לפנינו תביעתו של מר רומן קירלוב בוגדנוב, אזרח בולגריה (להלן - התובע) כנגד חברת איתן אמי- עובדים זרים לבנין בע"מ, חברת כוח אדם (להלן – הנתבעת) וכן כנגד מר נחום אריה פרסר (להלן – הנתבע ויחדיו יכונו להלן – הנתבעים), לקבלת זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה.
בנסיבות המקרה דנן, ומשהנתבעת ערכה תלושי שכר שלא כדין כמתואר בהרחבה לעיל, ובכך מנעה מן התובע את זכויותיו הסוציאליות, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין הפרה זו.
שעות נוספות
בסיכומיו של התובע מופנה בית הדין לנספח ה' המכיל טבלה המסכמת את סך השעות הנוספות שהתובע טוען כי הוא זכאי להם.
דמי חופשה
בהתאם להוראות הצוו, בעד השנים 2-1 יהא זכאי עובד בשבוע עבודה בן 6 ימים, ל-12 ימי חופשה בשנה, בעד השנה השלישית- 13 ימי חופשה בשנה, ובעד השנה הרביעית- 16 ימים בשנה.
הנתבעים מתכחשים לטענות התובע וזכאותו בגין רכיב זה.
על פי הוראות צו ההרחבה בענף הבניין, עובד בשכר לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (כלומר, יום לפני ו/או יום אחרי החג), יהיה זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי החג המנויים בהוראות הסעיף, ובנוסף יום בחירה אחד, וסך הכל 10 ימי חג (סעיף 41 להוראות צו ההרחבה).
כך קבע כבוד השופט אילן איטח:
"בתביעה לדמי חגים יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג וחג, בשים לב להוראות המקור הנורמאטיבי שחל. משכך, הנטל המוטל על העובד התובע דמי חגים הוא לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, על מנת להראות כי מדובר ביום חג שעשויה לקום לו זכאות בגינו – למשל כי החג לא חל בשלושת חודשי העבודה הראשונים או ביום שבת (במקרים אלה, הן לפי ההסדר הכללי לדמי חגים והן לפי הסכם 2008, אין זכאות לדמי חגים). אין מקום לנקוט תביעה גורפת שהיא מכפלה של הותק במספר ימי החג השנתיים, אלא יש לפרט במדויק את ימי החג המזכים".
(עניין אילאסייב).
...
נוכח המחלוקת המהותית בין הצדדים ולאור העובדה כי על התובע הנטל להוכיח כי אכן עבד בחודש זה, סבורים אנו כי נטל ההוכחה לא הורם על ידו.
לפיכך, אין לנו אלא לדחות את תביעתו לשכר אוקטובר ולהלנת שכר בגין חודש זה.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה בלבד.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין:
פיצוי בגין עריכת תלושי שכר שלא כדין בסך של 5,000 ₪.
