מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות עובד בגין תקופת עבודה במוסך

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בתביעתו עותר התובע לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה- ובכללן פיצוי בשל אי מסירת חוזה עבודה/הודעה לעובד; פצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי קיום שימוע, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות סוציאליות, והחזר בגין תשלום עבור כלי עבודה וקיזוזי שכר שלא כדין.
הטענה כי לא קיבל כלי עבודה ונאלץ לרכשם בעצמו- אין חולק כי התובע רכש ארגז כלי עבודה בעצמו אלא שלטענת ערן ,התובע בקש ממנו שירכוש עבורו את הארגז והוא השאירם במוסך ועשה בהם שמושים שונים (גם לצרכי עבודה) וכי הנתבעת אינה עושה בהם שמוש.
...
התביעה שכנגד ברכיב זה נדחית.
לא מצאנו שלא לקבל את החשבון שהוגש והתובע לא הבהיר דבר ממשי בענין זה. עם זאת היות ואליבא דערן עצמו חייב רק בגין חלפים הרי שסך של 900 ₪ המופיע שם (עלות עבודת חוץ בתוספת מע"מ) צריך להיות מקוזז מסך זה ועל כן זכאית הנתבעת לסך של 3950 ₪ בלבד.
אשר לענין ההוצאות- בהתחשב בפערים שבין התביעה והתביעה שכנגד לבין הסכומים שנפסקו לגביהם, מחד גיסא, ובהתחשב בפסק הדין שניתן בתביעה נגד מר ברזני- כשהתביעה נגדו נדחתה ונקבע כי ענין ההוצאות יבוא בחשבון עם סיום ההליך בפס"ד זה- מצאנו לקבוע שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור הקביעה לפיה חל על הצדדים צו ההרחבה בענף המוסכים, ובשים לב להוראות פרק 26 לאותו צו, התובע זכאי לדמי גמולים לקרן הישתלמות בסך 4,880 ₪ (שכר התובע בשתי תקופות העסקה - 244,000 ₪ X 0.2%) שכר עבודה לחודשים דצמבר 2018 וינואר 2019 לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו שכר עבודה עבור חודש דצמבר 2018 בסך 8,397 ₪ ושכר בגין חודש ינואר 2019 בגין 12 ימי עבודה, בסך 3,358 ₪ (סעיף 25 לכתב התביעה; סעיף 46 לתצהיר; סעיף 3 לסיכומי התובע).
על פי טיעון זה, מאחר שהתובע עבד תקופה בת 39 חודשים, הוא זכאי לדמי חגים בסך 9,880 ₪ (39/12X10 ימי חגX 304 ₪).
...
בסופו של דבר, התובע סיים עבודתו בנתבעת בשנת 2016, ולא עלה כי בזמן אמת הלין על נסיבות סיום עבודתו או דרש לקבל זכויות אשר לא שולמו לו. התובע שב וחזר לעבוד בנתבעת, ורק לאחר שנים, בסיום התקופה השנייה לעבודתו, עתר לזכויות בגין התקופה הראשונה.
לסיכום האמור בנושא החופשה, הוכחה יתרה בסך 10.07 ימים (0.82+9.25), אך מאחר שעל פי החוק, חלק של יום חופשה לא יובא במניין, התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין 10 ימים.
  לעניין זה ר' הנפסק בע"ע (ארצי) 10/ 154 שניידר – ניצנים אבטחה בע"מ (3.5.2011):     "הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים".   בנסיבות שבפנינו, כאשר מחד גיסא לתובע לא נמסרה הודעה על תנאי העסקה ומאידך גיסא - התובע ידע את עיקר תנאי העבודה, החלטנו להעמיד את הפיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי העסקה על סך 5,000 ₪.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים (תקופה ראשונה) בסך 9,494 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.17 ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר עבודה בסך 4,755 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה ראשונה) בסך 4,677 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה שניה) בסך 3,846 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 2,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) לתקופה הראשונה בסך 10,530 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 4,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (פיצויים – תקופת העסקה שנייה) בסך 4,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 2,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 4,880 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.16 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב - 2002, בגין אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.12 ועד התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עיקר טענות הצדדים התובעת טענה בכתב התביעה, כי היא עבדה בשירות המעסיק, במוסך "המיישר" שבעפולה, בתקופה 11/2019-11/2020, כאחראית על התאמת סדרי הרכבים הנכנסים לתיקון עם החשבוניות המונפקות עבור אותם רכבים לאחר התיקון.
הנתבע טען בכתב ההגנה, כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין המעסיק הנטען ולכן התובעת אינה עונה על הגדרת "עובד" ואינה מבוטחת בביטוח אבטלה בתקופת העבודה הנטענת ומשכך גם לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת ובדין נדחתה תביעתה.
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מבוטח" לצורך זכאות לדמי אבטלה, כמי שאמור להתקיים בו, בין היתר, התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". בסעיף 1 לחוק מוגדר "עובד" כך - "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן מישפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; בהתאם לפסיקה, על מנת שבן מישפחה יחשב כעובד צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה.
נדגיש כי המסקנה אליה הגענו ולפיה שוכנענו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק, יפה ככל שהיא נוגעת לתקופה שבמחלוקת בלבד ולא לאחריה.
בנסיבות העניין, מאחר שגרסאותיהם של התובעת ועדיה לא הותירו בנו רושם מהימן, ונוכח ריבוי הסתירות ועל אף האמור ניהול הליך מלא בבית הדין, התובעת תשלם לנתבע סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד היא לתשלום זכויות שונות להן טוען העובד, עקב תקופת עבודתו ובעקבות סיומה, העיקרית שבהן תשלום פצויי פיטורים.
מר דנטס הכחיש בעדותו מכל וכל את הטענה, כך: " עו"ד עובדיה ששון: לא לפי הסדר. הינה זה פה. יש לי עותק נוסף. או- קיי, עכשיו כך, אני מפנה אותך לתצהיר של הנתבע, והוא אומר כך, 'זוקילנד זה בעצם מוסך של אדם בשם ליאור דנטס, שעובד עם לקוחות שמתאימים לבונה לקפיצי איירון מן. בהתחלה אהרון ואורן אמרו רשום לו, להציע לו, כנראה שזה לי, אמרו לי להציע לו את זה במחירים זולים בשביל להטמיע בשוק, ליאור חזר עם הצעה אחרת, לפיה הוא יביא לנו פריטים שאין לו שימוש בהם, ואנחנו יכולים למכור בנקל בתובעת, שנעשה סוג של ברטר'.
...
התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.
סיכום סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין רכישות במזומן בשבוע העבודה האחרון של הנתבע בסך 4,263 ₪, בתוספת מע"מ כדין.
התביעה שכנגד נדחית במלואה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לדידי הנתבע, התובע סיים עבודתו בחודש מאי 2021 לערך, במהלך מבצע "משמר חומות" (סע' 28, צ"ל: "שומר חומות"), עת היתקשר התובע לאחיו של הנתבע, מר יוסי, והתפטר בטענה, כי "יש בלגן בישראל", כאשר בדיעבד התברר כי סיבת ההתפטרות היא פתיחת מוסך פחחות בבית התובע, כל זאת על פי הנטען ללא מתן הודעה מוקדמת לנתבע כמתחייב בדין.
בכתב הגנתו לתביעה שכנגד טען התובע, כי דין התביעה להדחות ואין המדובר אלא בניסיון כושל להיתמודד עם העדר תשלום זכויות קוגנטיות לתובע, להם הוא זכאי בגין תקופת העבודה וסיומה.
...
לאמור אוסיף, כי הנתבע הודה בכתב הגנתו בהיעדר ניהול דו"חות נוכחות ובהיעדר מסירת הודעה בכתב על אודות תנאי ההעסקה לתובע, כך שהנטל להוכחת רכיבים שבמחלוקת יוטל במסגרת ההליך על הנתבע, בהתאם להוראת סעיף 5א לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 ונכון לשלב זה שוכנעתי, כי הובאה ראשית ראיה להוכחת התביעה.
עם זאת, אף אם נפלה סתירה כאמור, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי כי הובאה ראשית ראיה להוכחת התביעה, אשר נכון לשלב זה יש בה כדי להצדיק היעדר חיוב התובע בהפקדת ערובה, וכן שוכנעתי בקיומם של 'טעמים מיוחדים' המצדיקים דחיית הבקשה, שעה שמדובר בתובע הנמנה עם קבוצת עובדים מוחלשת העותר לקבלת בעיקר זכויות קוגנטיות.
סוף דבר על יסוד האמור – הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה בתיק נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו