מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובדים באבטחת מעברי גבול

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

       גריעת מסוף קרני מהרשימה שבתוספת להוראת השעה לחוק הרשות והעברת השליטה במסוף לידי היחידה לאבטחת מעברים של משרד הבטחון, התקבלה רשמית על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים דאז, מר שאול מופז, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאשור ועדת הכלכלה של הכנסת, ופורסמה ברשומות ביום 10.9.08[footnoteRef:7][7].
       בעקבות סגירתו של מסוף קרני לכניסת עובדי הרשות, באפריל 2010 נחתם בין הרשות לבין ההסתדרות/נציגות העובדים, הסכם קבוצי מיוחד שנועד להסדיר את "העברתם של עובדי הרשות הקבועים שהועסקו במסופי הגבול קרני וכרם שלום ששמותיהם מפורטים בהסכם זה, לתפקידים אחרים/יחידות אחרות ברשות, ואת תנאי העבודה של עובדים אלו" לרבות זכאותם לתוספת שטחים ולפצוי שעות נסיעה (להלן: "הסכם קרני")[footnoteRef:9][9].
       בהתאם להסכם קרני הזכאות להמשך תשלום תוספת שטחים מותנית בקיומם של התנאים המצטברים הבאים:             61.1     מינוי קבוע לתפקיד במסוף קרני;             61.2     עבודה במסוף קרני בפועל;             61.3     זכאות לתוספת שטחים מכח התפקיד במסוף קרני;             61.4     ביצוע, ערב המעבר, תפקיד במסוף קרני במשך 5 שנים רצופות, לפחות;             61.5     הכללת שם העובד ברשימת העובדים הזכאים לתוספת.
...
אשר לטענת הקיזוז, משמצאנו לדחות את התביעה על כל טענותיה, אין מקום להידרש לטענות הקיזוז.
אחרית דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.
אשר על כן, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 44483-05-14 13 אוגוסט 2018 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) מר משה אגל-טל נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף בנבנישתי התובעת אינגודאי נגה ת.ז. 327290268 ע"י ב"כ: עו"ד אלישע דיקמן הנתבעות 1. מוריה שרותי נקיון אחזקה ושמירה בע"מ חברות 512370693 ע"י ב"כ: עוה"ד יאיר ארן ואלעד פורט 2. שיאון שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ חברות 511011587 ע"י ב"כ עו"ד תמר ברש-אבירם פסק דין
הרקע העובדתי רשות שדות התעופה היתקשרה לאורך השנים עם קבלני ניקיון שונים לצורך מתן שירותי ניקיון במעבר הגבול בין ישראל לירדן במסוף אלנבי (להלן: "המסוף").
לעניין התביעה לפי סעיף 13א(ב) לחוק, בית הדין סבור שיש להבטיח להעמיד את התובעת במצב בו היא זכאית בגין "התקופה המזכה" ל-100% מהשכר שהיה מגיע לה, ולא 150%, וזאת מן הנימוקים שפורטו לעיל, קרי: אי ידיעת מוריה על ההיריון של התובעת בעת פיטוריה, והעדר פנייה מטעם התובעת בדרישה לחזרה לעבודה (שכאמור, לא לכך כוונה השיחות בין בנה של התובעת לבין סיגל וצברי מיום 2.12.13).
...
סוף דבר תביעת התובעת נגד מוריה מתקבלת חלקית בלבד.
תביעת התובעת נגד שיאון נדחית.
התובעת תשלם לשיאון שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת, חברת שמירה, היתקשרה בחוזה עם המדינה (משטרת ישראל) לאבטחת מעבר הגבול סופה, מעבר הגבול דהניה, ומיתקני משטרת ההגירה ומשמר הגבול בצוחר.
אמנם בידי הנתבעת נמצאים כלל המסמכים של קורסים או ימי רענון שנתקיימו אצלה אך משהנתבעת הכחישה זכאותו של התובע לתשלום ולמעשה הכחישה עצם קיומם של הקורסים הנטענים על ידו הייתה פתוחה הדרך בפני התובע לבקש במסגרת גילוי מסמכים אסמכתות ופירוט כלל הקורסים וימי הרענון שעבר במהלך עבודתו אך הוא לא עשה כן. מה גם שמתלושי השכר עולה כי כאשר נתקיימו קורסים וימי רענון הללו שולמו לתובע (ראו חקירת התובע בעמ' 14 ש' 12-22) והתובע לא היתייחס לאלו בתביעתו.
...
בין אם הגיע התובע באמצעות תחבורה ציבורית ובין אם במוניות שוכנענו כי התובע נזקק לתחבורה על מנת להגיע מביתו למקום עבודתו.
סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן תוך 30 יום ממועד פסק הדין כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה 31.1.12: דמי חגים בסך 9,917.77 ₪; הפרשות לפנסיה בסך 12,646 ₪; תוספת וותק בסך 1,991.5 ₪; ד. דמי נסיעות בסך 10,054 ₪.
למרות התוצאה אליה הגענו ביחס לסכום התביעה המקורי, לא מצאנו מקום להשית הוצאות על התובע, מקום בו הרכיב העיקרי לתביעתו בעניין הפרשי השכר, מקורו בהסכמים שבין הנתבעת לבין מדינת ישראל, שלא היו מצויים בשליטתו, כמו גם העובדה כי קיבלנו טענתו העקרונית כי יש בהסכמים אלו משום חוזה לטובת צד ג'.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה אציין עוד, כי בנוסף לעובדי הבידוק הביטחוני, שהינם עובדי חברה פרטית, ולעובדי המכס, שהינם עובדי מדינה, מוצבים במעבר הגבול גם מאבטחים, שמועסקים על ידי המדינה, ותפקידם הוא שמירה על הסדר והביטחון במעבר הגבול.
אם נתעלם מכך שהנאשמים 2 ו 3 זוכו מחמת הספק, ואם נניח שהשניים אכן הצליחו להבריח בקבוקי משקה לא מעטים, הרי שיש לקבוע כי ההברחה צלחה שלא בזכות מאמצי הנאשם.
...
יישום המבחנים הנ"ל בעניינו מביא למסקנה הבאה - הוכח בפני שהנאשם אכן פנה לבודקים וביקש לפטור את הנאשמים מבדיקה, ואולם, כאמור, לא הוכח שעשה זאת תוך מודעות לכך שהפטור יאפשר הברחת טובין על ידם.
עוד שוכנעתי, כאמור, כי בקשה לפטור מבדיקה, אינה מהווה סטייה ממשית מהשורה, שכן בקשות מסוג זה אינן תופעה נדירה.
שורה תחתונה לסיכום, על בסיס כל האמור לעיל, וחרף סימנים מחשידים לגבי התנהגותו של הנאשם מס' 1, החלטתי כי יש לזכותו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בסיום ישיבת ההוכחות השניה, קצבנו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובעת ביום 22.03.16 וסיכומי הנתבעת ביום 10.07.16) הבשיל התיק למתן פס"ד. להלן העובדות הרלוואנטיות כפי שעלו מעדויות הצדדים ומראיותיהם: הנתבעת הנה חברה הרשומה כדין והמעניקה שירותי שמירה ואבטחה לגופים ממשלתיים ופרטיים שונים ובין היתר מעניקה, שירותי שמירה ואבטחה, לרש"ת, במעבר הגבול נהר הירדן.
מעולם לא הובטח לתובעת דבר מעבר לזכאותה.
...
אין לך את 12'? אין לי את כולם לשנה זו"(עמ' 10 שורות 9-18 לפרוטוקול מיום 15.11.2015) לנוכח האמור לעיל ובשים לב לראיות שהונחו לפנינו הגענו למסקנה כי דין טענתה של התובעת לפסיקת פיצוי בגין אי קבלת תלושי שכר להידחות, שכן היא לא הוכיחה כי "היסוד הנפשי" הנדרש, בהתאם לפרשנות שהעניקה לו, הפסיקה, התקיים אצל הנתבעת כאשר לא דאגה למסור לה, באופן ידני, את תלושי השכר אשר לא הוכח או נטען כי לא הונפקו במועד.
לפיכך החלטנו לדחות את תביעת התובעת לפיצוי ברכיב זה. סוף דבר- כפי שפרטנו לעיל, לא ממצאנו שיש לחייב את הנתבעת בכל פיצויי עקב אפליה ו/או הפרה של חוק שוויון הזדמנויות עבודה וחוק עבודת נשים, ובאשר לטענות התובעת להפרשי שכר ולפגיעה בשכרה מצאני כי היא זכאית לקבלת הסכומים הבאים: סכום של 1,717 ₪ בגין הפרשי שכר.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד- בשים לב לתוצאה אליה הגענו והואיל ודחינו את מרבית רכיבי התביעה, שקלנו לחייב את התובעת בהוצאות הנכבדות שנגרמו לנתבעת בשל תביעה מיותרת זו, אלא שבסופו של יום ובהתחשב בדעתם של שני נציגי הציבור שסברו שיש לנהוג עימה במידת הרחמים, החלטנו שלא לעשות כן כאשר במקביל החלטנו שהנתבעת לא תשלם לתובעת את הסכומים (הלא גדולים) שפסקנו לזכותה, כך שהם יחשבו כפיצוי (גם אם חלקי ביותר) להוצאות המשפט שנגרמו לנתבעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו