זכויות עובדת זרה בגין עבודה אצל עיזבון המנוחה

לפנינו תביעה של עובדת זרה, אזרחית מולדוביה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה, גב' מלכה אודט ז"ל (להלן – המנוחה) לתשלום פצויי פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, חלף הפרשות לפנסיה ודמי חגים.

הצדדים חלוקים על נסיבות סיום העבודה של התובעת אצל המנוחה, כאשר לטענת התובעת היא פוטרה לאלתר לאחר שנודע למנוחה שהיא פנתה לחברת הסיעוד לצורך בירור זכויות המגיעות לה מהמנוחה, בעוד שלטענת הנתבעת, התובעת היא זו שהתפטרה "מעכשיו לעכשיו" 3 ימים לאחר חזרתה ארצה בשל הקושי בטיפול במנוחה, מבלי לתת למנוחה ולמשפחתה הודעה מוקדמת לצורך היערכות מתאימה.

עם זאת, טענות הנתבעת בדבר העידר שווי של העזבון מוטל על היורש והנתבעת לא הביאה ראיות בענין זה. יתר על כן, על פי ההלכה הפסוקה לענין זהות המעסיק בענף הסיעוד [ע"ע 660/06 ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג (ניתן ביום 23.1.2008)] לנוכח המעורבות של הנתבעת בקביעת תנאי העסקה של התובעת, בין באופן ישיר מול התובעת כגון בעינייני החופשה ותשלומי הזכויות ובין למול חברת הסיעוד, יש לראות בנתבעת כמעסיקה של התובעת.

פדיון חופשה לטענת התובעת, היא לא ניצלה ימי חופשה בתשלום במהלך כל תקופת העבודה ועל כן היא זכאית לפדיון חופשה של 16 ימים לפי שכר מינימום יומי בתקופה הרלוואנטית ובסך של 1,492 ₪ לפי חלק היחסי של המנוחה בתשלום הזכויות.

...

לאור תקופת העבודה והשכר היומי של התובעת, דין התביעה לפדיון חופשה בסכום הנתבע בסך 1,492 ₪ להתקבל.

מאחר ואין מחלוקת שהתובעת קיבלה משכורת חודשית (סעיף 8 לכתב התביעה; עמ' 3 ש' 25-27 לפרוטוקול), התובעת אינה זכאית לתשלום נוסף עבור ימי החג ולפיכך, התביעה לדמי חגים – נדחית.

סוף דבר זכאות התובעת לפדיון הבראה, דמי הבראה וחלף הפרשות לפנסיה מתקזזת כנגד זכאות הנתבעת לתמורת הודעה מוקדמת, כך שהתובעת אינה זכאית לתשלום כלשהו מהנתבעת.

עוד נוסיף בעיניין זה, כי למרות טענת הנתבעת שלפיה הוציאה למיקור חוץ את עבודות הניקיון, לא ברור האם החברה סיפקה עבודות ניקיון או שירותי כוח אדם וככזו זכאים היו עובדיה לתנאי העבודה המקובלים במקום העבודה אצל הנתבעת וכן להיקלט כעובדי הנתבעת לאחר 9 חודשי עבודה (ראו הוראות סעיפים 12א ו-13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996).

בנסיבות אלה, הלכה פסוקה היא כי עובד החייב לסיים את עבודתו בשל פקיעת אשרתו, זכאי לתשלום פצויי פיטורים (ראו (ע"ע 1511/02, ארמילנדה לאחאטו - עזבון המנוחה ויקטוריה בן-בנימין ז"ל, 24.3.05; ע"ע 1179/04, דוד דודאי ואח' - ניקולאי סטיקה, 8.3.05; ע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק נ' אהרון המל, 9.12.07).

אם תביא לי עובד זר בתקופות ההם לא קיבל מינימום, זה לא קיים בשוק".

...

משכך, דין טענת הקיזוז של תשלומי המס - להידחות.

אחרית דבר לאור כל האמור תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן: א פיצויי פיטורים בסך של 16,740 ₪.

