זכויות עובד בפרויקט בנייה: אחריות מעסיקים ומנהלי עבודה

על אף שבכותרת כתבי התביעה צוינו שלושה נתבעים – גור עוז, ברומי וגנאדי – גוף כתב התביעה נוקט בלשון יחיד "נתבעת". בסעיף 6 לכתבי התביעה נטען כך: "התובע הועסק באתר בנייה בחיפה השייך לחברת ברומי פרויקטים בע"מ בעבודות בנייה תחת מינהלי עבודה בשם קמאל ואבנר ויורי שהיה מנהל פרויקט בנווה שאנן". לטענת התובעים בכתבי התביעה, עבדו באתר עד ליום 13.8.20, אולם לא שולם להם שכר עבור 10 ימי עבודה בחודש אוגוסט 2020.

על רקע בעיות שונות שהתגלו בהעסקת מהגרי עבודה, ועל מנת לשרש תופעות פסולות שהתלוו להעסקתם של עובדים זרים בתחום הבניין ישירות על ידי חברות בנייה, גובש נוהל העסקה שלפיו העסקת עובדים זרים בענף הבנייה אפשרית על ידי תאגידי כוח אדם העוסקים בהשמת עובדים זרים בענף הבניין בלבד.

גור עוז הצהירה בהסכם (סעיף 10) כי היא אחראית כלפי העובדים לשלם להם את זכויותיהם לפי דין, לאמור: "את שכרם ובכלל זה שכר עבור שעות נוספות, שעות עבודה בימי המנוחה השבועית ו/או חגים ומועדים כולל כל תשלומי החובה והתנאים הסוצאליים ובכלל זה ביטוח רפואי, דמי הבראה ומחלה, הפקדות בקרן לעובדים זרים...". ברומי התחייבה לספק לעובדים "מקום מגורים הולם וראוי" "ואת התנאים והשירותים הראויים והתואמים את דרישות החוק"; לספק להם את "הציוד האישי הדרוש" ולדאוג "להסעתם ממקום מגוריהם לאתרי הבנייה ובחזרה" (סעיף 5 להסכם).

סעיף 2(א)(2) לחוק הודעה לעובד מחייב את המעסיק למסור לעובד פרטים בדבר "תאריך תחילת העבודה" ואילו סעיף 5א לחוק קובע כי בתובענה של עובד נגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה כאמור, תהיה חובת ההוכחה בעיניין הרלוואנטי על המעסיק.

...

הואיל ועל פי המארג הראייתי שנפרש לפני בית הדין אין מסמכים ממשיים שעל יסודם ניתן לברר את תביעתו של התובע מס' 2 לגופה, דין תביעתו להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעות נדחות.

על יסוד האמור, משעה שהתנהלותה של גור עוז הכבידה על ניהול ההליך והערימה קשיים בדרך להכרעה בסכסוך שבין הצדדים, הגעתי למסקנה שאין מקום לפסיקת הוצאות לטובתה.

הארוע והחבות התובע, כבן 58 שנים, עבד בפרויקט בנייה בת"א. התובע העיד שביום 18.09.14 בשעות הבוקר, הוא עמד ליד מכולת זבל באתר הבנייה, כשלפתע נפל עליו מקומה 18 "גוש בטון כבד" ופגע בו. בדוח מד"א נרשם שהאבן נפלה מהקומה 19, אך התובע השיב שהוא ראה שהחור בשרוול היה בקומה ה-18 וכך גם אמרו לו העובדים (ע' 10 ש' 16).

"המבחן הקובע בדיני הנזיקין לעניין קביעת יחסי עובד ומעביד הוא מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח. לעניין זה, שליטה – בין בפועל ובין בזכות לשליטה, ואין נפקא מינה למשכה ...בהתקיים מבחן זה, ייחשב בעל השליטה למעביד גם אם מתכונת העבודה שקבע עם פלוני הנה של קבלן משנה תחתיו, ואף אם לצרכים אחרים לא ייחשב הוא כמעביד" (ע"א 1062/15 והבי והבי נ' חאלד כמאל נזאל (10.05.16)).

