זכויות עובד לאחר חילופי מעסיקים

בסעיף 30 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 נקבע: "עבר מיפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור." סעיף 33 לצוו ההרחבה בענף הניקיון שניכנס לתוקף ביום 1.3.14 קובע כך: "(ב)   במקרה של חילופי מעסיקים, תנתן לעובד הזכות להודיע למעסיק היוצא כי הוא מעוניין להיות מועסק אצל המעסיק הנכנס ברציפות להעסקתו אצל המעסיק היוצא.

...

משהתברר שהתובע לא עזב בסופו של דבר את הארץ ולא היתה מניעה כי יתן הודעה מוקדמת כדין להתפטרות, מתקבלת טענת הקיזוז בעניין זה ונתבעים 1-3 רשאים לקזז סך 2,800 ₪ מסך התשלומים שנפסקו לחובתם.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים המפורטים להלן.

משוכה שלישית: התובע הוכיח כי נתן למעסיקו התראה על כוונתו להתפטר בשל הנסיבות, באופן שאפשר למעסיק לתקן את ההפרה או את הנסיבות עדות התובע לפיה לאחר חילופי המעסיקים הוא הוטרד מאוד מעצם אי תשלום הפנסיה, במיוחד לאחר שגילה להפתעתו את עובדת איפוס וותקו בתלושי השכר מתיישבת גם עם עדות הנתבע 5 אשר העיד [עמ' 30 ש' 1-9]: "התובע לאורך השנים לא פנה אלי מה עם הפנסיה שלו ורק לקראת סיום זה התחיל להיות לו משמעותי". מעדות זו של הנתבע עולה כי היה מיודע בדרישתו של התובע לקבל את זכויותיו.

...

ברם משהועברו הכספים לחברת הביטוח בדיעבד (בחודש דצמבר 2018) כך שנותרו הפרשים נמוכים מאוד לתשלום, ובהתחשב בכלל נסיבות הענין כמפורט בפסק דיננו לעיל, לא מצאנו מקום להורות על הרמת מסך כלפי הנתבעים 4-5.

על כן התביעה להרמת מסך נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

החברה אינה חייבת בתשלום שכר וגמל שא.מ. הובלות לא שילמה לתובע סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר קובע "שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור". סעיף 30(ב) מסמיך את השר הממונה על ביצוע החוק להתקין תקנות בעיניין.

יפים לעניינינו הדברים שנקבעו בע"א 415-90 חיים (ויטאלי) מזרחי נ' יהודה פלפלי, הנאמן על נכסי אריה שטנדר, מו(4) 601 (6.9.92): "הזכויות שבהן מדובר בעניינינו הנן הזכות לפצויי פיטורין והזכות לפדיון חופשה. בשני החוקים העוסקים בכך קבע המחוקק עקרון של שמירת זכויות העובד בעת חילופי מעבידים, כך שהנטל לקיום הזכויות לפצויי פיטורין ודמי חופשה עובר אל כתפי המעביד החדש עבור תקופת העבודה אצל המעביד הקודם והחדש כאחד...

...

לפיכך, התביעה להפרשי שכר נדחית.

כתב התביעה מסמן את חזית המחלוקת בין הצדדים ואין מקום להיעתר לסעד זה שלא נתבע במסגרתו.

סוף דבר בהתאם לאמור לעיל, על החברה לשלם לתובע את הסכומים הבאים: · 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד; · 8,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת; · 5,000 ₪ בגין פיטורים ללא עריכת שימוע מראש וכדין.

לפי התשתית העובדתית שהונחה לפני, כל שניתן ללמוד הוא שהעובד ביקש לממש את זכויותיו על פי דין לאחר שהגורם המעסיק אותו שונה במרשמי רשם החברות מעת לעת ולאחר שזכויותיו לא שולמו לו ונידרש היה להגיש בקשות פירוק לצורך קבלתן מהמל"ל. המפרק גם הבהיר וציין בהבהרתו מיום 21.3.2022, כי אין בידיו ראיות המוכיחות כי אכן מדובר במעסיק אחד, כי בנמצא הסכמי העברת בעלות בחניונים, הסכמי מכר וגמר חשבון, וכי אין בידיו ראיות התומכות בטענה כי חילוף שם המעסיק בוצע על ידי מר יוסף אילת ובנו.

