עוד הוסכם כי הנתונים שיועברו יכללו פירוט של נתוני ההוצאה, נתוני ההוצאה המותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ומשרות עובדי ציבור [במאמר מוסגר: תקנות ההוצאה הן פירוט של תקציב ההוצאה המופיע בתוכנית, ותקנות ההכנסה הן התקנות המשקפות את ההכנסות המשמשות בין היתר בסיס להוצאה מותנית בהכנסה (שוורץ, ביאור מושגי התקציב, בעמ' 9 ה"ש 13)].
סעיף 21(ב) לחוק יסוד: הכנסת קובע את סמכות הכנסת לקבוע בתקנון הוראות "בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה [...] ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן". מכוח סעיפים אלה נקבע סעיף 123 לתקנון הכנסת, המורה כי ועדה רשאית לידרוש מעובד מדינה שימסור לה את המידע הנידרש לה, לרבות מסמכים ודוחות; וכי עובד המדינה מחויב להתייצב לזימון לישיבת הועדה.
(ב)
בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה - באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשרותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשרותו, להודיע לוועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.
...
כאמור, סבורני כי זוהי התוצאה הפרשנית הפשוטה; ואולם בצידהּ, ניצבים מספר טעמים נוספים, שבהצטרף זה לזה, הוליכוּני למסקנתי.
אכן, בצד הסכמתה העקרונית של הכנסת עם עמדת הממשלה בשלילת החיבור הישיר והבלתי-אמצעי, נתגלעו גם פערים בין השתיים, בין היתר בשאלת התדירות שבה יועברו הנתונים (ראו למשל, בפסקה 19 לחוות דעתו של חברי השופט עמית); ואולם לאחר כברת הדרך שהלכו הצדדים במהלך הדיון בעתירה, מבקשת כעת הכנסת לסמוך ידיה על הנוהל שהוצג לנו, המיושם החל משנת 2022, "לשביעות רצון הממ"מ".
הנה כי כן: הנוהל המוסכם על הממשלה והכנסת; טעמים מהותיים לאי-מתן גישה ישירה לנתוני מערכת מרכב"ה; ועמדתה של הכנסת עצמה כפי שהובאה לפנינו, לרבות שביעות רצונה בעת הנוכחית – כל אלו חוברים למסקנה הפרשנית בה פתחתי, לפיה לבקשת העותרים אין עוגן בדין.
מטעמים אלו, אני מצטרף אפוא למסקנתו של חברי השופט עמית, כי דין העתירה – להידחות.