זכויות עובדים במינהל האזרחי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 10014/16 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון המערערים: 1. יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם 2. עמק שווה - ארכיאולוגיה בצל הסיכסוך נ ג ד המשיבים: 1. המינהל האזרחי איו"ש 2. קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי איו"ש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט י' מרזל) מיום 21.11.2016 בעת"מ 37527-07-14 תאריך הישיבה: ג' בכסלו התשע"ט (11.11.2018) בשם המערערים: עו"ד ישי שנידור בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג ][]פסק-דין

...

כפי שפתחתי ואמרתי, דעתי היא כי יש לקבל את הערעור ולהורות למשיבים למסור למערערים את המידע שנתבקש על ידם.

כמותו, גם אני סבור כי אין הצדקה להתערב בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, זולת באשר למסירת פרטיהם של בעלי רישיונות החפירה שלא הביעו את התנגדותם לכך (ולמעט בעל הרישיון שתגובתו לא התקבלה בשל מצבו הבריאותי).

סוף דבר: אני מצטרף לעמדתו של חברי השופט י' אלרון, במובן זה שדין הערעור להידחות, זולת באשר למסירת המידע בעניינם של החופרים שלא הגיבו לפניות המשיבים (ולמעט החופר שתגובתו לא התקבלה בשל מצבו הבריאותי).

בבית המשפט העליון דנ"מ 4345/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. "יש דין"- ארגון מתנדבים לזכויות אדם 2. "עמק שווה"- ארכיאולוגיה בצל סיכסוך נ ג ד המשיבים: 1. המינהל האזרחי באיו"ש 2. קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי באיו"ש המבקשת להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט": התנועה לחופש המידע בקשה לקיים דיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 10014/16 מיום 16.5.2019 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים נ' סולברג, ע' ברון וי' אלרון; בקשת הצטרפות להליך כ"ידיד בית משפט" מיום 26.9.2019; תגובה מטעם המשיבים מיום 17.2.2020 בשם המבקשים: עו"ד ישי שנידור בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג בשם המבקשת להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט": עו"ד אור סדן; עו"ד רחלי אדרי ][]החלטה

...

הנה כי כן, התוצאה שהתקבלה בפסק הדין עומדת על כנה ללא קשר להלכה שהמבקשים טוענים שנקבעה בו, וגם מן הטעם הזה אין מקום להיעתר לבקשה (ראו: דנ"א 9337/09 אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ, פיסקה 9 (25.5.2010); דנ"פ 11742/04 לוין נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (9.5.2005)).

הטענה הנוספת באשר להלכה החדשה שנקבעה כביכול בפסק-הדין בדבר אי-תחולת חוק חופש המידע באזור על המשיבים, אף היא דינה להידחות.

בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בירושלים עע"מ 10014/16 לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך המערערים: 1. יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם 2. עמק שווה - ארכיאולוגיה בצל הסיכסוך נ ג ד המשיבים: 1. המינהל האזרחי איו"ש 2. קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי איו"ש ][]צו סיכומי טענות ] מכוח תקנה 448 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת העירעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערים יגישו את סיכום טענותיהם עד יום 4.5.2017 בהקף של עד 16 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 2.7.2017 בהקף של עד 16 עמודים. 4. המערערים יגישו סיכומי תשובה, אם הם חפצים בכך, עד ליום 26.7.2017 בהקף של עד 4 עמודים. 5. לעניין סעיפים 2 עד 4 לעיל, "עמוד" הוא מיסמך בגודל המכונה A4. הסיכומים יוגשו כך שיהיו קריאים וברורים. הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. האותיות יהיו בגופן 12 והמרווח בין האותיות יהיה "רגיל", תוך השארת שוליים ברוחב של שני סנטימטרים לפחות מכל צד. מידות אלה מתייחסות לגופן David. אם בעלי הדין משתמשים בגופן אחר עליהם להתאים את מידותיו לדרישות אלה. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת העירעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. תיק המוצגים יוגש במועד שנקבע להגשת סיכומים, בכריכה נפרדת מכתב הסיכומים. כמו כן, יגישו הצדדים, במועד הגשת הסיכומים, רשימת אסמכתות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובילבד שאלו פורסמו במסגרת פירסום רישמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. בהתאם להוראת תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא יוגשו סיכומי הטענות של הצדדים, לרבות סיכומי התשובה, באמצעות הפקסימיליה. 8. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה.

...

ביחס להפניה לס' 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, הן על פי לשון הסעיף והן על פי הפסיקה, גם בהתקימות אחד מהסייגים המופיעים בסעיף עדיין נידרשת הרשות להפעיל שיקול דעת ובמסגרתו לבחון שמא יש מקום להורות על העברת המידע (ר' עע"מ 10014/16 יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם – המינהל האזרחי איו"ש (מיום 16.05.19).

...

אין בידי לקבל את טענות המשיב.

לאור כל האמור – הריני מורה למוסד להמציא למבקש את המסמך עליו התבססה החלטתו להגשת ערר, וזאת תוך 14 יום.

במאמר מוסגר יצוין כי בהנתן השמוש שקוניק עושה בחשבון כמעין "מוקד פניות", נטילת זכותו של המערער מלפנות לעירייה באמצעי זה מעוררת חשש אף לפגיעה בזכותו לשויון בהשוואה לאחרים שלא נחסמו, אך הצדדים לא טענו לעניין זה. נוסף על הפגיעה בזכותו של המערער לבטא את עמדותיו, נפגעת זכותו להחשף למידע המפורסם בחשבון, בין אם לצורך גיבוש עמדה בנוגע לפועלו של קוניק כראש עיר, בין לצורך "פקוח" על פעולותיו (ראו: ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר, פ"ד סו(2) 215, 231-230 (2013); עע"מ 10014/16 יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש, פסקה 19 (16.5.2019)).

...

יובהר כי המסקנה שאליה הגעתי היא שמדובר בחשבון שנושא מאפיינים ציבוריים, ומשכך הוא כפוף לביקורת שיפוטית בכל הנוגע לחסימת משתמשים.

סוף דבר אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל במובן זה שהמשיב יבטל את החסימה שהשית על חשבון הטוויטר של המערער.

טענות המשיב לפיהן אם ייקבע כי על החשבון חלים כללי המשפט הציבורי – הוא לא יוכל לעשות בו שימוש לפרסום לצורכי תעמולת בחירות, מהוות לטעמי דווקא אינדיקציה לכך שהחשבון אינו חשבון פרטי "רגיל". חיזוק נוסף למסקנה זו נובע מטענת המשיב לפיה כי אם תתקבל עמדת המערער, לא יהיה "אינטרס לנבחר ציבור לנהל חשבון ברשת חברתית במימונו ובהפעלתו". לשיטתו של המשיב, תוצאה כזו אינה רצויה והיא תביא לפגיעה קשה בזכות הציבור להיחשף לשיח "בעניינים ציבוריים שכן היא תבטל את התמריצים של נבחרי הציבור לשתף ולנהל שיח בעניינים ציבוריים" (ראו סעיף 38 לתשובה לערעור).