זכויותיו של עובד שעובד עם חשבונית

הגם שכותרתו של ההסכם הוא "הסכם העסקה", והגם שזה הסדיר, כאמור, את תנאי עבודתו של התובע כשכיר, הרי שבפועל, מוסדרת בו אף גובה התמורה ששולמה לתובע בגין ביצוע שירותי היבוא: "עבור כלל העבודות הנכללות בהסכם העבודה כעצמאי ישולם תשלום חודשי על חשבון בסך 2000 ₪ + מע"מ תמורת חשבונית חודשית מאבי גרינבלט כאשר ההסכם כעצמאי ימשיך כמקודם למעט השינוי בתשלום החודשי כאמור לעיל". נוכח כל האמור, שוכנענו כי בנסיבות המקרה שלפנינו, מיתקיים הפן החיובי של מבחן ההישתלבות.

הגם שהדעות בעיניין זה נחלקו, נפסק בדעת רוב, כי עיקרון תום הלב אינו גובר על עיקרון הקוגנטיות של זכויות משפט העבודה, וכי היתנהלות חסרת תום לב אינה מצדיקה שלילת הסטאטוס "עובד" (סעיפים 30-34 לפסק דינה של כב' השופטת דוידוב-מוטולה).

באשר להוצאות שימוש בטלפון נייד – הנתבעת הגישה חשבוניות עם פירוט חיובים לחודשים 3-6/2017, הכוללות את שמו ו/או את מספר הטלפון של התובע (נספח נת/30 לתצהיר מר שלי).

...

יתר טענות הקיזוז– נדחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ₪; השלמת פיצויי פיטורים בסך 47,484 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 7,790 ₪; דמי הבראה בסך 471 ₪; תשלום בגין הפקדות פנסיוניות בסך 18,597 ₪; לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.3.18) ועד לתשלום בפועל.

יוער כי בסיכומיה טוענת התובעת, כי בחזית המחלוקת בינה ובין הנתבעים 1-2, יש להטיל עליהם את נטל ההוכחה, היות שלשיטתה הם הודו שהתובעת היא זו שביצעה את כל העבודות מול מטריקס והוסיפו טענות המדיחות שהיה הסכם על קבלת עמלה בשיעור של 5% (סעיפים 14-18 לסיכומי התובעת) - אין בידי לקבל טענה זו, שכן נטל ההוכחה מוטל על שכמה של התובעת להוכיח את טענותיה בעיניין העברות הכספים שלא כדין ושאברהים ניצל את תפקידו בתובעת לשם כך, מכח הכלל המוציא מחברו עליו הראיה, ומקום שבו הנתבעים 1-2 הכחישו המעשים המיוחסים להם, גניבה ומרמה.

הסבירי איך יכול להיות שעל אותו פרויקט של אספקת החומר ללקיה את רואה שמג'אז מקבלת 100 אלף ₪ ואתם 200 אלף ₪ ואת לא שואלת למה מג'אז מקבלת כסף על אותו פרויקט ממטריקס גילינו את זה אחרי מה הכוונה, ראית מסמכים שעל אותו מיסמך את מתייחסת בתצהיר חותם מחמוד, חותם אבראהים, רשום מספר פרויקט ומספר הזמנה והכסף עובר למג'אז לא מעניין אותי מה מג'אז עבדה עם מטריקס לא עלה על דעתנו שהיא עובדת באותו תחום איך יכול להיות מה שאת אומרת עכשיו לא מסתדר ואת לא רושמת בתצהיר כי גילינו אחרי, שמג'אז מפיקה חשבוניות ממג'אז וגובה כסף של שדאפנה בזמן אמת לא הילכת למחמוד ושאלת אותו: מג'אז מקבלת כסף אני לא ערכתי התאמות בין מג'אז לשדאפנה וגם לא נתבקשתי לבדוק אז איחלאס שערכה התאמות לא יכלה לבדוק, לא שאלת אותה לא שאל מחמוד היא לא יודעת על העניין של הפרויקטים בכלל, רק עושה עבודת הנהלת חשבונות (עמ' 55, ש' 26-28; עמ' 1-12) תאשרי לי שבגין הסכומים הנתבעים בתביעה החברה לא הנפיקה חשבוניות.

אשר להתנהלות בנוגע להוצאת שתי החשבוניות מהתובעת וממג'אז פירט אבראהים בעדותו: "...הייתי מבקש מנדא שתנפיק חשבונית עבור שדאפנה קומפיוטר ותשלח אותה למטריקס. אם זה מחולק אני משלים את החלק השני. לדוגמה אם יש פרויקט של 300,000 ₪ אני שואל את מחמוד אם לחלק או לא, והוא אומר שכן, אז אומרים לנדא לשלוח על 200,000 ₪ ואני שולח על 100,000 ₪. הפרויקט הוא פרויקט אחד. הנוהל היה שבסוף הפרויקט היו מגישים חשבוניות, יושבים, מחמוד ואני, מחליטים איזו חשבונית תצא ממג'אז ואיזו חשבונית משדאפנה. נדא הייתה מנפיקה חשבונית משדאפנה ואני הייתי מנפיק חשבונית ממג'אז ומעביר אותן לנדא ונדא מעבירה אותן למטריקס, לדוגמה. או שאני שולח גם לנדא וגם למטריקס." (עמ' 117, ש' 26-33) העד ג'מאל, שהוא אביו של אבראהים ובעל מניות בחברת מג'אז, הצהיר, כי המנוח מחמוד, הגיש תביעה זו בחוסר תום לב, כדי לפגוע בו על אף שהוא ידע כל פרט ביחס לעמלות ששולמו לאברהים בזמן אמת, כאשר סוכם ביניהם שאברהים יקבל על הפרויקט של התקשוב עמלה של 5% (סעיף 4 לנ/13); ציין ג'מאל, כי הפעולות שמבקש המנוח מחמוד לבטל היום, אין לו סמכות לעשות זאת, היות שהפעולות בוצעו בתקופה שבה הוא היה מנהל בתובעת, וכל דבר שנעשה אז היה בסמכותו ובאחריותו ואין למנוח כל זכות להגיש תביעה זו לאחר שקבל שליטה בחברה.

...

מכאן דין התביעה להידחות.

סוף דבר דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כדלקמן: לנתבעים 1-2 סכום כולל של 60,000 ₪ ולנתבעת 3 סכום כולל של 60,000 ₪.

(המבחן לקירבה בין צדדים לשטר נקבע בפסק דינו של כבוד נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בע״א 1886/97 זאב יהודה נגד פנינה זלמה, פ"ד נג (1) 132)) ועוד, משפרסה התובעת בכתב תביעתה ובתצהירה את הבסיס לחיוב הנתבע – כרטסת הנהלת החשבונות, החשבוניות ותעודות השקילה, רשאי הנתבע להתבסס על מסמכים אלה בכדי להפריך את טענת התובעת לזכאותה לסכום הנתבע או חלקו.

הנתבע לא טען וממילא לא הוכיח כי לא פרק פסולת בנייה באתר התובעת במועד הרלבנטי לתעודת השקילה – כגון חשבוניות שהוציא לקבלנים בגין פינוי פסולת ביניין, יומני עבודה, כרטסות הנהלת חשבונות ועוד.

בהקשר זה יש לזכור כי תעודות השקילה הוצאו על-ידי השוקל, רפי, והוזנו למערכת הממוחשבת של התובעת, וכי לא הוצג כל טעם לפיו רפי יוציא תעודות מזויפות.

...

הנתבע טען כי דו"ח השקילות אינו תקין, וכי בהיעדר תעודות שקילה, דין התביעה כולה להידחות.

ד - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מורה כדלקמן: המזכירות תעביר לתובעת, על-ידי ב"כ, את הסכום של 10,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט; הנתבע ישלם לנתבעת סך של 16,411.5 ₪ (26,411.5 – 10,000 ₪) עד יום 1.9.2022, שאם לא כן ישופעלו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (בניכוי הסכום של 33,924.5 ₪); הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

הדבר עלה מחקירת מר גולן [עמ' 39 ש' 34-35 לפרוטוקול], תואם את הצהרת מר יגב לענין זה ואף מתיישב עם החשבוניות מזמן אמת, מהן עולה בבירור כי שוק צפון שילם בנפרד בגין "מכונת שטיפה" [נספח ג' לתצהיר מר יגב].

