל החשב הכללי במשרד האוצר. חיוב זה הינו פועל יוצא ישיר מהוראות התקנון האחיד והוא לא נשען על הוראות תקנות מס הכנסה בתור שכאלה, אשר אינן חלות ביחסים שבין הקרן ובין עמיתיה". בעניינינו, "מגדל" לא הפניתה לכל מקור הסכמי לחיוב לפי ריבית פיגורים ואף לא טירחה להפנות להוראות הפוליסה הרלוואנטית.

...

בנסיבות אלה, לא שוכנענו שיש לקבל את טענות המעסיקה.

פיצויי הלנת שכר לדידנו אין הצדקה להטיל על המעסיקה בנסיבות מקרה זה פיצויי הלנה, וזאת מששוכנענו כי המדובר בחילוקי דעות בדבר עצם החוב, לאור היעדר ניוד הכספים ושאלת השלכות הדבר על קיומן של הפוליסות (ס' 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

על פי סעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר קביעה כי לא יחולו לגבי החוב הוראות סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, מותנית בקביעה עובדתית לפיה הקרן שלחה הודעות לעובד ולמעסיק, וכן במסקנה כי הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנות הקרן, או שהוא חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.

לאור כלל נסיבות אלה, אנו סבורים שלא הוכחה עובדה המצדיקה היעתרות לסעד ההצהרתי המבוקש, היינו כי הפיגור בגביית דמי הגמולים חל שלא עקב רשלנות התובעת או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.

סוף דבר המעסיקה תשלם למגדל, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין סך של 51,828.88 ₪ בגין תשלומים עבור פוליסות לעובדיה.

עם פטירת המנוח הרי שגמלת השארים שאותה קיבלה החל מיום מותו מגלמת בחובה גם את קצבת הזיקנה שלה הייתה זכאית החל ממועד פטירתו של בעלה המנוח ועד למועד פטירתה (ראה : ע"א 326/81 אסתר אבודרהם נ' מלון הילטון תל-אביב בע"מ, פ"ד לח(1), 745, א(י-ם) 5052/05 המוסד לביטוח לאומי נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' מיום 11.4.2006).

המל"ל מוסיף ומציין כי בהתאם להסכמים אשר נחתמו בין הצדדים הרי שסכום הריבית ההסכמית הנו 18,593 ₪ (15,493.85 ₪ בצרוף ריבית פיגורים בשיעור של 20% בסך של 3098.77 ₪) שיש להחילה בעניינינו משום שהנתבעת נימנעה מלשלם את הסכומים והעדיפה לנהל את שני ההליכים במאוחד בבית המשפט ולכן על פי לשון הפסיקה הרי שגם אם קיימת מחלוקת כנה בשאלת החבות הרי שעל המבטחת לשלם את הסכום "תחת הסתייגות", דהיינו, ככל שמתברר כי אין מקום לחייב את חברת הביטוח במסגרת התביעה העיקרית אזי על המוסד לביטוח לאומי להשיב למבטחת את הכספים ששולמו על ידה על פי ערכם המשוערך.

ההסכם אשר נחתם בין המל"ל לבין הנתבעת בשנת 1979 אמנם קובע כי על חברת הביטוח לשלם את תביעת המוסד לפי דרישתו תוך 60 יום מיום קבלתה וכי ככל שחברת הביטוח פיגרה בבצוע התשלום במשך פרק זמן של למעלה מ - 15 יום או אז יהיה עליה לשלם למוסד ריבית בגובה הריבית המאקסימאלית על סכום התביעה לפי הוראות חוק פסיקת ריבית תשכ"א- 1961 בצרוף 20%.

...

