ביום 13.03.22 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות שונות שיוחסו להם בשני כתבי אישום שונים, שהדיון בהם אוחד בפניי, כדלקמן:
תיק 58318-05-20
נאשמת 1:
(1) העסקה שלא כדין – עבירה על סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991;
(2) העסקה ללא היתר – עבירה על סעיפים 2(א)(2) + 1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991;
(3) העסקה ללא ביטוח רפואי – עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.
יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה יש לקחת בחשבון בקביעת מיתחם הענישה את מספר יחידות העבירה , והוסיף, כי בעיניין זה יש במעשי הנאשמים פגיעה הן במדיניות התעסוקה של מדינת ישראל והן בזכויות סוציאליות מינימליות של העובד זר, עת הועסק כחצי שנה ללא ביטוח רפואי.
טיעוני הנאשמים
ב"כ הנאשמים טען, שיש להבחין בין שתי צורות העסקה: העסקה אחת שלעובד אין בכלל היתר והוא ניכנס לישראל שלא כדין, לבין עובד שעבד כבר בישראל עם היתר העסקה כדין, אך ההיתר הסתיים, ובתקופה שבין הגשת הבקשה לחידוש היתר לבין התשובה שהוא קיבל, הוא נתפס כשהוא מועסק.
...
אשר להכרעתי
כאמור לעיל, בחלק הדן בתיק הע"ז 58318-05-20, החלטתי לחרוג ממתחם הענישה שהציעה המדינה, וזאת מאותם טעמים שציינתי שם, היפים כמובן גם לכתב אישום זה.
לפיכך, אני משית על הנאשמים את העונשים הבאים, תוך חריגה ממתחם הענישה בנסיבות החריגות השוררות כיום בארץ :
נאשמת 1
בגין עבירת אי הפקדת פיקדון לעובד זר: 60,000 ₪;
בגין עבירת ביטוח - 15,000 ₪;
נאשם 2
בגין עבירת הפרת אחריות על אי הפקדת פיקדון לעובד זר: 5,000 ₪;
בגין עבירת ביטוח 5,000 ₪;
כאמור לעיל, החלטתי להורות לכל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו על פי הודאתם למשך התקופה המקסימלית הקבועה בחוק – 3 שנים מהיום.
בהתאם להתחייבותו של נאשם 2 בשמו ובשם נאשמת 2, אני קובע כי ככל שתופר התחייבותם שלא לעבור על העבירות בהן הורשעו בתיק זה למשך 3 שנים מהיום, יהיו הם צפויים לעונשים הבאים: נאשמת 1 – 116,800 ₪ ונאשם 2 – 29,200 ₪.
בהתאם להתחייבותו של נאשם 2 בשמו ובשם נאשמת 2, אני קובע כי ככל שתופר התחייבותם שלא לעבור על העבירות בהן הורשעו בתיק זה למשך 3 שנים מהיום, יהיו הם צפויים לעונשים הבאים: נאשמת 1 – 116,800 ₪ ונאשם 2 – 29,200 ₪.
