מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות תושב רשות פלסטינית שהוכר כנפגע עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדות כפי שנקבעו בדיון המוקדם: התובע יליד 1957, תושב הרשות הפלסטינאית.
ביום 26.6.2006 הכיר הנתבע בפגיעה כתאונת עבודה ושילם לתובע דמי פגיעה וכן משלם גמלת נכות.
השאלות העומדות להכרעה: האם היתיישנה זכות התביעה כנגד ההחלטה דבר הבסיס לתשלום גמלאות לתובע? ככל שהתשובה היא בשלילה, מה היתה הכנסתו החודשית של התובע מחברת לחיאני שמעון נתיבי צנרת? לעניין זה האם יש להתבסס על קביעתו של בימ"ש המחוזי (סעיף 64 לפסק הדין עמוד 26 שורה 1)? כפועל יוצא מכך מהו בסיס השכר לחישוב גמלאותיו של התובע? האם שינוי בסיס הגימלאות כפוף להוראות סעיף 296 לחוק? עיקר טענות התובע: התובע טוען כי הנתבע מעולם לא מסר לו החלטה מפורשת ומנומקת לעניין הבסיס לקביעת זכאות לקיצבת הנכות מעבודה, והנתבע אף לא הוכיח כי הודעה כזו נשלחה אל התובע.
...
טענת התובע לפיה לא קיבל לידיו מכתב בעניין זה מגוחכת ודינה להידחות.
עוד יודגש בניגוד לטענת התובע כי על תביעות למוסד חלות הוראות מיוחדות ובית הדין אינו מוסמך להאריך את המועדים שנקבעו בחוק ולא שוכנענו כי יש מקום לסטות מההלכה בעניינו של התובע.
למעלה מן הדרוש נציין כי גם לגופו של עניין לא שוכנענו כי היה מקום לקבל את התביעה.
סוף דבר : התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים התובע טוען, כי מטרת ההכרה במבוטח כ"נכה נזקק" היא לעזור בפרנסתו, ולו לתקופה מוגדרת, שכן ועדת הרשות הכירה בכך שעקב הפגיעה הוא אינו יכול לעסוק בכל עבודה ואין לו כל הכנסה, זאת אף אם נכותו אינה עולה כדי 100%.
יצוין, כי בעיניין זה מימש התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, את זכויותיו על פי נוהלי הנתבע, המאפשרים לתושב חוץ הוון מלא של הקצבה לכל ימי חייו, וזאת בשונה מתושב ישראל הזכאי על פי הנהלים להיוון חלקי של הקצבה, או למספר שנים מוגבל (ראו: עב"ל (ארצי) 59583-06-15 שלומי רוחם נ' המוסד לביטוח לאומי (10.6.18).
...
אין לקבל את טענת הנתבע שההכרה בתובע כנכה נזקק אינה מלמדת על החמרה במצבו הרפואי, שכן בסופו של דבר הוגדלה נכותו הצמיתה לכדי 37%.
סוף דבר לאור האמור לעיל - ההחמרה במצבו הרפואי של התובע אינה החמרה ממשית והזכאות כנכה נזקק הינה זכאות להגדלת קצבת הנכות – משכך, לא קמה עילה המצדיקה ביטול הסכם ההיוון.
לפיכך – התביעה נדחית.
בנסיבות העניין לא מצאנו לחרוג מן הכלל לפיו בתביעות מסוג זה ישא כל צד בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעתו של התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, להכיר בארוע מיום 25.2.20, כתאונת עבודה.
התובע, שניפגע לפני כ-3 שנים עדיין ממתין למיצוי זכויותיו בקשר לתאונה ולא יעלה על הדעת כי ימתין ללא קץ. בפני הנתבע הונחו די ראיות להוכחת קיומה של תאונת עבודה בהיותו של התובע עובד שכיר, והיה מקום להכיר בארוע ככזה ללא דיחוי.
...
נוכח האמור, טענותיו של הנתבע בעניין זה נדחות מכל וכל.