...

וכך נכתב: "אבקש לחדד כי פועלו של סעיף 30 (א), בהתקיים הנסיבות המנויות בו, הוא במתן הגנה לעובד על ידי הרחבת מעגל הנתבעים האפשריים, קרי הן מעסיקו הקודם והן מעסיקו החדש. מסקנה זו עולה בירור הן מלשון הסעיף ("אחראי גם המעסיק החדש") והן מנוסח כותרת השוליים של הסעיף הנותנת ביטוי להיות המעסיק החדש בגדר ערב לחובות של המעסיק הקודם ("ערבות מעסיק חדש לחוב קודמו").

יחד עם זאת, המל"ל לא הניח לפני תשתית עובדתית מבוססת ומוצקה המלמדת על פעולות שביצע העובד כדי לנצל את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת על ידי קבלת כספים בשל כך מהמל"ל. כך, המל"ל לא הראה בראיות כי נרקמה מזימה כלשהי של העובד יחד עם איזה מנושאי המשרה או בעלי המניות העומדים מאחורי החברות המדוברות, על מנת לסייע לעובד לקבל זכויות נוספות מהמל"ל. במצב הדברים הקיים בו אין לפני עדות כזו או אחרת לכוונה מצד העובד להשתמש באופן בלתי תקין במנגנון האישיות המשפטית הנפרדת לטובת קבלת זכויות נוספות מהמל"ל, אין בידי לקבל את עמדת המל"ל בעניין זה. כדרך אגב, אציין כי מצב כזה שבו עובד ומעסיק פועלים בצוותא חדא במטרה להגדיל את הסכומים להם יהיה זכאי העובד על פי דין, יכול להיות למשל במקרה שבו מדובר במעסיק שבן משפחתו רשום כעובד תחת חברה שבבעלות המעסיק, ואילו המעסיק מבצע פעולות כדוגמת שינוי שם החברה המעסיקה על מנת להיטיב עם העובד לצורך מקסום מלאכותי של זכויותיו של העובד מול המל"ל ואחרים.

ברי כי אין לזקוף דרך פעולה זו לחובתו ולמנוע ממנו את זכויותיו על פי דין בשל כך. סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית ערעור המל"ל תוך שאני קובעת, כדלקמן: ככל שלא שולמה לעובד גמלת מל"ל לפי סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי, המשקפת את מלוא זכויותיו בגין רצף העסקתו בחניון מלון דן בתל אביב והלוקחת בחשבון גם את תקופות העסקתו בשלוש החברות – הוא רשאי לתבוע תשלום השלמת זכויות אלה וקבלת גמלה בהתאם מהמל"ל, במסגרת הליכי הפר"ק המתנהלים בעניין מעסיקותיו הקודמות: חברת חניוני נחום (94) בע"מ; חברת וינשטיין הפעלות מסחר ושירותים בע"מ; חברת ש.א.י. חניונים 2010 בע"מ. המפרק יבחן את רכיבי השכר והסכומים שאושרו לעובד במסגרת הכרעת החוב מיום 17.9.2018 שאושרה בעניין חברה מס' 4, אל מול רכיבי השכר והסכומים שאושרו בהכרעות החוב מימים 1.3.2020 ו- 18.3.2020 בעניין שלוש החברות.

] סעיף 30 (א) לחוק הגנת השכר קובע כדלקמן: "עבר מיפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ותשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חודשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה- מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חודשים כאמור". אשר לתכליתו של סעיף 30 לחוק הגנת השכר קבע בית המשפט העליון כי מדובר בסעיף המבטא את עיקרון השמירה על רצף הזכויות, בהתבסס על שימור הזיקה למקום העבודה בעת חילופי מעסיקים וכי זיקה זו היא מרכזית ומחייבת הגנה[footnoteRef:17].

בעיניינו אין חולק כי לא נערך לתובע גמר חשבון כלשהוא למול הנתבע במועד חילופי המעסיקים ועל כן, התובע זכאי לפצויי פיטורים בגין כל תקופת העבודה (26 חודשים).

...

] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.