מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות שוות לבני זוג בקרן פנסיה וביטוח חיים

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

(נספח ט' לתצהירה) במענה לכך השיב המשרד ביום 24.10.17 במכתב הגב' יעל בושרי, רכזת בכירה כ"א בהוראה במחוז ירושלים, בחלק הרלבנטי לענייננו " הגשת בקשה להקפאת זכויות- היות ואת מבוטחת בפנסיה תקציבית חשוב לבצע את התהליך הזה . יש למלא את הטפסים ולדאוג לקבוע פגישה עם מיכל אברהם מרכזת פרישה וגימלאות." המערערת מילאה טופס תביעה לגימלה נספח יג לתצהירה(נושא תאריך -19.11.17, להלן טופס הפרישה).
ביום 13.11.17 שלחה המערערת למשרד את טופס הבקשה לפצויי פיטורין שבו ציינה כי נסיבות הפסקת עבודתה הן "מחלת סרטן סופנית של בן הזוג" וצירפה מסמכים.
הכרעה זו לשון סעיף 20 לחוק (ההדגשות הוספו): (א) הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שרותו, ובילבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; .
כך למשל היא מתייחסת להודעה על הקפאת הגימלה שכוללת משפט "נא לסור אל המוסד לביטוח לאומי... וכן למחלקה לביטוח חיים ונכות (לשעבר קרן ביטוח הדדי) במרכז המורים..." כביכול ישנה כאן הבנה של המשרד בדבר נכותה.
...
מאז פתיחת ההליכים בתיק זה חלו שינויים רבים בטיעוני הצדדים ובסופו של דבר, לאחר צמצום המחלוקות, נותרה מחלוקת אחת הדורשת הכרעה והיא-האם זכאית המערערת לקביעת תוספת לשיעור גמלתה בהתאם להוראות סעיף 20 (ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות) התשכ"ט- 1969 (להלן- החוק), על דרך העמדת המערערת בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותה.
ואולם מקובלת עלינו טענת המערערת כי אין הנדון דומה לראיה.
לטעמנו, את לשון סעיף 20(ב) הנוקטת במלים "סמוך לפרישה" יש לפרש כך שערעור המוגש על עצם חישוב הפרישה (היינו בכל אופן בתוך שנה מיום קבלת הודעת הממונה) בטענה להחלת המסלול הקבוע בסעיף 20(ב), מאפשר העמדת פורש בפני ועדה ומדובר בקביעה שתעשה "סמוך לפרישה". ודוק- לשון הסעיף אינה מחיבת כי הוועדה תתכנס בטרם פרישה (בשונה מהמשתמע מסעיף 17(2) לחוק), ואף מלשון סעיף 96 העוסקת ב"לפני" וב"לאחר מכן").
בנסיבות הענין ,משלא מצאנו פגם בהתנהלות המשיבים, איננו מוצאים מקום לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני אשדוד נפסק כדקלמן:

כך קבלה האשה: מיליוני שקלים במסגרת חלוקת הרכוש שנצבר בזכות הכנסותיו של האיש; את חלקה בפנסיה של האיש ישירות מהגוף המשלם, ממועד פרישתו מצה"ל, בנוסף למשכורתה ממקום עבודתה, כאשר הוא נאלץ להמתין לקבלת חלקו בפנסיה שלה לעת הגיעה לגיל פרישה, ובנתיים אף אינו נהנה מאיזון 'רעיוני' על חשבון מה שיקבל בעתיד; את חלקה בפנסיה שבין מרכיביה נכלל סיווגו ברמת פעילות א' בגין תקופת השרות הסדיר שקדמה לנישואי הצדדים; את חלקה בפנסיה בהתאם למצב הזכויות שהאיש צבר בעת הפרישה ולא במועד הקרע; את הבטחת זכותה לקיצבת שארים במקרה של פטירתו של האיש בחייה, שלשם כך נגרע סכום השווה ל 2.8 אחוז מהפנסיה.
ייתכן, נקבע בפסק הדין, כי "דין דומה יחול על נכסים מרכזיים אחרים של בני הזוג, שיש להם השלכות משמעותיות, כלכליות ורגשיות, על הנישואין ועל כל בן זוג". לגבי כלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים), נקבע שהשיתוף הוא שתוף קינייני דחוי, המתגבש רק כאשר מתרחש ארוע קריטי המביא למשבר ביחסי בני הזוג או לסיום חיי השתוף, כמו מות אחד מבני הזוג, גירושין או ארוע אחר המעמיד את היחסים בין בני הזוג בסכנה משמעותית.
הצעות חוק שונות עלו וירדו, ולבסוף החליטה הממשלה בשנת 2008 למנות ועדה בראשות כב' השופט שוחט (אז שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב) שתכין טיוטה של הצעת חוק שיסדיר את היחסים בין כל בעלי העניין בחלוקת החסכון הפנסיוני בין בני זוג לעת גירושין, ובכללם, מלבד האיש והאשה, רשויות המדינה, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח ועוד.