ניכוי קצבת הסיעוד : באשר לקצבת הסיעוד טוענת הנתבעת כי ככל שייקבע שלא מתקיים קש"ס בין העזרה לה נזקק המנוח לאחר התאונה לבין התאונה עצמה, הרי שאין מקום לנכות את קצבת הסיעוד מהפיצוי ובמקביל יש לדחות את תביעת המל"ל בגין תשלום קצבה זו, ברם ככל שייקבע קיומו של קש"ס סיבתי מלא או חלקי בין התאונה לבין העזרה שלה נזקק המנוח הרי שיש מקום לנכות את מלוא קצבת הסיעוד ששולמה עבור מימון הטיפולים שבוצעו על ידי נכדו של המנוח בסך של 108,315 ₪ ובמקביל לחייב את הנתבעת להשיב למל"ל את שיעורה המלא של קצבת הסיעוד בסך של 60,055 ₪ או חלק יחסי ממנה באותו יחס שייקבע בתביעת העיזבון.

סוף דבר : תביעת המל"ל כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם למל"ל את הסך של 123,135 ₪ ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 25482-01-21 16 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) גב' נורית לפידות נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליברמן התובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנתבעת אופיס סטייל בע"מ פסק דין

ביום 14.1.21 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת על סך 47,586 ₪ לתשלום חוב בגין אי העברת תשלומי ההפרשות לקופת גמל עבור רשימת עובדים, בצרוף ריבית פיגורים ופיצויי הלנה.

כאן המקום לציין, כי בתיק זה נדחו מספר דיונים, בין השאר לבקשת התובעת בטענה, כי הצדדים מקיימים ביניהם מגעים לצורך סיום ההליך וכי לתובעת נחוצה שהות לבדיקת נתונים שקבלה מהנתבעת.

" ביום 5.2.23 הוגשה הודעה מטעם הצדדים, לפיה לאור המצאת מסמכים נותרה יתרת חוב בגין עובדי הנתבעת נשוא ההליך בסך של 7,679 ₪, והצדדים חלוקים בשאלת זכאות מי מהם לתשלום בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. לפיכך, ביקשו הצדדים להגיש סיכומים בסוגיה זו בלבד.

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטירחה המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבאנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סיכסוך קבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוואנטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תיכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); היתנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימלי של לישכת עורכי הדין והיעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את משך ניהול התיק ומועד קיום הדיון המקדמי (כשנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה), אשר נדחה מספר פעמים, בין היתר עקב בקשות שהוגשו על ידי התובעת בטענה כי הצדדים מקיימים ביניהם מו"מ ולתובעת נותרו עוד מספר בירורים לערוך; העובדה כי בדיון המקדמי התברר כי חסרים לתובעת עוד נתונים ותשובות; העובדה כי מכתבי ההתראה שהוצגו בתיק נכתבו בשיא תקופת הקורונה ולא הוצגו אישורי מסירה על ידי התובעת; תכתובת הנתבעת מזמן אמת בה הועלתה טענה כי לא בוצעה פניה טרם בירור החוב מבלי שהוצג כל מענה לכך על ידי התובעת (ר' נספח 2 לסיכומי הנתבעת); התנהלות הנתבעת כפי שעולה מתכתובות בין באי כוח הצדדים ושיהוי במתן תגובתה (ר' נספח 4 לסיכומי הנתבעת); סכום התביעה אל מול הסכום שהוסכם עליו לתשלום, לאחר הפחתת חלק מהחוב נוכח המסמכים שהוצגו; זאת לצד קיום חוב, גם אם בשיעור נמוך מזה הנתבע; מהות החוב; התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין והעדר הצגת ראיות מצד הנתבעת כי ביצעה דיווחים כנדרש, באופן שוטף ובזמן אמת - במכלול כלל השיקולים לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בקריות ת"א 9792-01-19 המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן תיק חצוני: בפני כבוד השופט בכיר ערן נווה תובע המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נתבעת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ פסק דין

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי בנגוד גמור לעמדת התובע, גם אם תדחנה טענות הנתבעת לעניין העדר החובה לשלם לתובע וכי לאחרון זכות תביעה, נוכח העובדה שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר על סף מועד ההתיישנות, ונוכח האמור לעיל בכל הנוגע לטענות התובע בהליך שהתנהל בבית הדין לעבודה, אזי יש לדחות את תביעת התובע לפסיקת ריבית הסכמית.

