מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות ארגון עובדים להכריז על שביתה בעניין גמלאי המעסיק

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הקמת קרן מחקר לחברי הסגל הגמלאים.
] "חירות השביתה הוכרה במשפט הישראלי כזכות יסוד הלכתית והנה חלק, בין היתר, מזכות ההיתאגדות. השביתה הנה כלי שנועד לשימוש בשלבים המתקדמים של המשא ומתן הקבוצי, במטרה לשכנע את המעסיק לקבל את עמדת ארגון העובדים בנושא תנאי עבודתם. חירות השביתה הנה איפוא, חלק בלתי נפרד מניהול המשא ומתן הקבוצי. נוסיף, כי שביתה מותרת היא שביתה הנוגעת לנושאים שניתן לנהל לגביהם משא ומתן קבוצי וזאת, בכפוף לסייגים חוזיים. כלומר, ניהול משא ומתן בתחום יחסי העבודה כרוך בעקרו במאמצי שיכנוע הדדיים, באמצעות היתדיינות. ואולם, במידה והצדדים אינם מצליחים להגיע לידי הסכם רשאי כל צד לנקוט באמצעים העומדים לרשותו כדי לשכנע את הצד השני". מכאן, שהשביתה היא "כלי המאזן כוחות בפערי כוחות בין צדדים ליחסי עבודה קבוציים"[footnoteRef:4], ומטרתה לאפשר לעובדים לשכנע את המעסיק לשנות את עמדותיו במסגרת המשא ומתן הקבוצי ולהשיג שיפורים והטבות בתנאי העבודה שלהם[footnoteRef:5].
[4: סק"כ (ארצי) 8375-11-11 לישכת התאום של הארגונים הכלכליים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, (10.1.2012); עס"ק (ארצי) 64/09 כח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי – עמותת סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים, (2.7.2009).
תקופת ההסכם היא חלק מעילת הסיכסוך המפורטת בס"ק א' להכרזה על סיכסוך עבודה, שעניינה: "מבוי סתום במו"מ על חתימה על הסכם קבוצי חדש, ואי הענות לדרישות ארגון הסגל בהסכם הקבוצי החדש". עילה זו היא עילה כלכלית מובהקת אשר נוגעת להסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל בכיר, זכויותיהם ובטחונם התעסוקתי.
...
בנסיבות אלה אנו דוחים את טענת המבקשת לפיה מדובר בשביתה "פוליטית" או בשביתה שאינה לגיטימית.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העובדים וכי אין למנוע מהם מימוש זכות השביתה.
סוף דבר לפיכך, הבקשה למתן סעדים זמניים - נדחית.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 30238-07-13 לפני: כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא נציגת ציבור (עובדים) – גב' שושי הורוביץ נציג ציבור (מעסיקים) – מר ליאור זרנקין המבקש ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטת בר אילן ע"י ב"כ עוה"ד אורית זילוני – קליינמן ו/או שרון לולצ'י המשיבים 1. אוניברסיטת בר אילן ע"י ב"כ עו"ד אסף ברנזון 2. הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ע"י ב"כ עו"ד רוני לוי פסק דין
העובדות הרלוואנטיות המבקש – ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן (להלן: "המבקש" ו/או "האירגון") הוא ארגון עובדים יציג, צד להסכמים קבוציים פלורליים שנחתמו בינו לבין המשיבה 1.
בלית ברירה ובשל החשש מפגיעה והתיישנות בזכויות הגמלאים וחברי הסגל , לאחר שהבהיר האירגון כי גילה איפוק רב ומשלא חל כל שינוי בעמדת האוניברסיטה, הכריז האירגון על סיכסוך עבודה ובהמשך פתחת בהשבתת הלימודים.
עוד טוענת האוניברסיטה כי האירגון פעל בחוסר תום לב שעה שלא פתח את שנת הלימודים תשע"ג, תוך הכרזה על סיכסוך עבודה מקום שמדובר בסכסוך משפטי ולא כלכלי, ובחוסר תום לב אילץ את האוניברסיטה שלא כדין להעניק לו הישגים שלא הגיעו לו. בהקשר זה מציינת האוניברסיטה כי בהסכם קבוצי מיום 25.9.11 הוסכם על שקט תעשייתי ועל מיצוי תביעות החוסם תביעות כלכליות חדשות בגין התקופה שעד ליום 31.12.13.
