בהקשר זה טענה חברת הניקיון גם כי שופרסל נוהגת להיתקשר במכרזי הפסד, מבלי שהיא מפקחת על רווחיות קבלני השרות, וגם מונעת מקבלני שירות לסיים את ההיתקשרות עימה, בהחזיקה את כספי הערובה שהופקדה אצלה לתשלום זכויות העובדים; בידי שופרסל ערבות בסך של 50,000 ₪ שנועדה להבטיח חיובים שיוטלו עליה בגין עובדי חברת הניקיון, אולם שופרסל מסרבת לעשות בכספים אלה שימוש וגוררת את כל הצדדים להליך ערעור.
...
לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים, בסמוך למועד דיון ההוכחות, נעתר בית הדין האזורי לבקשתו של העובד להגשת ראיות חדשות – ממצאים מחקירה פרטית יזומה שערך בסניפי שופרסל, מהם עולה לטענתו כי עבד בהם לפני חודש יולי 2013.
סוף דבר:
ערעורה של שופרסל מתקבל חלקית.
נדחה ערעורה לעניין אחריותה לתשלום זכויות העובד הן בעד התקופה הראשונה והן בעד התקופה השניה, אולם מתקבל חלקית ערעורה לעניין חיובה ברכיבים שונים, כמפורט בסעיף 61 לעיל.
למרות שערעורה של שופרסל התקבל חלקית, מצאנו כי יש מקום לחייב את שופרסל בתשלום הוצאות משפט, שכן לטעמנו לא היה מקום שתעמוד על ערעורה בעניין התקופה הראשונה, והיה מקום שלא תעמוד על חלק מטענותיה בהתייחס לתקופה השניה לאחר שניתן פסק הדין בעניין ASMERET.