אמנם, התובע העיד ש"מי שעושה את עבודות הניקיון והסדר הם זרקו את זה" (ע' 10 ש' 10), אך משלא הוכח כי עובדים אלה היו עובדים של הנתבעת 1, כי ההוראות ניתנו להם על ידי הנתבעת 1 ומאחר שהחור בשרוול הוא שגרם בסופו של יום לנזק, אין בנושא זה כדי לשנות מהתוצאה לעניין העידר אחריות הנתבעת 1.

...

ההודעה לצד שלישי מאחר שדין התביעה כנגד הנתבעת 1 - שולחת ההודעה לצד שלישי להידחות, יש מקום לדחות את ההודעה לצד שלישי.

בענייננו יש לקבוע כי לתובע נגרמה גריעה מכושר ההשתכרות בשיעור של 10%, בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית האורתופדית שיש להביא במלואה, בנסיבות חייו של התובע ובהשלכה החלקית שיש לצלקת על הגריעה מכושר ההשתכרות בעניין זה. מסקנה זו מתבקשת גם לנוכח נסיבות חייו של התובע שיפורטו לקמן בפרק של הפסדי השתכרות לעתיד (על גריעה מכושר השתכרות בגין צלקת ראו: תא"מ 63135-02-20 פלונית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (27.10.22) והאסמכתאות שם).

סוף דבר התובע נפגע בשל התרשלות הנתבעת 3 ועל כן קמה חבות הנתבעת 3 והמבטחת - הנתבעת 5, לפצותו.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 12705-09-17 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר בועז סנדרוב נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק אליעזר דשן התובע ממדוח אחמידאת ע"י ב"כ: עו"ד אריאל גולן הנתבע צד ג' צד ד' צד ה' המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש ואח' א.א. סעיד ביניין ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד נג'אר סמאר ואח' ע.ר. אמנות הבנייה והשיפוצים בע"מ 1. גינימאת עאשור חאלד ת.ז. 934665472 2. אבו אסעד סאמי תורמן ת.ז. 987031150 ע"י ב"כ עו"ד נביל אזחימאן פסק דין

עדותו של צד ג' לפיה המהנדס תאופיק שהיה עובד שלו היה מפקח באתר על הבנייה, מחזקת את האחריות של צד ג' גם לגבי קבלני משנה שהוא עצמו היתקשר עמם וגם לגבי העובדים באתר ולו הם עובדי קבלן שעמו חתם הסכם גם בפן של חובתו לוודא שהקבלן עמו היתקשר ממלא חובותיו להבטחת זכויות העובדים ביחסי העבודה כמופיע בסע' 9 להתקשרות ביניהם.

מערכת יחסים זו החלה לדבריו בשנת 2012 ונמשכה לסירוגין וכללה גיוס של התובע באמצעות חאלד לפרויקטים שונים בתחום הבנייה.

...

התובע זכאי לגמלה עקב פגיעה בעבודה באתר בסנהדריה שם נפל לבור בהיותו במעמד "עובד". סוף דבר הוכחה טענת התובע כי נפל באתר הבנייה בסנהדריה במעמדו כ" עובד" תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בחוק .

מצאנו כי נוכח הסאגה אותה היה צריך לצלוח והתוצאה על הנתבע המוסד לביטוח לאומי לשלם הוצאות התובע בסך 2000 ₪ ושכ"ט ב"כ התובע בסך 6,000 ₪ כמו כן מצאנו כי התנהלות צד ג' מצדיקה השתת הוצאות אף עליה.

צד ד' היה חוליה מקשרת בין ג' לה'1 ואף שהוכר כמעסיק במשותף נוכח מבחני הפסיקה , לא היה היוזם להוצאות שנגרמו לתובע , לפיכך לא מצאנו לחייבו בהוצאות.