אין גם מקום לקבל את גרסת האוניברסיטה לפיה, טענת האירגון כאילו האוניברסיטה הפרה את ההסכם נולדה והומצאה על מנת להשיג זכות חדשה וזאת בהסתמך על המועד בו הועלתה הטענה ועל העובדה שהסכסוך בעיניין זה עמד בבסיס שביתת האירגון בשנת הלימודים תשע"ג. ראשית, האוניברסיטה עצמה מעלה טענות סותרות כאשר מחד פנתה לממונה על השכר לקבלת עמדתו בטרם תפעל לתיקון החישוב כפי שנתבקשה ובכך למעשה הביעה עמדתה כי מדובר בדרישה כלכלית לזכות חדשה ומאידך התריעה בפני האירגון כי מדובר בסכסוך משפטי בנוגע להסכם קיים שדינו להיות מיושב בהליכי ישוב חילוקי דיעות ולא בשביתה או השבתה (ראה מכתב האוניברסיטה לממונה על השכר – נספח ה' וכן מכתב האוניברסיטה לד"ר שאקי – נספח י' לבקשת הצד).
...
האוניברסיטה מנגד טענה, כי לכל אחד מהפורשים, ובמסגרות שונות, הוצג מלוא המידע בנוגע לזכויותיו (ראה להלן בדיון שבנוגע להתיישנות) אלא שלא שוכנענו כי אף המידע הנוגע לאופן חישוב הזכות לפדיון ימי מחלה נמסר לפורשים במלואו.
לאחר שנתנו דעתנו למכלול שיקולים אלו, הגענו לכלל מסקנה כי לאור הנסיבות, מהות הזכות ומהות הסעד הרי שאנו מצהירים כי על האוניברסיטה לכלול את התוספות האמורות: תוספת תפקיד, תוספות מחקר והמענק האקדמי, בחישוב המשכורת הקובעת לפדיון ימי מחלה וזאת מכח סעיף 6 להסכם 91'.
בהמשך לאמור אנו קובעים, כי באופן יישומה את סעיף 6 הפרה האוניברסיטה את ההסכם הקיבוצי וכי שינוי שיטת החישוב באופן שיכלול את התוספות האמורות וכפי שנעשה החל משנת הלימודים תשע"ב אינו שאלה של רצון טוב אלא מחויב מכוח ההסכמות שעוגנו בהסכם 91'.
לא מצאנו להיענות לבקשה ליתן צו עשה לשלם לחברי הסגל שפרשו טרם שנת תשע"ב את ההפרשים המתחייבים מן האמור לעיל שכן מדובר בחישוב שונה וייחודי לכל פורש לפי נתוניו האישיים.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הואיל וארגון המורים אינו ארגון העובדים היציג של עובדי ההוראה בשירות המדינה, הרי שהוא אינו יכול להיות צד להסכם קבוצי מיוחד עם המדינה כמעסיקה, והדברים יפים בבחינת קל וחומר ביחס לעמותת הגמלאים, אשר כלל אינה ארגון עובדים; העדר עילה – האירגון ועמותת הגמלאים אינם צד להסכם 2010 ואין להם עילה בו, לכן אינם יכולים לבקש סעד בקשר אליו.
בתגובתם לבקשת הסילוק על הסף, הקדימו המבקשים וטענו, כי דלתות בית הדין פתוחות בפני ארגון המורים מן הטעם הבסיסי שהוא ארגון עובדים המעלה סוגיה הנוגעת לתנאי העסקתם של המורים החברים בו. עוד הוסיפו, כי המדינה, בתפקידה הכפול, כמעסיקה מצד אחד וכגורם מתקצב מצד שני, עושה יד אחת עם ארגון עובדים מסוים, באופן שתוצאת הדברים היא פגיעה מהותית ומשמעותית בתנאי העסקתם ו/או בגמלאותיהם של חברי ארגון המורים.
המדינה בתגובתה לבקשת הצד, הקדימה וטענה כי ארגון המורים אינו ארגון העובדים היציג בשירות המדינה, כי אם הסתדרות המורים והפנתה לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 16.11.2016 (סק"כ 12922-11-16, שם נפסק, בין היתר, כי ארגון המורים אינו רשאי להכריז על עיצומים או שביתה בקרב המורים עובדי המדינה כל עוד יחידת המיקוח לא שונתה וכל עוד לא נקבע כי הוא האירגון היציג בקרב אותם מורים; בעס"ק 62/09 מיום 28.06.2009 נקבע, כי ארגון המורים, בבקשת צד בסכסוך קבוצי, אינו רשאי לבקש ביטול הסכם קבוצי שהסתדרות המורים חתמה עם המדינה.
מבלי להדרש לטענת הקפוח וההפליה של קבוצת הגמלאים הזכאים, אנו סבורים כי יש טעם בדברי ארגון המורים, לפיו רצוי לפעול לשינוי המצב הקיים, בו כספים המיועדים לחברי ארגון אחד מועברים דרך צנור השייך לאירגון עובדים מתחרה.
...
נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, ולהלן הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתנו.
לאור האמור לעיל, ומשאין חולק, כי ארגון המורים אינו הארגון היציג של עובדי ההוראה בשירות המדינה, הוא אינו צד להסכם הקיבוצי המיוחד מול המדינה כמעסיק ועל כן, דין בקשת הצד שהגיש להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית.
בנוגע לטענת המבקשים, כי עניין הסמכות עלה רק בשלב מאוחר, וכי התקיימו דיונים בין הצדדים, אין בידינו לקבל כי מדובר בטענה שיש בה כדי לאיין את הקשיים שפורטו לעיל, ונבהיר.
סיכומם של דברים, הואיל וארגון המורים אינו ארגון העובדים היציג של עובדי ההוראה בשירות המדינה ואינו יכול להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד מול המדינה כמעסיק, והואיל והבקשה תוקפת הוראה בהוראות הסכם קיבוצי שארגון המורים כלל אינו צד לו, דין בקשת הצד להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית.
לאור כל האמור לעיל, מצאנו לקבל את בקשת הסתדרות המורים ואת בקשת המדינה ולהורות על מחיקת בקשת הצד על הסף.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דהיינו, כול הצדדים המעורבים: המעסיק, ארגון העובדים והעובדים הפרנטיים, לא העניקו לכתב הויתור הסטנדרטי תוקף המתגבר על זכויות שהושגו בהסכם קבוצי / בפסק בוררות.
בעס"ק (ארצי) 1029-00 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר-אילן - אוניברסיטת בר-אילן , פד"ע לז(2002) 769, דן בית הדין הארצי לעבודה בשאלת הקף ייצוג הגמלאים על ידי ארגון עובדים וכחלק מכך בזכות ארגון העובדים להכריז על שביתה כחלק ממשא ומתן המתנהל לטובת הגמלאים.
בג"ץ אשר דן בהרכב מורחב קבע, כי חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 וחוק יישוב סיכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 בפרשנותם התכליתית, אינם שוללים את יכולתו של ארגון עובדים לייצג חברים גמלאים, ולכלול את עינייני הגמלאים בגדר הנושאים שהארגון יכול לנהל לגביהם משא-ומתן קבוצי, לרבות שביתה.
...
עיקר טענות הצדדים: לטענת הבנק, א. דין התביעה להידחות על הסף מאחר שהתובעים עשו עם הבנק "עסקת חבילה" במסגרתה פרשו בתנאים מועדפים וחתמו על ויתור - כל אחד מהתובעים פרש במסגרת פרישה מרצון, איש לא כפה עליו לפרוש, כשהוא מנצל את האפשרות לכך שבהסכם הקיבוצי וזאת בתנאים מועדפים שהועמדו לו. במסגרת הפרישה במסלול הפנסיה המוקדמת קיבלו התובעים תשלום פנסיה ממועד הפרישה ועד להגיעם לגיל פרישת חובה בצירוף המשך תשלום חלק הבנק לקרן הפנסיה בה היו מבוטחים, פדיון חודשיים של הודעה מוקדמת, מענק חד פעמי להכשרה מקצועית, החזר הוצאות היוועצות פנסיונית והטבות בניהול החשבון בבנק.
בכך אנו סבורים שיהיה כדי לאזן בין האינטרסים של כל הנוגעים בדבר, מבלי לסרבל את ההליך שלא כדין ולעכב את ניהולו.
על כן, גם דין הבקשה החלופית של הבנק, להידחות.
סוף דבר: לאור האמור, דין בקשת הבנק לסילוק התביעה על הסף כנגדו, להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, יש בכך כדי להוציאם מתחולתו של סעיף 24(א)(4) הנ"ל. בדנג"צ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817, 829 (1998) כתב הנשיא ברק כך: "המטען הנורמאטיבי שאותו נושאות דמויות המפתח בתחום זה – וביניהן ה'עובד' וה'מעביד' – אינו אוניברסאלי. למונחים 'עובד' ו'מעביד' אין מובן אחד ויחיד, החל בכל חלקי משפט העבודה. מובנם של מונחים אלה משתנה עם ההקשר החקיקתי שבו הם מופיעים (ראו בג"ץ 55/62 אזולאי נ' ראש עירית צפת (א. הכהן), בעמ' 1469)". בבג"צ בר אילן נדונה עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בשאלה האם רשאי ארגון עובדים, שגמלאי מקום העבודה נמנים עם חבריו, להכריז על שביתה כנגד המעסיק, כאשר נושא השביתה הוא זכויות הגמלאים, וכאשר אין יחסי עובד מעביד בין הגמלאים למעסיק.
בפרשת מואב שניתנה אכן נקבע כי: "הסעיף [סעיף 24(א)(4) – מ' נ'] אינו מדבר על תובענה בדבר או בעיניין הקשור בחברות, אלא בתובענה שהיא עצמה קשורה בחברות, ואינני יכול לפרש את זה אחרת מאשר תובענה בעיניין החברות עצמה. כלומר, תובענה שבה עומדת לדיון השאלה, היא גופה, בדבר חברותו או אי-חברותו של העובד באירגון, ולא דבר כל-שהוא הקשור בחברותו או הנובע ממנה, לא הזכויות והחובות של חבר, אלא עצם חברותו או אי-חברותו". עיון מדוקדק בבקשת האישור שלפניי מעלה כי בבקשה נטען כי "ההסתדרות החדשה אינה ארגון יציג של עמיתי הקרנות הותיקות" (כותרת משנה בעמוד 13 לבקשת האישור) ותחת אותה כותרת נכתב (בסעיף 51 בבקשת האישור): "המשמעות המעשית של האמור בסעיף 78 לחוק הפיקוח, וזה לב העניין, היא שמאז החלת ההסדר בעיניין קרנות הפנסיה הוותיקות, בשנת 2003, ההסתדרות אינה מהוה יותר הגוף היציג של הגמלאים המקבלים את קצבתם מהקרנות הוותיקות... משכך, אין כל בסיס לגביית דמי חבר להסתדרות מגמלאים שההסתדרות אינה מייצגת ואינה מוסמכת לחתום על הסכמים בשמם" (כל ההדגשות במקור).
...
העילה העיקרית עניינה שאלת חברותם של המבקשים בהסתדרות וזכותם להשבת דמי החבר וכל העילות האחרות טפלות לעילה זו. נראה לי כי על פי מהות העניין הנדון ומהות העילה העיקרית, מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון בעניין.
מסקנתי היא על כן כי תנאי סעיף 24(א)(3) מתקיימים בענייננו לעניין התביעה נגד עמיתים ואני קובעת כי הסמכות העניינית הייחודית לדון בתובענת המבקשים כנגד עמיתים היא לבית הדין לעבודה.
סוף דבר אני מורה על העברת התובענה ובקשת האישור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו