התובע רשאי לדחות ולצבור את
התשלומים, ולשלמם לנתבעת ביום צאתו לפנסיה, ללא ריבית ועל פי השער היציג;
3.2.4
סך $100 לחודש החל מיום 25.10.2013 ועד סוף חייה של הנתבעת;
3.2.5
הוצאות אחזקת רכב שונות לרבות ביטוחים וטיפולים למשך כל ימי חייה של הנתבעת;
3.2.6
הוצאות חשמל בדירת הנתבעת למשך כל ימי חייה של הנתבעת;
3.3
התובע ישוחרר מהמשך מילוי ההתחייבויות כלפי הנתבעת בפיסקה 3.2 לעיל, בקרות אחד
מהאירועים הבאים:
3.3.1
נשואי הנתבעת;
3.3.2
מגורים משותפים וניהול משק בית משותף של הנתבעת עם גבר במשך למעלה מששה חודשים
רצופים;
3.3.3
פטירת הנתבעת;
3.4
במקרה של אובדן כושר עבודה של התובע באופן קבוע עקב תאונה או מחלה, הסכום החודשי
שעל התובע לשלם לנתבעת על פי פסקות 3.2.1 ו- 3.2.3 יופחת בשעור של 20% , ושאר החיובים יוותרו
ללא שינוי;
3.5
הנתבעת שותפה שווה לזכויות ולכספים שהתובע צבר בפוליסת ביטוח חיים במגדל, בקופת
ממועד הנישואין ועד xxx ובקופת הפיצויים של עובדי xxx גמל עצמה, בקרן הפנסיה של עובדי
30.11.1994 , וחלקה ישולם לה בתוך 24 שעות מהגיע מועד מימוש או הפדיון של הכספים והזכויות
האמורים;
3.6
התובע יבטח את עצמו בפוליסת ביטוח חיים בחברת שמשון, בסך 600,000 ש"ח צמוד מדד,
ויסב את הפוליסה לטובת הנתבעת כך שהיא תהא המוטבת היחידה.
עוד נקבעו הוראות ביחס לרכוש אחר של בני הזוג, כולל הקשור לילדים".
למעלה מהדרוש, גם אם התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות,
המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת שיעורם,
ולבטח שלא את ביטולם:
21.1
ההסכם נחתם בעת שהתובע היה בן כחמישים שנים, ולא הוכח שמאז חתימתו מצבו הכלכלי
ויצא לפנסיה כפי שהיה צפוי.
...
xx/94 ומקיף (מ"א
הצדדים הוסיפו לנהל הליכים משפטיים וביום 4.1.1999 חתמו על הסכם לסיום המחלוקות
והסכימו כך:
3.1
הצדדים יתגרשו בהקדם האפשרי, ואם צד יסרב לתת או לקבל את הגט, הצד האחר יהא
זכאי, אך לא חייב, לבטל את ההסכם, בנוסף לכל סעד אחר על פי דין;
3.2
התובע ישלם לנתבעת את הסכומים הבאים במועדים הבאים:
3.2.1
.
למעלה מהדרוש, גם אם התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות,
המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת שיעורם,
ולבטח שלא את ביטולם:
21.1
ההסכם נחתם בעת שהתובע היה בן כחמישים שנים, ולא הוכח שמאז חתימתו מצבו הכלכלי
ויצא לפנסיה כפי שהיה צפוי.
סיכומו של דבר טענות התובע לביטול ההסכם או חלקים ממנו נדחות, לא רק נוכח זניחתן
9 אלא אף לגופן, כפי המפורט בפרק ב. 1 לעיל; טענת התובע שיש לסווג את החיובים על פי פסקה 3.2
לעיל כ'מזונות אישה' על אף שלא הוגדרו ככאלה בהסכם נדחית כמפורט בפרק ב. 2 לעיל; גם אם
התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות, הוא לא הוכיח שינוי נסיבות
שמצדיק את הפחתת שיעורם, ולבטח שלא את ביטולם, כמפורט בפרק ב. 3 לעיל.
התוצאה
התוצאה היא שהתביעה לביטול ההסכם או חלקים ממנו, ולביטול או להפחתת החיובים
המפורטים בפסקה 3.2 לעיל נדחית.
