חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובד שהתפטר לאחר ותק ממושך

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למעלה מהצריך לעניין נציין, כי התובע העביר לידי הנתבע מכתב מרופא התעסוקתי מיום 16.9.10, בו קבע הרופא כי: "לפי תוצאות ומסקנות הבדיקה הרפואית מיום 16.9.10 וגם לאחר עיון במסמכים הרפואיים שעמדו לרשותי ולאחר עיון במכתב מרופא מקצועי נוסף שמטפל בו/ה נמצא כי הנ"ל: איננו מסוגל לעבוד בעבודות שכרוכות בהליכה ועמידה ממושכות, מאמץ פיזי ניכר והרמת משאות כבדים במידה ואין אפשרות להעסיקו לפי מיגבלותיו יש לטפל במימוש זכויותיו". משמעות הדברים היא, כי לכאורה, זכאי התובע לתשלום פצויי פיטורים מכח סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים (התפטרות עקב מצב בריאות לקוי), שכן מכתב הרופא התעסוקתי מבהיר כי התובע אינו יכול להמשיך ולעבוד בעבודתו.
בשים לב לותק של התובע – זכאי התובע ל- 28 ימי חופשה לשנה * 3 שנים מלאות, בתוספת 11.66 ימים עבור שנת 2010, סך הכל 95.66 ימי חופשה.
...
אנו סבורים שלא עלה בידי הנתבע להוכיח טענותיו בהקשר לכך.
סוף דבר: התוצאה היא איפוא כי אנו קובעים כי תביעת התובע מתקבלת בחלקה, כך שהנתבע ישלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין את הסכומים, כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך 98,307 ₪.
באשר לפיצויי הלנה, אנו דוחים את התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים וקובעים כי בנסיבות המקרה השתכנענו מקיומם של חילוקי דעות כנים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה נקבע: "יחסי עובד-מעביד, המתקיימים משך זמן ממושך וקשורים לזכויות וחובות, אינם ניתנים לניתוק על ידי דברים שנאמרו ללא יישוב הדעת, מבלי כוונה או מחשבה". עע (ארצי) 24649-10-14‏ ‏ לירן לחיאני נ' פיינסטון בע"מ, מיום 10.1.16 וההפניות שם. על מנת לקבוע האם הפיטורים היו בעידנא דריתחא והאם ביקשה הנתבעת לחזור מהם, יש לבחון האם אכן עשתה כן ואם כן, האם בתוך פרק זמן סביר מהפיטורים.
בתצהירו של מר גולן נטען כך - "20. לאחר שהתפטר התובע מעבודתו, בתאריך 10/10/12 קיבלה הנתבעת מכתב דרישה מאת התובע, ובו בפעם הראשונה העלה התובע את טענותיו כנגד הנתבעת ...
מדובר בעובד ותיק שעבד במשך תקופה ארוכה בעבודה מאומצת.
...
לטעמנו, אין זה המקרה המצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובעת הפרש פיצויי הפיטורים בסך 9,153 ₪ וכן פיצוי בגין העדר שימוע בסך 19,600 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אנו סבורים שתקופת חל"ת זו צריכה להלקח בחשבון בתחשיב הפיצויים, שכן סעיף 7 ג) (1) לחוק עבודת נשים קובע שהיעדרות עובדת עקב שמירת הריון אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק.
לפיכך התובעת זכאית לפצויי פיטורים לאחר שהתפטרה לרגל טפול בילד בסך של 40,500 ₪ (בהתאם לחישוב שבכתב התביעה ולא בסיכומים).
אנו מתרשמים, כי התובעת היתה מודעת למדיניות השמוש ברכב וכי התייעצה עם בעלה ולאחר מחשבה ממושכת החליטו להשאירו חרף העלויות הכרוכות בכך.
...
טענות התובעת בדבר הרעת תנאים - נדחות.
טענות התובעת בדבר סירוב הנתבעת להחזיר את התובעת לעבודה בתום חופשת הלידה הראשונה ופגיעה במעמדה - נדחות.
טענות התביעה בעניין הלנת פיצויי פיטורים - נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כשנה וחצי לאחר התאונה השנייה, ביום 30.05.11 רשם האורתופד בהפניה למרפאת כאב ולמרפאה ברפואה משלימה: "היתגברות הכאב בצואר בישיבה ממושכת. בדיקה – ע"ש צוארי - רגישות עפ"י שרירים אחוריים וטרפציוס דו"צ. תנועות מוגבלות בסוף הטווח". בשנים הבאות מ-2011 ועד 2016 (בדילוג על 2014) התובעת חוזרת ומבקרת אצל הרופאים ומתלוננת על כאבים במיוחד בעמ"ש צוארי, כשהיא מופנית לטיפולים ברפואה משלימה.
מסיבה זו, גם אינני רואה שיש ליתן משקל להערכתה הכוללנית של המנהלת, שמתבססת כאמור על הכרותה את התובעת עד יוני 2012, שלולא החבלות בתאונות "הקריירה המקצועית של התובעת היתה מצליחה יותר". רק ביוני 2012 [נספחים ט' ו-יב' לתצהירה], כשנתיים ו-6 חודשים לאחר מועד התאונה השנייה, התפטרה התובעת מעבודתה במשרד רואה החשבון.
התובעת טוענת בסיכומיה, כי לצורך קביעת בסיס השכר יש להסתכל על העדים מטעמה אשר עברו מסלול דומה למסלול הלימודים אשר עברה התובעת, וכן טוענת כי על בסיס השכר להיות מדורג בהתאם להתקדמותה בותק המקצועי, ותחת ההנחה כי אילמלא התאונה הייתה צפויה להישתכר בשכר דומה לשכר אשר מרויחים חברים לספסל הלמודים; טוענת כי יש להעמידו על 20,000 ₪ לחודש.
בנסיבות, ברור כי לתובעת זכות לפנות למל"ל בדרישת החזר הוצאות רפואיות לפחות מאז התאונה השנייה; ולפי עדותה - לא מימשה זכות זו. התובעת הצהירה כי בעקבות התאונה נגרמו לה הוצאות רפואיות עבור טפולי פיזותרפיה, טיפולים משלימים, ביקורי רופאים, וצירפה קבלות חלקיות שנשמרו בעלות כוללת של 11,000 ₪.
...
על רקע האמור לעיל, טוענת התובעת כי הואיל ובענייננו עמד המומחה בחקירתו על הדעה שנתן בחוות הדעת, אף אם ביסס את קביעותיו גם על תלונות התובעת לגבי כאבים בעמ"ש צווארי ומותני - שלא מפורשות כאינדיקציה לנכות שבסעיפי הליקוי שקבע בחוות דעתו, ראוי שבית המשפט יאמץ את ממצאיו וקביעותיו.
אשר על כן, דין התביעה הנדונה להתקבל, כאשר סכום הפיצוי הכולל שאני קובע לתובעת בגין תאונה זו, לאחר ניכוי התשלומים התכופים, הינו 423,756 ₪ [430,000-6,244].
סוף דבר אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, בסכומים שמפורטים להלן.
עוד תשלם הנתבעת 2 לתובעת - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 64,453 ₪, וכן - תישא הנתבעת 2 בהחזר האגרה ששילמה התובעת בנדון, ובהחזר הוצאות ששולמו לעדים לפי החלטות בית המשפט (בכפוף לאסמכתא לעצם התשלום).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע לא שב לעבודתו לאחר מועד זה והתפטר בהתאם למכתב בא כוחו מיום 19.5.2020, שכותרתו "אודי פריג' – הודעת התפטרות בדין פיטורין" (להלן: מכתב ההתפטרות); ההליך בבית הדין: ביום 12.11.2018 הגיש התובע את תביעתו שבכותרת, תחילה כנגד הנתבעות 1 ו-2 בלבד, ובה עתר לתשלום זכויות בסך כולל של 253,469 ₪ בגין תקופת עבודתו עד ליום 1.8.2018 (להלן: כתב התביעה המקורי).
זאת, בין היתר, לאור אי תשלום זכויות קוגנטיות מובהקות לתובע בתקופת עבודתו הממושכת (אי תשלום דמי נסיעות, דמי חגים וגמול מלא על עבודה בשבת, סרוב לבקשת התובע לנייד את קרן הפנסיה שלו וכיוב') ובשל ניסיונותיה החוזרים להמנע מתשלום זכויות אלה באמצעות "איפוס" וותקו של התובע לרבות צבירת החופשה שלו; עריכת פיצול פקטבי בשכרו תוך הכללת דמי נסיעות שלא נכללו בו; ניסיון להחתים את התובע על הסכמה בדיעבד לפיצול זה ולגריעה נוספת בתנאי עבודתו.
...
לאור כל האמור, ובשים לב לגובה השכר המולן ומשך ההלנה (חודשיים); למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 3 עקב משבר הקורונה וההלכה הפסוקה שלפיה יש לבצע איזון עדין הלוקח בחשבון את תכלית החוק; את הצורך בהרתעת מעסיקים מפני אי תשלום שכר; את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד והפגיעה הנגרמת לכבודו כתוצאה מאי קבלת שכר במועד; ומאידך את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק הנגרם כתוצאה מפסיקתם של פיצויי הלנה גבוהים - לרבות לעובדים אחרים של המעסיק- עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותו[footnoteRef:28] – לאור כל אלה – יש לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר בצירוף פיצויים לדוגמא בהתאם לסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר בסך כולל של 2,000 ₪.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפנינו לא השתכנענו מעדותו של אמיר כי הסכם ההעסקה אכן נמסר לתובע כנטען (עמ' 58 ש' 20- עמ' 59 ש' 17), ואנו מעדיפים את גרסת התובע כי מעולם לא קיבל מסמך מהנתבעת 3 המסדיר את תנאי העסקתו (מה גם שהסכם ההעסקה שצורף בנפסח 5 לתצהירו של אמיר אינו עומד בדרישות חוק הודעה לעובד).
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-3 מתקבלת והתביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו