לאור הקביעה לפיה חל על הצדדים צו ההרחבה בענף המוסכים, ובשים לב להוראות פרק 26 לאותו צו, התובע זכאי לדמי גמולים לקרן הישתלמות בסך 4,880 ₪ (שכר התובע בשתי תקופות העסקה - 244,000 ₪ X 0.2%)
שכר עבודה לחודשים דצמבר 2018 וינואר 2019
לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו שכר עבודה עבור חודש דצמבר 2018 בסך 8,397 ₪ ושכר בגין חודש ינואר 2019 בגין 12 ימי עבודה, בסך 3,358 ₪ (סעיף 25 לכתב התביעה; סעיף 46 לתצהיר; סעיף 3 לסיכומי התובע).
על פי טיעון זה, מאחר שהתובע עבד תקופה בת 39 חודשים, הוא זכאי לדמי חגים בסך 9,880 ₪ (39/12X10 ימי חגX 304 ₪).
...
בסופו של דבר, התובע סיים עבודתו בנתבעת בשנת 2016, ולא עלה כי בזמן אמת הלין על נסיבות סיום עבודתו או דרש לקבל זכויות אשר לא שולמו לו. התובע שב וחזר לעבוד בנתבעת, ורק לאחר שנים, בסיום התקופה השנייה לעבודתו, עתר לזכויות בגין התקופה הראשונה.
לסיכום האמור בנושא החופשה, הוכחה יתרה בסך 10.07 ימים (0.82+9.25), אך מאחר שעל פי החוק, חלק של יום חופשה לא יובא במניין, התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין 10 ימים.
לעניין זה ר' הנפסק בע"ע (ארצי) 10/ 154 שניידר – ניצנים אבטחה בע"מ (3.5.2011):
"הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים".
בנסיבות שבפנינו, כאשר מחד גיסא לתובע לא נמסרה הודעה על תנאי העסקה ומאידך גיסא - התובע ידע את עיקר תנאי העבודה, החלטנו להעמיד את הפיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי העסקה על סך 5,000 ₪.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
הפרשי פיצויי פיטורים (תקופה ראשונה) בסך 9,494 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.17 ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר עבודה בסך 4,755 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה ראשונה) בסך 4,677 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה שניה) בסך 3,846 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
פדיון חופשה בסך 2,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 ועד התשלום בפועל;
חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) לתקופה הראשונה בסך 10,530 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 4,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (פיצויים – תקופת העסקה שנייה) בסך 4,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
פדיון חופשה בסך 2,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל;
פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 4,880 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.16 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל;
פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב - 2002, בגין אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.12 ועד התשלום בפועל.