התובע נימנע מהצגת דוח איכון או הוכחה אחרת למספר השעות שעבד בפרויקט של אפקון בניה בבני ברק.

פעילות זו של אפקון בניה, בין אם באספקת ציוד בטיחות כגון קסדה ואפוד זוהר ובין אם בהדרכת בטיחות לעובדים, עשויה לנבוע מאחריותה לבטיחות כלל העובדים באתר (בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970) ולכן לא די בה כשלעצמה כדי לבסס קיומם של יחסי עובד ומעסיק.

טענות נוספות שהעלה התובע בכתב התביעה נוגעות לאחריות אפקון מכוח היותה של ההיתקשרות עם מיצא "היתקשרות מלאכותית שנועדה אך ורק במטרה לחמוק מתשלום זכויות התובע..." (סעיף 34) – לא מצאנו יסוד לכך בראיות.

...

בתום חקירתו הנגדית השנייה אמנם טען לפתע התובע "אני לא מכיר את מיכאל, אני מכיר את חמדאי, הוא היה נותן לי משכורת" (עמ' 12, ש' 10) אולם מדובר בעדות בלתי אמינה ואין בידינו לקבלה כנכונה, לאור חזית התביעה ועדותו המפורשת של התובע עד שלב זה, בדבר קשריו הברורים עם מיכאל לאורך כל תקופת העבודה.

טענות נוספות שהעלה התובע בכתב התביעה נוגעות לאחריות אפקון מכוח היותה של ההתקשרות עם מיצא "התקשרות מלאכותית שנועדה אך ורק במטרה לחמוק מתשלום זכויות התובע..." (סעיף 34) – לא מצאנו יסוד לכך בראיות.

סוף דבר התביעה נדחית.

במועד התאונה נשוא התביעה (2.10.18) עבד כעוזר טפסן אצל נתבע מס' 1 ששמש אז כקבלן עצמאי בפרויקט בניה "אלוני אביב" בראש העין של נתבעות 2-3.

גרסת התובע ביחס לאופן היתרחשות התאונה כפי שהובאה בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר נתמכה במכתב שיחרור מהמרל"ד בבית חולים בלנסון מיום התאונה שם נרשם ש"במהלך עבודתו נפל מגובה עמידה ונחבל חבלה מבודדת לשכ"י ימין" וכן בטופס מטעם המעסיק בל/250 בו צוין כי התובע נפל ביום 2.10.18 באתר בניה בראש העין על היד.

בהתאם לפסיקה, המעביד חייב להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים לבטיחות וגהות.

בעיניין האשם התורם- נקודת המוצא בשאלת האשם התורם הנה כי לא בנקל יימצא עובד אחראי ברשלנות תורמת לתאונה שארעה תוך ביצוע עבודתו, אלא במקרים בהם חטא ברשלנות של ממש ונטל סיכון בלתי מחושב וממשי אשר הוא זה שגרם לנזק ( ע"א 453/85 מחמוד בע"מ נ' אטדגי).

שכר המתקרב לשכר המינימום שהתובע זכאי לו על פי חוק.

...

אני דוחה את טענת הנתבעת כי היה על התובע לבקש סולם נוסף מצוות אחר או ממנהל העבודה משום שמנהל העבודה לא היה בקרבת מקום ולא הוכח כי היה זמין לקריאות העובדים והוא לא נקרא להעיד כאמור לעיל ולפי עדות העובדים שהובאה בפני ניתן היה להזיז את ערימת הדקטים כדי להניח את הסולם הנוסף (ש' 12 בעמ' 18).

לא שוכנעתי כי למגבלה הנפשית של התובע ישנה השלכה תפקודית.

בשקלול כל האמור, אני קובעת כי נותרה לתובע נכות תפקודית בשיעור של 20%.

נוכח האמור ומאחר שהוכחת מספר ימי העבודה והתעריף היומי מוטלת על המעסיק, אני מקבלת את גרסת התובע בעניין גובה היומית ומספר ימי העבודה החודשיים.