טענת הקיזוז תמורת נקודות המס, נדחית.

סעיף 13 לחוק קובע כדלקמן: "(א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קבוצי - הוראות ההסכם הקבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל". .

ההלכה הפסוקה דנה בנסיבות דומות, גם אם לא זהות, בהן קמה זכאות לפצויי פיטורים בעת שנבצר מעובד זר להמשיך בעבודתו מחמת העידר אפשרות חוקית להמשך העסקה באמצעות אשרת עבודה כדין, מעצר ע"י משטרת ההגירה וכיוצ"ב. בע"ע (ארצי) 1152/04 דודאי נגד ניקולאי סטיקה (8.3.05) פסק בית הדין הארצי ביחס לעובד זר כי זכאותו לפצויי פיטורים קמה בעת שמעסיקו מודיע לו כי לא עלה בידו להשיג עבורו אשרת שהייה אשר מאפשרת המשך העסקתו כדין, שכן הודעה כאמור מביעה כוונה מפורשת שלא להמשיך העסקתו (ור' גם ע"ע (ארצי) 1511/02 ארמילנדה לאחיאטו נגד עיזבון המנוחה ויקטוריה בן בנימין ז"ל (24.3.05)).

בע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק נגד אהרון המל, (9.12.2007) נפסק כי קמה לעובד זר זכאות לפצויי פיטורים עם גרושו מהארץ, שכן דומה המצב לחוזה לתקופה קצובה אשר בא לקיצו; בע"ע (ארצי) 207/08 עז-רום מפעלי מתכת בע"מ (בפרוק) נ' עיצאם מוחמד אשכנתא ו-87 אחרים (13.1.12) דן בית הדין הארצי בטענת סיכול חוזה ופסק "גם נסיבות חיצוניות אשר כתוצאה מהן לא ניתן היה להמשיך בהעסקתו של עובד זר, מחמת שלא ניתן היה להשיג עבורו אשרת עבודה (ע"ע 1179/04 דוד דודאי – ניקולאי סטיקה, פד"ע מ' 614 (2005); להלן – עניין דודאי); מחמת שנעצר על ידי משטרת ההגירה (ע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק – אהרון המל, מיום 9.12.2007; להלן – עניין גדיק); או מחמת שהשתנו הכללים החוקיים המאפשרים את העסקתו (עניין אילינדז) – לא הוכרו בפסיקה כסיום עבודה מחמת "סיכול" אלא כ"פיטורים"".

...

באשר לטענה בדבר קיזוז סכומים ששולמו לתובע בגין דמי חופשה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה וכיוצ"ב – משמצאנו ליתן תוקף למרבית הרכיבים שצויינו בתלושי השכר אין מקום לקבל את טענת הקיזוז ודינה להידחות מטעם זה כשלעצמו.

מטעמים אלה ונוכח הלקוניות והדלות שבה נטענה הטענה דינה להידחות גם לגופה.

סוף דבר מהטעמים שמפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה בלבד.

בית הדין האיזורי קיבל באופן חלקי את תביעתה של המבקשת ופסק כי היא זכאית לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתה אצל המשיבה וסיומה, לרבות פיצוי בגין אי ביצוע תשלומים למרכיבי התגמולים והפיצויים בהסדר ביטוח פנסיוני.

כן נקבע כי על פי הפסיקה לא די בהתפטרות של עובד זר בעקבות סיום אשרה בכדי לזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא עליו להוכיח כי ניסיונו לחדש את האשרה כשל.

טענת המבקשת בכתב התביעה שהוגש על ידה היתה כי "התובעת שהתה בארץ לתקופה קצובה (אשת עובד קונסולה). מדובר בחוזה לתקופה קצובה. עם חזרתה למדינתה – זכאית על פי דין לפצויי פיטורים מלאים". בהמשך הרחיבה מעט המבקשת את חזית הטיעון וגרסה כי כפי שעובד זר המגורש מהארץ זכאי לפצוי פיטורים זכאי להם עובד זר שעזב כדין אם פקיעת האשרה (סעיף 17 לסיכומי התשובה בבית הדין האיזורי).

יתר על כן, לא נטען כי סיום השהות של בן הזוג, קל וחומר של המערערת, נובע מאילוץ של אי חידוש האשרה, אשר חודשה מספר חודשים קודם לכן, ובתצהיר המבקשת צוין רק כי "נגמרה ההצבה של בעלי בשגרירות" (השוו לעניין המבחנים לפסיקת פצויי פיטורים בנסיבות של אי חידוש אשרה או גירוש מהארץ: ע"ע (ארצי) 1511/02 לאחיאטו - עיזבון המנוחה ויקטוריה בן בנימין ז"ל. פסקה 22 (24.3.2005); ע"ע (ארצי) 1152/04‏ דודאי – סטיקה‏, פד"ע מ 614 (2005)).

...

דיון והכרעה לאחר בחינת פסק הדין, בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיבה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות אלה אנו קובעים שכהודאת התובע נימסר לו בתחילת עבודתו אצל כל נתבע/ת חוזה עבודה ועל כן הוא אינו זכאי לפצוי הנתבע על ידו בגין "אי מתן הסכם עבודה/הודעה לעובד". [25: כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן את לוי בע"מ (20.06.2022) פסקה 30 (להלן: עניין קפלן את לוי).

עוד מצביעה הנתבעת 2 על כך שהסכום הנתבע על ידי התובע בגין שעות נוספות גבוה, בחלק מחודשי עבודה, מהסכום ששולם לו עבור שעות נוספות לפי תלושי השכר שהונפקו לו. כן טוענת הנתבעת 2 שהתובע ניצל כל יום שעה וחצי למנוחה והפסקה בהן לא חויב להמצא במקום העבודה.

בתקופה הרלבנטית לעבודת התובע אצל הנתבעת 2 הסכום המרבי לנכוי עמד על 124.73 ₪ (הודעת עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי) התשע"ד -2014).

ההלכה הפסוקה דנה בנסיבות בהן תקום לעובד זר זכאות לפצויי פיטורים, מכיוון שנבצר ממנו להמשיך בעבודתו מחמת העידר אפשרות חוקית להמשך העסקה באמצעות אשרת עבודה כדין, מעצר ע"י משטרת ההגירה וכד'[footnoteRef:46].

[46: ראה: ע"ע (ארצי) 1152/04 דודאי נגד ניקולאי סטיקה (8.3.05); ע"ע (ארצי) 1511/02 ארמילנדה לאחיאטו נגד עיזבון המנוחה ויקטוריה בן בנימין ז"ל (24.3.05)) ; ע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק נגד אהרון המל, (9.12.2007) ; ע"ע 1179/04 דוד דודאי – ניקולאי סטיקה, פד"ע מ' 614 (2005).

...

על פי הפסיקה בנסיבות כאלה, בהם הנתבעים לא דרשו מהתובע תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת במועד ואף ויתרו על העלאת דרישה כאמור בהזדמנויות מאוחרות לסיום העבודה, באופן המחזק את המסקנה שבזמן אמת ויתרו על זכותם זו, ניתן ליחס לצדדים לחוזה העבודה הסכמה בהתנהגות לקיצור תקופת ההודעה המוקדמת ואין להתיר את קיזוזה בדיעבד רק עקב הגשת תביעה על ידי העובד[footnoteRef:52] [52: ע"ע (ארצי) 155/06 לביא – ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ(25.6.2009); ע"ע (ארצי) 41354-02-16‏ ‏מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ ‏(9.1.2019).

. ] אשר לטענת הקיזוז מכוח טענות לתשלום ביתר לכאורה של שעות נוספות ופדיון חופשה שנתית מול רכיבי התביעה הנתבעים- מאחר שקביעותינו לעיל לוקחות בחשבון את הסכומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת 2 ברכיבים אלה לפי גרסתה, דין טענותיה בהקשר זה להידחות.

סוף דבר הנתבע 1 ישלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: דמי חגים בסך 2,189 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.2013 ועד למועד התשלום בפועל.