ונוסיף על כך, שמטרת החוק הייתה להגדיר באופן חד וברור ובלתי נתון לשינוי מה הן זכויותיהם של בני הזוג לשעבר ביחס לחסכון הפנסיוני, על מנת להעניק לקרנות וודאות, ולמנוע מצב בו הן נגררות לעימות בין בני הזוג לשעבר.
...
כב' השופטת י' שטופמן דחתה את הערעור מאותם נימוקים שבעטים נדחה הערעור על פסק דינו של כב' השופט שוחט.
חברי הועדה קבעו כמה עקרונות שהנחו אותם בכתיבת המלצותיהם: השותפות (המיידית לפי הלכת השיתוף והנדחית לפי חוק יחסי ממון) בין בני הזוג תתפרס על הזכויות שנצברו בכל תקופת החיים המשותפים, הן בהון וברווחיו, והן ביכולת השליטה על ההון בכל צומת החלטה.
בפרט כאשר היה ברור וידוע לאיש שיש מרכיב 'בלתי צפוי' בהסכם שיוכרע על ידי ביה"ד. הכרעה שקלנו במאזני הצדק את טענותיהם וטיעוניהם של הצדדים, ומסקנתנו היא שיש לדחות את תביעת האישה, והאיש רשאי לדווח על הפנסיה המשולמת לו מהצבא כחפצו.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על הפרק: מהו הסכום המגיע לתובע במסגרת תביעה רכושית והאם וכיצד יש לקשור ביצוע פסק דין זה לפסק הדין בהליך המזונות של הילדים? התביעה: לפניי תביעה רכושית שהגיש התובע כנגד הנתבע ובה עתר להורות על איזון המשאבים ובפרט, לקבל מחצית מהכספים והזכויות והרכוש שצברה הנתבעת ונרשמו על שמה בתאגידים בנקאיים ו/או קרנות פנסיה וחברות ביטוח.
טענות התובע: בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת עבדה במהלך הקשר המשותף, הגדילה הכנסותיה וחסכה חלק ניכר מהם כאשר הוא היה זה שסיפק את צרכי משק הבית וכפועל יוצא צברה הון כספי רב במזומן אשר הקפו אינו ידוע לו ולדבריו יש לחלקו בין הצדדים בחלקים שוים.
להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" השלכות משמעותיות, הן במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג, והן במישור היחסים החיצוניים בינם לבין צדדים שלישיים במישור היחסים הפנימיים יצוין בתמצית כי השלכות מרכזיות של הכרה בבני זוג כידועים בציבור הן 35 443 ( החלת הילכת שתוף הנכסים עליהם (ראו: ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח( 1984 ) ובכלל זה הזכויות הפנסיוניות שלהם; הכרה בחובת תשלום מזונות אזרחיים 36 ) 2013 )); וכן השוואת זכויות 1 ) 213 ( ביניהם (ראו: רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח( הירושה של ידועים בציבור לאלו של בני זוג נשואים על בסיס סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה - 3 1991 ); ע"א 1717/98 ) 89 ( 1965 (ראו: ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה( 4 .
מהמסמכים שהגישה הנתבעת עולה כי צברה בקרן הישתלמות מיטב דש – 117,685₪ , בביטוח חיים בחברת הפניקס 201,723 ₪ ובקרן פנסיה של מגדל מקפת 99,567 ₪.
...
לאור כל האמור לעיל וכאשר עמדת הצדדים בעניין זה ברורה לחלוטין כעולה מטענות באות כוחם בדיון אני קובע כדלהלן: 41.1 .
כפועל יוצא אני מורה לנתבעת לאפס את תיק ההוצאה לפועל חלף חוב העבר בגין 17 .
אני מורה על סגירת התיק ללא צו להוצאות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובע רשאי לדחות ולצבור את התשלומים, ולשלמם לנתבעת ביום צאתו לפנסיה, ללא ריבית ועל פי השער היציג; 3.2.4 סך $100 לחודש החל מיום 25.10.2013 ועד סוף חייה של הנתבעת; 3.2.5 הוצאות אחזקת רכב שונות לרבות ביטוחים וטיפולים למשך כל ימי חייה של הנתבעת; 3.2.6 הוצאות חשמל בדירת הנתבעת למשך כל ימי חייה של הנתבעת; 3.3 התובע ישוחרר מהמשך מילוי ההתחייבויות כלפי הנתבעת בפיסקה 3.2 לעיל, בקרות אחד מהאירועים הבאים: 3.3.1 נשואי הנתבעת; 3.3.2 מגורים משותפים וניהול משק בית משותף של הנתבעת עם גבר במשך למעלה מששה חודשים רצופים; 3.3.3 פטירת הנתבעת; 3.4 במקרה של אובדן כושר עבודה של התובע באופן קבוע עקב תאונה או מחלה, הסכום החודשי שעל התובע לשלם לנתבעת על פי פסקות 3.2.1 ו- 3.2.3 יופחת בשעור של 20% , ושאר החיובים יוותרו ללא שינוי; 3.5 הנתבעת שותפה שווה לזכויות ולכספים שהתובע צבר בפוליסת ביטוח חיים במגדל, בקופת ממועד הנישואין ועד xxx ובקופת הפיצויים של עובדי xxx גמל עצמה, בקרן הפנסיה של עובדי 30.11.1994 , וחלקה ישולם לה בתוך 24 שעות מהגיע מועד מימוש או הפדיון של הכספים והזכויות האמורים; 3.6 התובע יבטח את עצמו בפוליסת ביטוח חיים בחברת שמשון, בסך 600,000 ש"ח צמוד מדד, ויסב את הפוליסה לטובת הנתבעת כך שהיא תהא המוטבת היחידה.
עוד נקבעו הוראות ביחס לרכוש אחר של בני הזוג, כולל הקשור לילדים".
למעלה מהדרוש, גם אם התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות, המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת שיעורם, ולבטח שלא את ביטולם: 21.1 ההסכם נחתם בעת שהתובע היה בן כחמישים שנים, ולא הוכח שמאז חתימתו מצבו הכלכלי ויצא לפנסיה כפי שהיה צפוי.
...
xx/94 ומקיף (מ"א הצדדים הוסיפו לנהל הליכים משפטיים וביום 4.1.1999 חתמו על הסכם לסיום המחלוקות והסכימו כך: 3.1 הצדדים יתגרשו בהקדם האפשרי, ואם צד יסרב לתת או לקבל את הגט, הצד האחר יהא זכאי, אך לא חייב, לבטל את ההסכם, בנוסף לכל סעד אחר על פי דין; 3.2 התובע ישלם לנתבעת את הסכומים הבאים במועדים הבאים: 3.2.1 .
למעלה מהדרוש, גם אם התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות, המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת שיעורם, ולבטח שלא את ביטולם: 21.1 ההסכם נחתם בעת שהתובע היה בן כחמישים שנים, ולא הוכח שמאז חתימתו מצבו הכלכלי ויצא לפנסיה כפי שהיה צפוי.
סיכומו של דבר טענות התובע לביטול ההסכם או חלקים ממנו נדחות, לא רק נוכח זניחתן 9 אלא אף לגופן, כפי המפורט בפרק ב. 1 לעיל; טענת התובע שיש לסווג את החיובים על פי פסקה 3.2 לעיל כ'מזונות אישה' על אף שלא הוגדרו ככאלה בהסכם נדחית כמפורט בפרק ב. 2 לעיל; גם אם התובע היה מוכיח שיש לסווג את החיובים האמורים כחיובי מזונות, הוא לא הוכיח שינוי נסיבות שמצדיק את הפחתת שיעורם, ולבטח שלא את ביטולם, כמפורט בפרק ב. 3 לעיל.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה לביטול ההסכם או חלקים ממנו, ולביטול או להפחתת החיובים המפורטים בפסקה 3.2 לעיל נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הילדים יירשמו בהוראה בלתי חוזרת , בחלקים שוים ביניהם, כמוטבים יחידים בכל קופות הגמל/ קרנות הישתלמות/ בטוחי חיים המתינהלות על שם האיש.
והואיל והבעל רוצה להשקיע חלק מכספי הפרישה שלו בהקמת עסק, ואין בדעת האשה להיות חלק מעסק זה, או מהזכויות ו/או החובות שייצברו לעסק; והואיל וברצונם של בני הזוג להסדיר בהסכם זה באופן ממצה את כלל הנושאים הקשורים ביחסי הממון שביניהם ואת אופן התנהלותם הכספית הרכושית והשוטפת;"
האיש יפעל לבצוע האמור בסעיף 8 להסכם הגירושין, וזאת תוך 10 ימים מיום קבלת פס"ד. הצדדים יפנו לאקטואר על מנת שערוך פסיקתות בהתאם להוראות ההסכם שקבל תוקף של פס"ד, כשאלה תואמות את הוראות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד - 2014 .
...
תביעת האישה לאכיפת ההסכם; נוכח הכרעתי ולפיה תביעת האיש לביטול ההסכם נדחית וקביעתי כי ההסכם שריר וקיים על מלוא הוראותיו, דין תביעת האישה להתקבל; מטענות הצדדים עולה שהאיש עזב את דירת המגורים ועל כן מתייתר הצורך במתן סעד לעניין זה. ככל והאיש טרם נטל את כל חפציו האישיים עליו לעשות כן תוך 10 ימים מיום קבלת פס"ד שאם לא כן יחשב כמי שוויתר עליהם והאישה תוכל לעשות בהם כרצונה, תוך שלא תקום לו כל טענה כנגדה.
סוף דבר; תביעת האישה מתקבלת במלואה, וכמפורט בסעיפים 59-60 לעיל.
תביעת האיש נדחית במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו