זכות ארגון העובדים בנוהלי פיטורים

המדינה טוענת כי אין כל עילה להתערבות בית הדין בהחלטת הפיטורים, אשר נעשו מטעמים עינייניים של צמצומים עקב רה ארגון ובהליך תקין בהתאם לנוהל פיטורים מנהליים, תוך הקפדה על קיום כל שלבי ההליך.

למעסיק קיימת סמכות לבצע שינוי מבני, אך השינוי מקים זכות לאירגון העובדים היציג למשא ומתן קבוצי להסדרת השלכות השינוי על זכויות העובדים.

לא הובא לידיעתנו כי הסתדרות המורים הסדירה מול המדינה או מול מכללת ליפשיץ, בהסכם קבוצי או בהבנות אחרות, את השלכות השינוי המבני על עובדי מכללת ליפשיץ, וממילא לא הוכח כי סמכות הפיטורים הקיימת למעסיק בכפוף לכל מיגבלה בחוק או בהסכם, הוגבלה מעבר למיגבלות הקבועות בנוהל פיטורים מנהליים, המאמץ את ההסכמות הקיבוציות בין המדינה לבין הסתדרות המורים.

...

לעומת זאת, אנו סבורים שדין הבקשה למחיקת התביעה נגד ד"ר ברקאי ונגד מר בקיש (למעט בעניין חוק איסור לשון הרע) להימחק על הסף בהיעדר עילה, שכן נתבעים אלו לא היו מעסיקיו של המבקש.

סוף דבר בקשות המבקש לסעדים זמניים נדחות.

המבקש ישלם הוצאות כדלקמן: לכל אחד מהמשיבים 1-3 – סך 1,500 ₪.

כך, מתקיימים השיקולים הנוגעים לאופי של ההתארגנות הראשונית; והן אלו הנוגעים למספר ההפרות: לרבות ההפרות שמצאו ביטוי בפגיעה בזכות השביתה, פגיעה במובילי ההתארגנות ותנאי העסקתם תוך זמונם לשימוע בהליך שאינו כדין ופגיעה בדמות של "חידוד נהלים" עד כדי פיטורים לבסוף, התבטאויות אסורות וקשות מטעם המעסיק כנגד ההתארגנות בכלל וכנגד ארגון העובדים הספציפי בפרט בהתארגנות ראשונית, פגיעה בפעילות במסגרת שינוי המבנה האירגוני בכדי לפגוע בהתארגנות ועוד – הפרות בוטות שבוצעו באופן עקבי ושיטתי במסגרת הזמן שנודע דבר ההתארגנות; כך גם מתקיימים השיקולים הנוגעים למהות ההפרות של המעסיק הפוגעות בהתארגנות, לעיתויה ולאמצעים בהם המעסיק השתמש בביצועה ההפרה; כך השיקול בדבר ההשלכות שיש בהפרות המעסיק הוא עצום בעניינינו שכן, הלכה למעשה התארגנות העובדים סוכלה לחלוטין והמשיבות הצליחו שלא כדין למנוע את כינון יחסי עבודה קבוציים בחברה; גם בשקול בדבר זהות המעורבים בהפרת הזכות להתארגנות בעניינינו יש ללמד על החומרה שבכוונת הפגיעה בהתארגנות, בעיקר נוכח אמירותיו המפורשות של מר שמוליק לוי סמנכ"ל הרשת שהיה מעורב בפגיעה באופן מובהק ולדבריו "לא יהיה הסתדרות אצלנו, לא יקום ולא יהיה הסתדרות אצלנו, לא יהיה"; כך באשר לשיקול הנוגע לגודל החברה ומהות המעסיק – בעניינינו מדובר ברשת גדולה החולשת בסניפיה הרבים ברחבי הארץ ונימצא כי מדובר במעסיק גדול המנצל את עוצמתו הכלכלית ואת פערי הכוחות לפגיעה בהליך ההתארגנות.

...

בתאריך 24/12/15 ניתנה החלטת בית הדין בבקשת צד למתן סעדים זמניים ובה נקבע לכאורית בסיכום הדברים כך - "כללו של דבר: אנו קובעים כי יש לקבל את טענת המבקשת כי המשיבה נקטה פעולות שנועדו לסכל את התארגנות העובדים..." " נוכח מכלול הראיות שהונחו בפנינו ועדויות הצדדים, לא מן הנמנע כי החלטת המשיבה לסגור את פעילותה ביום 31/12/15 והחלטתה על העברת הפעילות לתוך חברת האם – רשת רמי לוי, ובד בבד להורות על פיטורי עובדי המשיבה, נבעה ממניעים זרים, הקשורים להתאגדות העובדים, תוך דגש על התבטאויותיו של סמנכ"ל חברת האם ותוך דגש על התנהלות המשיבה בכלל, ובפרט החל מיום השביתה 6/12/15, נוכח מסקנתנו שהמשיבה פגעה בזכות העובדים המאורגנים לשבות באופן זה שהעסיקה עובדים חלופיים הן באמצעות קבלנים חיצוניים והן בצורות העסקת עובדים חלופיים מתוך חברת האם, במטרה לסכל את השביתה באורח מפר ובלתי חוקי.

באותו היום - 31/12/15 - התקיים דיון בבית הדין ולאחר שנשמעו טענות הצדדים לפני בית הדין נקבע בתמצית בסופו כי "מכל הנימוקים במצטבר, ומבלי להביע דיעה בשלב זה לעניין בקשת הצד המתוקנת, יש מקום לנהל את ההליך העיקרי ולבדוק אם אכן טענות המבקשת נכונות הם, אך אין כל עילה להיעתר לסעדים הזמניים אשר אין בהם כדי לסייע ואין אפשרות למנוע את סגירת המשיבה 1." המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית הדין, לבית הדין הארצי בו התקיים דיון בתאריך 5/1/16.

סוף דבר בית הדין קובע כי המשיבות פגעו בהתארגנות העובדים באופן קיצוני - תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה; פגיעה בזכות השביתה המוכרת כבעלת מעמד של זכות יסוד; התבטאויות נחרצות וקשות כנגד קיומו של ארגון העובדים ופגיעה קשה בהתאגדות.

מצאנו כי העברת פעילות החברה הייתה מהלך פיקטיבי המונע משיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות.

המשיבות ישלמו את הסכום האמור למבקשת תוך 30 יום.

לטענת הסתדרות המורים, לא נפל פגם בהליך פיטוריו של התובע, בכל הקשור בהתנהלותה כארגון עובדים, והתובע אף אינו זכאי לסעד כלשהוא ממנה.

נראה, כי התובע מערבב בין הוראות הנוהל בהתאם לרפורמת "אופק חדש" לבין תקנון שירות עובדי הוראה ונוהל הפיטורים על פיו, שקדם לרפורמת "אופק חדש". מקובלת עלינו אף טענות הנתבעות, כי ההסכמה הנדרשת הנה, הסכמת משרד החינוך והסתדרות המורים, ולא הסכמה פרטנית של כל מורה בקשר לקביעת זהות חברי הוועדה הפריטטית.

...

בנסיבות העניין, לאור כל המפורט לעיל, הגענו למסקנה, כי הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים של התובע, אינם מצדיקים את איונם, אך יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי.

ניתן היה לצפות, כי הנתבעת 1 תדאג להעברת המסמכים במהירות ועוד בחודש מאי, על מנת להשלים את הליך הפיטורים, המחייב אף שימוע במהלך חודש זה והנתבעת 1 לא עשתה כן. אשר על כן, הננו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע פיצוי בשווי שמונה חודשים, לפי משכורתו האחרונה, כאשר התקופה אותה שילמה הנתבעת 1 לתובע מתחילת חודש ספטמבר 2013, נלקחת בחשבון במניין אותם שמונה חודשים.

יתר על האמור לעיל, נדגיש, כי ארגון העובדים אינו מחויב לתמוך בכל טענה שמעלה העובד ולהזדהות עם כל דרישה של העובד, והתובע סירב לקבל עצות המבוססות על ניסיון החיים של נציגי ההסתדרות, אשר המליצו לו לעבור לעבוד בבית ספר אחר, ואולי שם הוא יצליח יותר מאשר בבית ספר "רעות". בנוסף לפיצוי אותו חייבנו את הנתבעת 1 לשלם לתובע, הננו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן, ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בס"ק 000056/04 (ת"א) הסתדרות המעו"ף, ארגון עובדי שירותי בריאות כללית וועד עובדי מחוז דן של שירותי בריאות כללית נגד שירותי בריאות כללית עמד בית הדין על זכותו של ארגון העובדים לעמוד על קיום ההסכמות הקיבוציות מולו בקשר לנוהלי פיטורים: "בתי הדין לעבודה כבר קבעו כי הוראות בהסכם קבוצי העוסקות בנוהל פיטורים הינן הוראות מעורבות, בעלות אופי נורמאטיבי ואובליגטורי גם יחד. כפי שנקבע על ידי כב' בית הדין הארצי:

...

לנוכח האמור, כמו גם לאור הרציונל העומד ביסוד חזקת היציגות, מטרותיה של הלכת המניעות ההלכתית, מצב הדברים כפי התרשמותנו לעיל ומשלא שוכנענו כי באי מתן הצו בעת הזאת ועד למתן הכרעה בסוגיה יהא משום פגיעה בעובדים או בכוח המיקוח שלהם או שינוי מצבם לרעה, איננו נעתרים למתן סעד זמני המורה על חזרה לאלתר למו"מ. הבקשה בעניין ביטול פיטורי העובדים המבקשים 3-5 לטענת המבקשים, המבקשים 3-5 פוטרו ע"י המועצה שלא כדין ובניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים ומשכך הם בטלים מעיקרם: באשר לעובד אבסם שאמי, הלה פוטר במכתב מיום 15/12/13 ללא היוועצות עם הוועד, ללא שימוע ומבלי ליתן לו הודעה מוקדמת.

על המכתב מיום 26/1/14 ענתה כי זה הועבר ליועץ המשפטי שהוסמך להגיב על תכנו אולם לא מצאנו כל תגובה למכתב זה, כמו גם למכתב הנוסף מיום 9/2/14.

ביום 8.7.2021 בשעות הערב נימסרה עמדת המבקש 2 ולפיה האירגון מיתנגד לפיטורי העובד בטענה כי החלטת הפיטורים כבר התקבלה, בנגוד לנוהל פיטורי אי התאמה ומשיקולים פסולים הקשורים בחברות העובד בועד.

בפסיקה נקבע כי ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קבוצי, גם אם אינו ארגון עובדים יציג במקום העבודה וכי עת מדובר בעילת התביעה של פגיעה בזכות ההתארגנות, בין אם מדובר בפגיעה בזכותו של העובד ובין אם מדובר בפגיעה בזכותו של ארגון העובדים, לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בתביעתו של ארגון עובדים בהליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי וזאת גם אם ארגון העובדים אינו ארגון עובדים יציג במקום העבודה.

...

בענייננו, לא מצאנו כי יש הצדקה להתערבות בהחלטת נציב שירות המדינה.

בנסיבות הענין ובהתחשב בכל האמור לעיל, לא מצאנו שהחלטת נציב שירות המדינה לדחות את הערר ולאשר את החלטת הפיטורים חורגת ממתחם הסבירות.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה להתערבות בהחלטת הפיטורים ולפיכך, דין הבקשה להידחות.