עם זאת, סעיף 26 לחוק להגברת האכיפה, מעגן במסגרתו פטור סטאטוטורי מקיומו של התנאי האמור, בנסיבות כדלקמן: "(א)  מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור, לרבות הודעה לפי סעיף 25(א)(3)(א), ולברור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.

הקף שעות ה"שבת" הכולל הנקוב בחשבוניות אלו עומד על 733 שעות, על פי התחשיב הבא: חשבונית מספר שעות "שבת" יול-17 61 מאי-17 29 אפר-17 58 מרץ-17 12.5 פבר-17 45 ינו-17 33 דצמ-16 53 נוב-16 34.5 אוק-16 59 ספט-16 35 אוג-16 49 יול-16 75.5 יונ-16 27 מאי-16 65 אפר-16 45 מרץ-16 51.5 סה"כ 733 בסיכומיו, טען התובע לראשונה בהליך זה כי מספר השעות בגינן הוא זכאי לגמול עבודה במנוחה השבועית עומד על 1,005.5 שעות סך הכל לכל תקופת העבודה (ס' 180 לסיכומי התובע).

...

מקובלת עלינו טענת שוק צפון לפיה החברות היו בגדר קבלן שירותי ניקיון ולא חברות כוח אדם, כנטען על-ידי התובע.

מטעמים אלו התביעה ברכיבים אלו נדחית.

בהתאם וכמתבקש, ויתר התובע בסיכומיו על התביעות לפיצוי בגין העדר הודעה מוקדמת ו/או שימוע [ס' 146 לסיכומי התובע] – ומכל מקום, נוכח האמור מורים אנו על דחייתן.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

" עוד הוסיף נציג הנתבעת 3 וטען כי – "התובע קיבל ממני את כל השכר, ההסכם שלי עם התובע הוא בהתאם לחוק הירדני. אני עבדתי עם התובע לפי החוק הפלשתינאי. את כל המיסים אני משלם לרשות הפלשתינאית.

בדיון מיום 13.7.23 הציג ב"כ הנתבעת 2 חשבוניות שהוצאו על ידי הנתבעת 3 לנתבעת 2 בגין התשלומים שהועברו אליה עבור ביצוע העבודה הקבלנית, החל מחודש מרץ 2018.

בסעיף 3.4 להסכם נכתב בהתייחס להצהרות והתחייבויות קבלן המשנה (הנתבעת 2) כי "לא ימסור את ביצוע העבודות לקבלני משנה, אלא באישור המזמין מראש ובכתב." מן התמונה שהוצגה בפני בית הדין, לרבות במסגרת הדברים שנאמרו מחוץ לפרוטוקול עולה לכאורה כי קיימת מחלוקת עסקית בין הנתבעות 1 ו-2 בכל הנוגע לזכותה של הנתבעת 2 להעסיק קבלני משנה מטעמה, אולם עולה הרושם כי אין מחלוקת שבסופו של יום כך אכן קרה, וכי התובע הועסק על ידי הנתבעת 3 (באמצעות נציגה).

...

זאת בייחוד לאור העבודה, כי על פי עדותו של התובע בדיון שהתקיים ביום 27.4.23 בתחילת עבודתו הכסף ששולם לו לא היה על ידי נציג הנתבעת 3, אלא על ידי "מנהל עבודה יהודי". עוד לא מצאנו כי ניתן לקבוע בשלב זה מסמרות בשאלת אחריות הנתבעת 2 לתשלום זכויות התובע כמעסיקה משותפת עם הנתבעת 3.

לאור האמור, ולאור העובדה שסילוק תביעה על הסף בשלב זה של ההליך, הינו סעד הניתן במקרים חריגים בלבד, לא מצאנו כי המקרה שלפנינו נכנס לגדרם של מקרים אלה, ובהתאם לכך בקשת הנתבעת 2 לעניין זה נדחית.

בנסיבות אלה, ולאחר שהבאנו בחשבון גם את חשיבות שמירת זכות הגישה לערכאות ואת גובה התביעה, מצאנו לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 2 בסך של 3,000 ₪.