זכויות עובד במינהל האזרחי עתירה מנהלית לבג"ץ

העתירה אינה מופנית כלפי החלטה קונקרטית, אלא הוגשה כעתירה ציבורית, על ידי העותרת שפועלת כארגון למען זכויות אדם, ואין בה היתייחסות לעניינים של עותרים פרטניים.

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית) [ההדגשה מכאן ואילך שלי – אלא אם צוין אחרת – א.ד.]; הפרט הרלוואנטי בתוספת הראשונה לחוק הוא פרט 12: "מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים – החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952:

(א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי סעיף 1ד לצוו בדבר שטחים סגורים (איזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ"ז-1967, לעניין אדם מסוים; (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל-1970; (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאיזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאים פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינאית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, "הרשות הפלסטינאית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חרום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק; (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באיזור, הנתנת לפי ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס"ב-2002, ולפי הצוו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982; (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, "מרחב תפר" – שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הבטחון כהגדרתה בסעיף 5א; (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב איזור מהאיזור לפי נוהלי המינהל האזרחי.

עד לחקיקת התיקון לחוק שהוסיף את סעיף 5א' לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, נדונו עתירות המופנות כלפי החלטות שניתנו מכוחו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה הקודם) בבית משפט לעניינים מינהליים מכוח פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים (ר' בג"ץ 3397/08 אסעד איסמאעיל נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקות 26-25 (30.4.2009) (להלן: עניין איסמאעיל); בג"ץ 9366/10 מוחמד בן חליל אל סורחי נ' משרד הפנים, פיסקה 6 (29.1.2012)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק העתירה על הסף להידחות.

נוכח מסקנה זו מתייתר הדיון בשאלה הנוספת: האם הוראת הנוהל עונה על הגדרת "תחיקת ביטחון". סיכום על יסוד האמור, הבקשה לסילוק העתירה על הסף – נדחית.

המשיבים ישלמו לעותרת את הוצאות הבקשה בסכום של 2,500 ₪.

בנוגע לטענה לפיה האתר לא ניבנה באתר ארכיאולוגי, הרי שהמשיבים צרפו לתגובתם את חוות דעתו של מר אייל פריימן, מנהל תחום ידע ומידע אצל קצין מטה לארכיאולוגיה שבמינהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון, ממנה עולה בצורה מפורשת שהמבנה נמצא באתר עתיקות אשר הוכרז ככזה בקובץ ההכרזות המנדטורי בשנת 1944, וכן על-ידי ראש המינהל האזרחי וקצין מטה ארכיאולוגיה בשנת 2020; בנוגע לטענת העותר לפיה על המדינה להראות אינטרס צבורי מיוחד המצדיק נקיטת הליך אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית – טענה זו תלויה על בלימה, שכן "האנטרס הצבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מנהליים יבוצעו בהקדם" (ראו: בג"ץ 1862/21 חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי, פסקה 9 (8.11.2021)); בנוגע לטענת העותר לפיה צו סילוק מבנים יו"ש, אשר מאפשר את מסירתה של הוראת הסילוק גם ללא מתן זכות שימוע עובר לכך, פוגע בזכויותיו של העותר – כפי שטענו המשיבים, טענה זו נדונה ונדחתה בבג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקה 32 (30.4.2019), ובנסיבות אלה איני רואה צורך להדרש אליה.

...

לאחר עיון בכתובים שהונחו לפניי, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר עילה להתערבותנו.

משלא נפל כל פגם בהוראת הסילוק, דין העתירה להידחות, וכך נעשה.

העתירה נדחית אפוא על הסף, והעותר יישא בהוצאות המשיבים, במאוחד, בסך כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ח' בתשרי התשפ"ג (‏3.10.2022).

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8492/22 בג"ץ 8610/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותר בבג"ץ 8492/22: נביל הילאל ג'בריל מנסור העותר בבג"ץ 8610/22: מוופק פח'רי מוחמד עלי דגראג'מה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי עתירות למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים בבג"ץ 8492/22: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג בשם המשיבים בבג"ץ 8610/22: עו"ד מתניה רוזין ][]פסק-דין

מטרתו של הצוו לסילוק מבנים חדשים היא ליתן בידי גורמי האכיפה במינהל האזרחי כלים אפקטיביים להתמודדות עם בנייה בלתי חוקית באיזור יהודה ושומרון (בג"ץ 1125/20 שקיראת נ' המפקד הצבאי באיזור הגדה המערבית, פסקות 2 ו-7 (25.6.2020), להלן: עניין שקיראת; בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקה 24 (30.4.2019)).

אף לא מצאנו ממש בטענה שלפיה הבנייה הבלתי חוקית אינה פוגעת באנטרס צבורי כלשהוא – שכן, כידוע, "האנטרס הצבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מנהליים יבוצעו בהקדם" ([בג"ץ 1862/21](http://www.nevo.co.il/case/27480076) חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 9 (8.11.2021)).

...

אף לא מצאנו ממש בטענה שלפיה הבנייה הבלתי חוקית אינה פוגעת באינטרס ציבורי כלשהו – שכן, כידוע, "האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם" ([בג"ץ 1862/21](http://www.nevo.co.il/case/27480076) חמאד נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 9 (8.11.2021)).

אין מקום להיעתר אף לסעד החלופי המבוקש בעתירות, הוא עיכוב הריסת המוסך והחממה עד שתינתן החלטה בבקשת ההחרגה שהגיש כל אחד מהעותרים.

התוצאה היא שהעתירות נדחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6791/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותר: מוחמד נאפע חסן שלבי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצוו ביניים; תגובת המשיבים מיום 29.9.2023 בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה ][]פסק-דין

ביום 18.5.2023 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק, בטענה כי הוא מעולם לא ביצע עבודות בניה בנקודת הציון שהופיעה בה. ביום 22.8.2023 השיב מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי לעותר, כי אכן נפלה טעות סופר בנקודת הציון שהופיעה בהוראת הסילוק.

מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען העותר כי רישום נקודת הציון בגוף הוראת הסילוק הוא הדרך היחידה לקביעת זהותו ומיקומו של הבינוי, וטעות ברשום זה מהוה פגם היורד לשורשו של המעשה המינהלי.

כפי שנקבע לא אחת, הצוו נועד להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באיזור (ראו: בג"ץ 4588/18 ‏אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019), בפיסקה 24; בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באיזור הגדה המערבית, פסקה 9 (24.9.2020); 2019)).

...

לצד זאת, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק.

ולבסוף, באשר לטענות העותר לעניין הדין הבינלאומי, נטען כי אלה נדחו פעמים רבות על ידי בית משפט זה ודינן להידחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובבקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק.

מטעם זה גם אין לקבל את טענת העותר לפיה ההוראה לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן הבינוי "ניתן לרישוי ולהכשרה". באשר לטענות כי אין הכרח בטחוני או תכנוני המצדיק את השימוש בצו, או כי המבנה רחוק מתוואי הגדר, הרי שגם דינן להידחות.

לנוכח כל האמור, העתירה נדחית.

מטרת הגשת העתירה לעקוף את הליכי גילוי המסמכים בתביעה המינהלית לאחר שהליכי הגילוי בתובענה המינהלית הושלמו, ולנסות ולקבל את המסמכים המבוקשים ע"י העותר לצורך ביסוס תאוריית קונספירציה שהועלתה על ידו בשלב מיתקדם ביותר של התובענה המינהלית, בבחינת הרחבת חזית, שלא בא זכרה בתובענה המינהלית במועד הגשתה.

(ראה בעיניין זה: עע"מ 10014/16 יש דין- ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש, סעיף 22 לפסק דינו של השופט י' אלרון (16.5.19)).

בבג"ץ 4922/19 נוה נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), סעיפים 14 – 16 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית (2.11.19), ביהמ"ש העליון עמד על כך שנוכח הרציונליים השונים שבבסיס הליך הגילוי והעיון עפ"י חוק חופש המידע לעומת הליכי גילוי ועיון במשפט הפלילי, ההלכות לגביהם שונות וכתוצאה מההבדלים "במסגרת ההליך הפלילי ניתן לקבל חומר שלא ניתן לקבלו במסגרת על פי חוק חופש המידע, ולהיפך, במסגרת חוק חופש המידע ניתן לקבל חומר שלא ניתן לקבלו במסגרת ההליך הפלילי". צוין כי כך גם בהליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי וביהמ"ש העליון הפנה בעיניין זה לרע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' זליכה (29.3.16) פסקה 18: "על כן, ייתכנו מצבים שבהם לא יהיה ניתן לקבל מידע מסוים במסגרת הליך אזרחי (אם מן הטעם שהוא אינו רלבאנטי להליך ואם מטעמים דיוניים אחרים) אך ניתן יהיה לקבלו מכוח הוראות חוק חופש המידע. מנגד, ייתכנו מצבים בהם ניתן יהיה לקבל מידע מסוים במסגרת הליך אזרחי אך לא ניתן יהיה לקבלו מכוח הוראות חוק חופש המידע בשל הסייגים הקבועים בו. ואכן, הדיעה שהובעה בהקשר זה בפסיקה היא כי העובדה שלא ניתן לקבל מידע מסוים מכוח הוראות חוק חופש המידע, אין משמעותה שלא ניתן לקבל אותו מכוח תקנות סדר הדין האזרחי וכי ביחסים שבין שתי מערכות דינים אלו "אין מלכות נוגעת בחברתה"..

...

בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה שהחלטת המשיבה סבירה ואין בנמצא טעם המצדיק התערבות בה. מקובלת עלי טענת ב"כ שירותי בריאות כללית שעלתה בדיון לפיה הבקשה העיקרית לפי חוק חופש המידע היא הבקשה מיום 24.3.23 בגינה שילם העותר אגרה ושתי הבקשות הנוספות שצורפו על ידו הן בגדר המשך התכתבויות בעניין.

מכל מקום, דין העתירה להידחות גם מבלי לדעת את עמדת צדדי ג'.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.