הדרישה כיום, לתשלום ריבית הפיגורים מתוך טענה שהנתבעת היתכחשה לחבותה לתשלום מלוא הסכום האמור, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמל"ל עצמו יזם הליך בו כפר בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין תאונת העבודה ובין הנכויות על רקע עברו הרפואי של הנפגע ועד שהוכרע העניין סופית, לא פעל בנושא.

הדבר אינו מצדיק כמובן את דחיית התביעה ובודאי לא קבלת מלוא דרישתה של הנתבעת בהקשר זה. אני סבור, כי יש לחייב את הנתבעת בסכום של 550,197 ₪ אשר אין מחלוקת שעל הנתבעת לשלם, כאשר הסכום צמוד על פי ריבית והצמדה מיום 08.01.19, מועד בו שולם הסכום החלקי על פי עמדת הנתבעת ועד מועד מתן פסה"ד. כמו כן, לא מצאתי הצדקה שלא לפסוק שכ"ט עו"ד כעמדת הנתבעת, ואני מוסיף על הסכומים האמורים שכ"ט עו"ד בגובה של 10% + מע"מ מתוך הסכום האמור.

...

טענות הנתבעת; לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מחמת השיהוי הניכר בו הוגשה וכן מחמת היעדר תום לב בקיום החוזים; יש לדחות את התביעה נוכח העובדה שהתובע כפר בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נכותו של הנפגע ולפיכך, הוא מושתק במסגרת הליך זה לטעון לקיומו של קשר סיבתי.

עם זאת אני סבור, כי קיימת בעיה הנוגעת לריביות להן טוען המל"ל. כזכור, מדובר באירוע במהלכו נפגע מר בוחבוט ביום 27.02.12.

הדבר אינו מצדיק כמובן את דחיית התביעה ובוודאי לא קבלת מלוא דרישתה של הנתבעת בהקשר זה. אני סבור, כי יש לחייב את הנתבעת בסכום של 550,197 ₪ אשר אין מחלוקת שעל הנתבעת לשלם, כאשר הסכום צמוד על פי ריבית והצמדה מיום 08.01.19, מועד בו שולם הסכום החלקי על פי עמדת הנתבעת ועד מועד מתן פסה"ד. כמו כן, לא מצאתי הצדקה שלא לפסוק שכ"ט עו"ד כעמדת הנתבעת, ואני מוסיף על הסכומים האמורים שכ"ט עו"ד בגובה של 10% + מע"מ מתוך הסכום האמור.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לפני תביעה לתשלום חוב ריבית חוב קרן וריבית פיגורים בשל אי העברת דמי גמולים בגין עובד הנתבעת המבוטח אצל התובעת.

דיון והכרעה זכות התביעה של קופת גמל כלפי מעסיק קבועה בסעיף 19א ו-28 לחוק הגנת השכר (דבע (ארצי) נו/10-6 איילון חברה לביטוח בע"מ -ערן אנוך, לב(1999) 629 (20.5.97)).

מכאן, שעל פי דין היה זכאי לבצוע ההפרשות החל מהיום הראשון להעסקתו (סעיף 6(ה) לצוו ההרחבה לפנסיה חובה), והנתבעת והעובד לא היו רשאים להתנות על זכותו זו. אשר לטענות הנתבעת בדבר גובה החוב – התובעת ביססה את חישוביה על השכר ששולם לעובד בפועל, בהתאם לנתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח הלאומי, שצורפו כנספח לסיכומים שהוגשו מטעמה.

...

טענת הנתבעת כי חלה עליה חובה לבטח את העובד רק החל ממועד הצטרפותו לפוליסה (אוגוסט 2017) ולא החל ממועד תחילת העסקתו, דינה להידחות.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי יש לקזז מסכום החוב אותו חבה הנתבעת לתובעת בגין דמי גמולים (שגובהו, כאמור, 45,753 ₪) את הסכומים ששולמו לתובע בתלוש 11/18, בסך של 19,126 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.