זכויות עובדי קבלן בשירות המדינה

לטענת המדינה, מדובר על תביעה שביחס לחלק מהעובדים היתיישנה שכן הוגשה ביום 6.1.21 ובה דרישת התובעים להכיר בוותיקם מיום קליטתם אצל קבלן כח האדם – חברת שלג לבן בע"מ (1986) בע"מ וכן שנורה על השוואתם זכויותיהם כעובדים בעלי הותק האמור וכי המדינה תחשב את הסכומים המגיעים לעובדים בשל הקביעה האמורה ותחויב בתשלומם.

לטענת התובעים, הם הסתמכו בין היתר על ההנחיה 1.5 מיום 19.5.15 (נספח 3 בכתב התביעה), שקבעה הוראות ביצועיות לאופן קליטת עובדי הקבלן לשירות המדינה ובכלל זה הכרה בוותיקם וכן על הנחיה למנהלים האדמיניסטרטיביים בבתי חולים ממשלתיים מיום 6.9.16 (נספח 5 בכתב התביעה), לפיה עובדי הניקיון בבתי חולים ממשלתיים יקלטו בשירות המדינה ויועסקו בהעסקה ישירה.

כך, עיון בנספחי התביעה ת/2,ת/3 מלמדים כי ביום 12.2.12 נחתם מיסמך עקרונות לקליטת עובדי קבלן לשירות המדינה וביום 19.5.15 נחתמו הוראות ביצוע לקליטת עובדי קבלן לשירות המדינה, מהמסמכים האמורים ומבלי לקבוע מסמרות בעיניין- ניתן לראות כי נושא העסקתם עובדי הקבלן היה מצוי במחלוקות שונות ונדרשו הסכמות וסיכומים לגביהם.

...

בהתאם, עותרת המדינה כי התובעים ישלמו אגרת בית משפט כמתחייב, שכן התובעים ציינו בתביעתם ברכיבים אותם דורשים שנפסוק, אולם הם לא מכמתים אותם ובכך יש משום עקיפת הוראות הדין והתעלמות מדרישת תשלום אגרה.

סילוק על הסף מחמת אי תשלום אגרה ולחילופין להורות לתובעים לכמת תביעתם לאחר שבחנו טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין בקשת הסילוק מחמת אי תשלם אגרה להידחות בשלב זה. למרות טענות התובעים לפיהן מדובר בתביעה למתן סעד הצהרתי, הרי שעיון בסעיפים 1.

טענת התובעים לפיהם הם לא יחלקו על תחשיבי המדינה, תקל אולי בניהול ההליך בהמשך, אולם אין בכך כדי לגרוע מחובתם לכמת תביעתם לפחות ביחס לעבר, כאשר מקובלת עלינו טענת התובעים כי ביחס לעתיד, אין מקום להורות על הגשת תחשיבים שכן אם נקבע שיש להכיר בוותיקם הקודם, יהיה על המדינה לעדכן ותיקם ולשלם שכרם וזכויותיהם בהתאם.

בגין התיקון האמור ישלמו התובעים אגרה כדין.

את תביעתם מבססים המערערים על הוראת סעיף 5(ב) להנחיות נציב שירות המדינה – הוראות ביצוע לקליטת עובדי קבלן לשירות המדינה מיום 19.5.2015 (להלן – הנחיות נש"מ); מיסמך הסכמות בין שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות הכללית מר אבי ניסנקורן בעיניין קליטת עובדי ניקיון בבתי חולים להעסקה ישירה (להלן – מיסמך ההסכמות); סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו – 1996 (להלן – חוק קבלני כוח אדם).

צוים הצהרתיים - להצהיר על כך כי יש להכיר בותק שצברו התובעים במסגרת עבודתם בשירות הקבלן, לצורך חישוב הותק בעבודה בשירות המדינה, וכפועל יוצא, זכויות סוציאליות תלויות וותק.

...

בהסכמת הצדדים, ומשסברנו כי לא יהיה בכך משום פגיעה בזכויות הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

לעומת זאת, בנסיבות המקרה הנדון, אנו סבורים שאין לחייב את המערערים לכמת את רכיבי התביעה, גם לאחר שיוגש כתב תביעה מתוקן, מנימוקים אלה: ראשית, המערערים כולם עדין עובדים במדינה, ותביעתם עניינה תחולתן של הנחיות נש"מ עליהם ויישומן, וזאת לצורך זכויותיהם התלויות בותק, לעבר ולעתיד.

בעל דין שנמנע מלכמת את רכיב הפיצוי שבגין עוגמת הנפש שנכלל בתביעתו, לא יישמע אפוא, בטענה כי לבית הדין מסור ממילא שיקול דעת באשר לרכיב פיצוי זה. סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו: על המערערים להגיש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו יפרטו את רכיבי התביעה כאמור בסעיף 17 לעיל.

כפועל יוצא מכך, המערערים ישלמו הפרשי אגרה, ככל הנדרש.

לאור האמור לעיל ובנסיבות בהן התובעת נקלטה כעובדת מדינה, לתקופת ניסיון, החל מיום 1.1.2022 ועד ליום 14.12.2022 (ראו החלטה מיום 14.7.2022), בדרגה 19+ מינהלי כולל אחזקת רכב רמה ג', אנו סבורים כי המחלוקת העיקרית העומדת בפנינו בהליך זה היא – האם המדינה מחויבת לקלוט את התובעת לשורותיה בהתאם לכללים הקיימים בשירות המדינה לעובדי המיחשוב, כך שהתובעת תהיה זכאית לתוספת עיבוד נתונים אלקטרוני (להלן – תוספת ענ"א) ולתוספת כוננויות.

ביום 19.5.2015 התקבלה הנחיית ניצב שירות המדינה - הנחייה מספר 1.5, הנוגעת להעסקת עובדים, אשר כותרתה – "הוראות ביצוע לקליטת עובדי קבלן לשירות המדינה" וקבעה כי סדרי קליטת עובדי קבלן לשירות המדינה יעשו בהתאם להוראות הבצוע הבאות – "א. עובדי הקבלן ייקלטו במשרות מאושרות ומתוקצבות בהתאם למבנה האירגוני ומתח הדרגות שאושר על ידי נציבות שירות המדינה ובכפוף להוראות התקשי"ר.

...

לפיכך, אנו קובעים כי העלאת טענות אלו בשלב הסיכומים מבלי לקבל את אישרו של בית דין זה או מבלי לקבל את הסכמתן של הנתבעות, מהווה, הרחבת חזית אסורה.

סוף דבר: התובעת זכאית להיקלט לשירות המדינה בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי נציבות שירות המדינה אשר הוצגו לתובעת, ולא מעבר לכך.

לאור זאת, אנו סבורים, כי בנסיבות מיוחדות אלו ההוצאות מתקזזות ועל כל צד לשאת בהוצאותיו.

על רקע הקושי האמור, מסרה באת-כוח המדינה בהליך שבפנינו כי בימים אלה מושלם תהליך של שינוי הוראות התכ"ם בנושא, כדי למנוע מצב שבו הצעתו של קבלן שירות שכבר פועל לאורך תקופה תוערך ללא ציון המתייחס לשמירה על זכויות עובדים.

...

במישור האופרטיבי, בנסיבות שנוצרו, מקובלת עלינו טענת המדינה, שלפיה משהתקבלה החלטה עדכנית של ועדת המכרזים ערעורים אלה אינם רלוונטיים.

התוצאה היא שהזכייה במכרז נעשתה ללא כל התחשבות בציון כלשהו, של מי מהמשתתפים הנוגע לשמירה על זכויות עובדים.

המדינה קיבלה הצעה זו ועל כן החלטנו לקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שההחלטה על ג'י וואן כזוכה במכרז תהיה סופית, אך זאת בכפוף להודעת המדינה שלא תמומש האופציה להארכת ההתקשרות במכרז, בשים לב לקשיים שעליהם הצבענו.

סוף דבר: הערעור והערעור שכנגד שהוגשו במסגרת עע"ם 4243/23 נדחים.

עוד הוסכם כי הנתונים שיועברו יכללו פירוט של נתוני ההוצאה, נתוני ההוצאה המותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ומשרות עובדי ציבור [במאמר מוסגר: תקנות ההוצאה הן פירוט של תקציב ההוצאה המופיע בתוכנית, ותקנות ההכנסה הן התקנות המשקפות את ההכנסות המשמשות בין היתר בסיס להוצאה מותנית בהכנסה (שוורץ, ביאור מושגי התקציב, בעמ' 9 ה"ש 13)].

סעיף 21(ב) לחוק יסוד: הכנסת קובע את סמכות הכנסת לקבוע בתקנון הוראות "בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה [...] ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן". מכוח סעיפים אלה נקבע סעיף 123 לתקנון הכנסת, המורה כי ועדה רשאית לידרוש מעובד מדינה שימסור לה את המידע הנידרש לה, לרבות מסמכים ודוחות; וכי עובד המדינה מחויב להתייצב לזימון לישיבת הועדה.

(ב) בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה - באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשרותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשרותו, להודיע לוועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.

...

כאמור, סבורני כי זוהי התוצאה הפרשנית הפשוטה; ואולם בצידהּ, ניצבים מספר טעמים נוספים, שבהצטרף זה לזה, הוליכוּני למסקנתי.

אכן, בצד הסכמתה העקרונית של הכנסת עם עמדת הממשלה בשלילת החיבור הישיר והבלתי-אמצעי, נתגלעו גם פערים בין השתיים, בין היתר בשאלת התדירות שבה יועברו הנתונים (ראו למשל, בפסקה 19 לחוות דעתו של חברי השופט עמית); ואולם לאחר כברת הדרך שהלכו הצדדים במהלך הדיון בעתירה, מבקשת כעת הכנסת לסמוך ידיה על הנוהל שהוצג לנו, המיושם החל משנת 2022, "לשביעות רצון הממ"מ". הנה כי כן: הנוהל המוסכם על הממשלה והכנסת; טעמים מהותיים לאי-מתן גישה ישירה לנתוני מערכת מרכב"ה; ועמדתה של הכנסת עצמה כפי שהובאה לפנינו, לרבות שביעות רצונה בעת הנוכחית – כל אלו חוברים למסקנה הפרשנית בה פתחתי, לפיה לבקשת העותרים אין עוגן בדין.

מטעמים אלו, אני מצטרף אפוא למסקנתו של חברי השופט עמית, כי דין העתירה – להידחות.