זכויות עובד עונתי בענף החקלאות

סעיף 1 לחוק פצויי פיטורים קובע כי עובד עונתי שעבד שתי עונות בשתי שנים רצופות אצל מעסיק או באותו מקום עבודה ופוטר – זכאי לפצויי פיטורים.

התביעה לדמי חגים בסעיף 22 לצוו ההרחבה בענף החקלאות נקבע כי עובד קבוע עונתי יקבל שכר בעבור ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית ולא פחות מ-5 ימים בעונה.

...

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.14 עד לתשלום בפועל: הפרשי שכר מינימום בס 34,369 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובע פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר בסך 15,000 ₪.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

לדבריו, במחצית חודש דצמבר ולקראת סופו החלה עונת הגיזום אצל הנתבע וכי הוא היה עובד עד סוף עונת הקטיף.

לטענת הנתבע, משהוגדר התובע כעובד יומי, אין הוא זכאי לתוספת מישפחה על פי צו ההרחבה בענף החקלאות ואף אם היה זכאי, הרי שיש לחשב את התשלום לפי 1.16 ₪ ליום עבודה ולא כנטען בכתב התביעה.

...

לאחר שעיינתי בדוחות לשירות התעסוקה ובדוחות הנוכחות שהגיש התובע, משמהדוחות עולה כי חלקם נוגעים במלואם לעבודת התובע אצל אחרים ולא ניתן ללמוד מהם בבירור מה הם הימים שבהם עבד התובע אצל הנתבע ושבעבורם לא קיבל שכר, משעל גבי הדוחות קיים תחשיב, אך התובע אינו מפרט בתחשיב ברור מטעמו הנסמך בתצהיר, מה הם ההפרשים להם הוא זכאי מהנתבע, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו ברכיב זה ודינו להידחות.

אחרית דבר לאור כל האמור ישלם הנתבע לתובע כדלקמן: א. גמול שעות נוספות בסך של 12,075 ₪.

טענת הקיזוז של הנתבע נדחית למעט חלף הודעה מוקדמת בסך של 2,484 ₪.

תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, גמול עבודה בשבת ומענק שנתי - נדחות.

התביעה לתוספת מישפחה מבוססת על סעיף 29 בהוראות המורחבות בצו ההרחבה בענף החקלאות, ולפיו זכאי עובד קבוע ועובד עונתי קבוע נשוי לתוספת מישפחה בעבור בן או בת הזוג, לילד בשירות צבאי או להורה נתמך.

...

עם זאת, משהעדות נמסרה ביוני 2014 ואין בפנינו כל מידע ביחס למצבו המשפחתי במועדים המצוינים בכתב התביעה, דין התביעה לתוספת משפחה להידחות, אף ביחס לנתבע 3.

אשר על כן התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן ההשתלמות – נדחית.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, על הנתבעים לשלם לתובעים יחד ולחוד את הסכומים הבאים בצירוף פיצויי הלנה/הצמדה וריבית כמפורט בגוף פסק הדין: רכיבי התביעה התובע 1 התובע 2 התובע 3 פיצויי פיטורים 5,117 ₪ - 4,658 ₪ דמי הודעה מוקדמת 4,300 ₪ - 4,300 ₪ פיצוי על פיטורים שלא כדין 4,300 ₪ - 4,300 ₪ פדיון חופשה 2,408 ₪ 1,720 ₪ 2,236 ₪ קצובת הבראה 3,087 ₪ - 2,867 ₪ ימי חג 1,548 ₪ 1,204 ₪ 1,548 ₪ דמי כלכלה 1,400 ₪ 1,000 ₪ 1,300 ₪ פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה 3,516 ₪ 2,742 ₪ 3,270 ₪ מענק שנתי 1,400 ₪ 1,000 ₪ 1,300 ₪ משהתקבלה התביעה, ישלמו הנתבעים לתובעים יחד ולחוד שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

הפלוגתות העיקריות אשר עומדות להכרעתנו - האם יש לראות בצמח בננות מעסיקת התובע, לצד א.מ.י.מ? האם על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות ו/או צו ההרחבה בענף כוח האדם? האם התובע זכאי לרכיבים להם עתר: (1) שכר יסוד (נכויים מהשכר); (2) פדיון הבראה; (3) פדיון חופשה; (4) דמי חגים; (5) פיצוי חלף הפרשה לפנסיה; (6) מענק שנתי; (7) דמי כלכלה; (8) שי לחג; (9) פיצוי חלף הפרשה לקרן הישתלמות; (10) תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

בסעיף 28(ב), אשר עוסק בזכות לדמי חג של עובד עונתי, קיימת היתייחסות מפורשת לחגים החלים בשבת, כהאי לישנא: "עובד עונתי קבוע יקבל שכר ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית לרבות חגים החלים בשבת ולא פחות מ-5 ימי חג בעונה.". על רקע זה, ניתן לטעון כי מכלל הן, יש לשמוע לאו.

...

על יסוד טענותיו, עתר התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו שורה של סכומים בקשר לתקופת עבודתו ולסיומה, לרבות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

דיון והכרעה - דין טענות הקיזוז להידחות.

משטענת ההתפטרות נדחתה, הרי נדחית גם הטענה בדבר חובה למסור הודעה מוקדמת "כחוק". אילו המעבר למתקן "חולות" היה מבחירתו של התובע, ומועד ביצוע הוראת השהייה היה בשליטתו – ניתן היה למצוא טעם לפגם בכך שהתובע הודיע למעסיקה על הוראת השהייה 3 – 4 ימים לפני "הליכתו לחולות". אלא, שבהקשר זה, די שנאמר כי גרסה עובדתית זו של הנתבעת לא הוכחה, בשים לב לגרסתו הנגדית של התובע לפיה הודעה כאמור נמסרה למר נבון מבעוד מועד.

] אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהחלטות נוספות הוחלט על ביצוע נסוי של הבאת 300 עובדים זרים עונתיים מסרילנקה לתקופה של עד שישה חודשים בענף החקלאות (החלטת ממשלה 2182 מיום 01.08.10) ועל מתן אפשרות לעובדים העונתיים שיצאו במועד מהארץ ואשר מעסיקיהם חפצים להעסיקם בשנית, לשוב לישראל לתקופה נוספת של שישה חודשים (החלטת ממשלה 3453 מיום 10.07.11).

בד בבד הוכן דף זכויות לעובדים שתורגם לשפתם ובו פורטו זכויות וחובות העובדים, בכלל זאת שאין לשלם עמלה מעבר לסך 300 דולר וכי תשלום בסך 3,000 ₪ יינתן לעובד בשדה התעופה כאשר יעזוב את ישראל בחלוף תקופה של פחות משישה חודשים.

...

הנתבעת טוענת מנגד שדין התביעה להידחות.

מכלול שיקולים אלה תומך אף הוא במסקנה שאין מנוס מלדחות התביעה.

סוף דבר לסיכום, תכלית המדיניות שננקטה היא למנוע גביית עמלות תיווך.

לא זו אף זאת, המסקנה בדבר העדר ההתרשלות אף מתחזקת על רקע העובדה שהפעולות בוצעו מחוץ לגבולות המדינה, במקום שלנתבעת- מדינת ישראל יכולת פעולה פחותה.