הנתבעת טענה בעיניין זה כי לפי ההסכם (סעיף 11ג), התובעת היא המעסיקה של עובדיה והנתבעת לא התחייבה בשום שלב לשלם תוספות שכר ועל כן אין מקום לשלם לתובעת עבור עבודת לילה ומשמרת שנייה ששילמה לעובדיה.
זכאות התובעת לקבל סך של 53,201.28 ₪ בגין תוספת חריגים
במסגרת נספח י"ח דורשת התובעת תשלום בסך 53,201.38 ₪ בגין עבודות המוגדרות על ידה כ- "חריגים חומרים והובלה".
במסגרת סעיף 49 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת וסעיף 76 לתצהירו של מר שרון עמר, טענה הנתבעת כי בגין הרכיבים שיפורטו להלן דורשת התובעת תשלום על אף שהם מופיעים במיפרט כחלק בלתי נפרד ממחיר כל יחידה כך שהתשלום בגינם נידרש בכפל.
...
במסגרת תצהירה וכן במסגרת סיכומיה מפרטת התובעת את החישוב שערכה בהקשר זה והנתבעת לא חלקה על כך. על כן אני קובעת כי התובעת זכאית לתשלום בסך 169,974 ₪.
סוף דבר
העולה מן המקובץ, כי התביעה מתקבלת במלואה למעט סכום של 1,620 ₪ כפי שפורט לעיל בנוגע לסרגל סולונואידים.
על כן אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סכום של 387,214 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.