] נוכח כל האמור, שוכנעתי כי התובע נפגע בעבודה בהיותו עובד שכיר.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת באופן זה שהאירוע מיום 25.2.20 מוכר כתאונת עבודה בהתאם להוראות החוק.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

את הבקשה הגישו הנתבעים בעקבות תביעה שהגיש נגדם התובע לתשלום זכויות שונות, הנובעות מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעים וסיומה, וזאת בסך של למעלה ממליון ש"ח. עיקר טענות הצדדים לטענת הנתבעים, סכום התביעה, שכאמור עולה על מיליון ₪, מבוסס על טענות עובדתיות חלופיות, ומסתיר עובדות מהותיות.
דיון והכרעה נקודת המוצא לדיון היא האמור בתקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1992 הקובעת כך: "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו". מהאמור עולה שכאשר נתבע מבקש לחייב בהפקדת ערובה תובע שהוא תושב הרשות הפלסטינאית, בררת המחדל היא העתרות לבקשה, אלא אם התובע מוכיח אחת משלוש חלופות: האחת, שיש ראשית ראיה לתביעתו, השנייה שהנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו, והשלישית קיומם של טעמים מיוחדים (ראו גם: ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אבו מוחסן נ' קבוץ בית הערבה (מיום 11.2.2021)).
ראשית ראייה: הראיות הקיימות בתיק בשלב מקדמי זה כוללות את תלושי שכר שהונפקו לתובע על ידי מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה בשנים 2017-2014 ומסמכים שונים בקשר לתביעה, שהגיש התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
...
פער נוסף שעלול להיווצר בין הסכומים שבכתב התביעה לבין אלו שעשויים להיפסק בסופו של דבר, טמון בכך שהתובע לא הפחית מסכום התביעה את הסכומים שלכאורה שולמו לו לפי ריכוז הנתונים ממדור התשלומים, הגם שכאמור הוא לא הניח ראשית ראייה לכך שאלה לא שולמו לו. כך למשל, התובע תובע 115,200 ₪ כפיצוי בגין היעדר הפרשה לפנסיה במשך 16 שנה.
לנוכח האמור לעיל, הרי שלכאורה גם אם יתקבלו מלוא טענות התובע, קיים פער משמעותי מאוד בין סכום התביעה לבין הסכום שייפסק בסופו של דבר.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהקשר של הוכחת מעמדו של המערער, יש להיתחשב בכך שהמערער, תושב הרשות הפלסטינאית המועסק בישראל, נימנה עם אוכלוסיית עובדים מוחלשת, שמאפייני העסקתה מקשים עליה לממש את זכויותיה, הן עת מדובר בתביעות למימוש זכויות מכוח חוקי המגן והן עת מדובר במימוש זכויות להכרה בפגיעה בעבודה.
...
אשר לחיוב המשיב בהוצאות קבע בית הדין האזורי כך: "בנסיבות העניין, בית הדין מחליט לחייב את התובע בהוצאות הנתבע. גרסת התובע הייתה, מלכתחילה, בעייתית ובית הדין פירט סתירות ותמיהות בגרסתו. לתובע הומלץ בדיון המוקדם שלא לעמוד על התביעה. בית הדין נעתר לבקשת התובע לביטול פסק דין עקב אי התייצבות לדיון, וקבע דיון נוסף לשמיעת עדותו של פאדי דיפאללה, אך לבסוף העד לא התייצב לעדות. בנסיבות אלה, בית הדין מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 4,000 ₪". משהמערער לא שילם את ההוצאות שחויב בפסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המוסד בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות.
יחד עם זאת, כפי שנקבע בעניין לוקוטוש - "....גם אם מתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פירעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סיכויי הערעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים". בהתייחס לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו הדגיש בית דין זה כי יש לתת דגש מיוחד לזכות הגישה לערכאות בנסיבות שבהן מדובר בתביעות של עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ותביעותיהם סבות על זכויות קוגנטיות מכוח חוקים המגנים על זכויות עובדים: "דברים אלה [אודות חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות – ל.ג.] יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, שלפיה יש להימנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקים. נדגיש, כי חלק מזכויות העובדים שמקורן בחקיקת המגן הן זכויות קנייניות". ע"ע (ארצי) 1064/00 **** קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625, 636 (2000).
בניגוד לנטען על ידי המוסד, אני סבורה כי הגם שהערעור סב על קביעה עובדתית של בית הדין האזורי, שלפיה המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי ביצע את העבודה כעובד של סמחאן, מתעוררות בהליך גם שאלות משפטיות.
סוף דבר – בקשת המוסד לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו