מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות סטודנטים במוסדות לימוד לא מתוקצבים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ה- NCAA מפרסם מעין מינשר מדיניות והנחיות למוסדות לימוד בדבר סטודנטיות ספורטאיות זכויותיהן במהלך ההיריון ולאחריו: "Introducing the NCAA Model Pregnancy and Parenting Policy: The NCAA Model Pregnancy and Parenting Policy (“Model Policy”) is designed to provide information and resources to member institutions and their student-athletes to effectively meet the needs of student-athletes dealing with a pregnancy. It will improve compliance with federal law and NCAA bylaws, and help institutions create a safe, healthy environment while fulfilling their educational missions. The Model Policy is intended to provide clear guidance for all members of the athletics department, including administrators, coaches, and athletic trainers, as well as for parents, and most of all, the student-athletes…The Model Policy is fully in accord with the NCAA’s purpose. It is based on an ethic of care, to ensure that pregnancy is treated consistently with the broad goals that all student-athletes work toward graduation, that physical and mental health issues be managed appropriately, and that all policies are fair to both men and women. Policies that are hostile to pregnancy and parenting – whether deliberately or inadvertently - pose obstacles to a student’s academic goals. In extreme cases, those obstacles may pressure a student-athlete to have an abortion or to jeopardize her health by not getting medical care and hiding a pregnancy in order to compete. Given appropriate monitoring and support systems, pregnancy and parenting are compatible with successful intercollegiate athletics, and many athletes have achieved success after the birth of their children. An athletics department’s compassionate, fair treatment of pregnancy can help prevent health problems, facilitate a smooth transition back to successful athletic participation, and make continued academic progress more likely." (NCAA – Gender Equality: Pregnant and Parenting Students-Athletes, Resources and Model Policies, pp. 5-6) במסגרת מדיניות זו ישנה היתייחסות לתהליך של לווי סטודנטיות בהיריון על מנת שתוכלנה להמשיך ולהתאמן באופן מפוקח וככל שהדבר אפשרי מבחינה רפואית, במהלך ההיריון ולאחריו.
באופן דומה ומקביל להיעדר הקצאת משאבים המהוה אפליה: "...כאשר מיגזר מסוים באוכלוסיה לא מתוקצב כלל או לא מתוקצב על פי שיעורו היחסי באוכלוסייה, הדבר עשוי להעיד על פי מבחן התוצאה על אפליה (ברק-ארז, משפט מנהלי, בעמ' 700).... לעתים אפשר שתוטל על רשות מנהלית חובה לנקוט צעדים מיוחדים, אף אם הם כרוכים במאמץ נוסף ובמשאבים נוספים, כדי להנהיג שויון... לעיתים אף תוך שימוש ב"נשק כבד" בדמות תיקון אקטיבי, העדפה מתקנת וצדק חלוקתי.
...
תמצית טענות המשיב דין המרצת הפתיחה להידחות בשל חוסר עילה להתערבות בהחלטות הטריבונל השיפוטי הפנימי.
לפיכך, הגענו למסקנה שאין למבקשות תרומה מהותית המצדיקה צירופן כידיד בית הדין.
ובמקום אחר: "...אם אשתמש במבחנו של כב' השופט וינוגרד בה"פ (ת"א) 757/79 ... למושג 'עיסוק' לאמור: 'עיסוק - שעצם מהותו הוא התעסקות לשם פרנסה...', נראה לי שיש לאבחן, בישראל של ימינו, בין שחקן טניס שולחן העוסק בכך כספורט לשמו... ולבין שחקן כדורגל שמקבל תמורה כספית מהאגודה שבמסגרתה הוא משחק עפ"י חוזה שנחתם ביניהם, והמתפרנס ממשחק הכדורגל - כמו מכנס... הייתי מציע לאמץ פרשנות רחבה יותר למושג 'עיסוק', כשאנו דנים ובוחנים את תוקפו של תקנון של גוף וולנטארי או של סעיפים מסעיפיו לשם הכרעה בשאלה, אם יש בכתוב במסמך שכזה משום הגבלת חופש העיסוק ואם לאו. 'עיסוק' נראה לי, ככולל כל פעילות שיש לה ערך כלכלי ושיש בה אלמנט של קביעות או יציבות מבחינת עושה הפעילות..." (ה"פ 906/83 מכנס נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, מיום 31.10.1983).
סוף דבר עניינה של העתירה שלפנינו הוא באמות המידה לתרגום השוני שבין נשים לגברים בעולם הספורט לנורמות משפטיות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בשל כך, לטענתם, מוסדות אקדמיים לא מתוקצבים – חופשיים לעשות כרצונם, כל עוד שישמרו על רמה מדעית נאותה, ועל כן הם יכולים לקבל כל סטודנט לתכניות בהפרדה לכל תואר, בנגוד להגבלות המל"ג. עותרי קהלת מוסיפים, כי החלטת המל"ג עצמה פוגעת בזכויות חוקתיות שונות, בהן: חופש העיסוק של הסטודנטים החפצים בהפרדה, חופש העיסוק של המוסדות הבלתי מתוקצבים, חופש הדת, הזכות הקבוצתית לתרבות, הזכות לחינוך, הזכות לאוטונומיה אישית וכן הזכות לשויון, שכן, לטענתם, נוצרת בגין החלטת המל"ג הפליה בין סטודנטים חרדים ללא חרדים.
לכל הפחות, יש בכך כדי להוביל את הפרשן למעגל פרשני שוטה ולתוצאה אבסורדית, שלפיה המל"ג איננה רשאית להכיר במוסד לימודים המאפשר הפרדה מגדרית באשר היא: על פי פרשנות זו, משניתנה לו ההכרה הנ"ל, נתונה לכאורה בידי המוסד האפשרות, מכוח חוק זכויות הסטודנט, לבצע הפרדה מגדרית – אולם אם יקים בפועל מסלולים נפרדים כאמור – יהיה על המל"ג לשלול ממנו את ההכרה מכוח כלל 9 לכללי ההכרה.
...
לסיכום הנקודה, לא נפל פגם בהחלטת המועצה להכיר גם במוסדות שמפעילים מסלולי לימוד נפרדים בתנאים שנקבעו, ולא קמה עילת התערבות על פי דין.
ואולם מסכים אני בהקשר זה עם חברי, השופט אלרון, כי לא הוצגה עילה להתערבותנו בעניין זה. מן החומר עולה כי העניין נשקל, לרבות אפשרויות חלופיות, ובסופו של דבר נקבע כי סוג הפיקוח במשרד החינוך הוא בגדר קריטריון אובייקטיבי ומתאים.
סוף דבר, על סמך הנימוקים דלעיל, ולאחר שקראתי את חוות דעתם של חבריי, להלן דעתי: אשר לצו על תנאי שניתן בעתירת תירוש (בג"ץ 6500/17), יש לבטל את הצו על תנאי, ולקבוע כי אין לבטל את החלטת המועצה להשכלה גבוהה בדבר ההכרה במוסדות שמפעילים מסלולי לימוד נפרדים כמוסדות להשכלה גבוהה.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון דנג"ץ 5159/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: 1. ד"ר יופי תירוש 2. פרופ' אביעד קליינברג 3. פרופ' אורן יפתחאל 4. פרופ' אורנה קופרמן 5. פרופ' אנדראה ברגר 6. פרופ' דוד קרצמר 7. פרופ' דפנה יואל 8. פרופ' הנרייט דהאן כלב 9. פרופ' חנה הרצוג 10. פרופ' יצחק (יאני) נבו 11. פרופ' נתי ליניאל 12. פרופ' עודד נבון נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. הוועדה לתיכנון ותקצוב 3. שר החינוך 4. הכנסת 5. המועצה להשכלה גבוהה 5. הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל 6. אוניברסיטת בר אילן 7. בצלאל- אקדמיה לאומנויות ועיצוב בירושלים 8. האוניברסיטה העברית בירושלים 9. מכללת אקדמית הדסה ירושלים 10. המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון 11. עזריאלי- מכללה אקדמית להנדסה ירושלים 12. המרכז האקדמי רופין 13. המכללה האקדמית צפת 14. המכללה האקדמית אשקלון 15. המכללה האקדמית תל אביב יפו 16. הקרייה האקדמית אונו 17. המכללה למנהל 18. מכללת לוינסקי 19. המכללה האקדמית בית ברל 20. מכללת בני ברק החרדית 21. מלכה נעמה ברזון 22. בית שלומית 23. דבורה לאה קסטל 24. חיה מושקא גולדברג 25. בית הספר העל יסודי לבנות "בית חנה חב"ד ירושלים" 26. בית הספר העל יסודי לבנות "בית חיה מושקא חב"ד ליובאויטש חיפה והקריות" 27. פורום קהלת 28. רבקה מזרחי 29. רינה זהבי 30. אביב משטרי 31. ועדת ראשי המוסדות הלא מתוקצבים 32. מרים בסל 33. יוסף חיימוב 34. יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ 35. המכללה החרדית ירושלים ידידי בית המשפט: 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל 2. המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מיתקדמת בישראל 3. שדולת הנשים בישראל 4. מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבנלאומי בישראל 5. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת תל אביב 6. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית 7. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל 8. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה 9. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב 10. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של מכון ויצמן למדע 11. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה 12. צבי זקס 13. יהודה רוזגרטן 14. רפאל טפירו 15. יצחק בנזימן 16. **** רוזנבלום 17. עמותת קולך 18. מרכז צדק לנשים 19. דינה מונדרוביץ 20. ליאור גז 21. חיה גרודקה 22.מוריה סאמין 23. מוריה עקיבא 24. מיכל לרנר 25. אפריל בר אדון 26. הדר אהרוני 27. רבקה טרבלסי 28. עדינה בר שלום 29. ד"ר שפרה משלוב 30. ד"ר עינת רמון 31. ד"ר נעמי שחור 32. ד"ר שולמית בן שעיה 33. ד"ר חנה קטן 34. עו"ד נורית אילון הירש 35. שוברות שויון, ע"ר 36. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בר אילן בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8010/16, בבג"ץ 2240/17, בבג"ץ 6500/17 ובבג"ץ 8683/17 מיום 12.7.2021 אשר ניתן על ידי כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר, כבוד השופט (כתוארו אז) נ' הנדל וכבוד השופטים ע' פוגלמן, ע' ברון ו-י' אלרון בשם המבקשים: עו"ד חגי קלעי ][]החלטה
בין היתר, הועלו בעתירות טענות בדבר פגיעה בשויון הכרוכה במסלולי הלימוד הנפרדים; פגיעה בזכויות סטודנטים המעוניינים בהפרדה מגדרית; וכן בדבר הגדרת המונח "חרדי" ששמש לתחימת קהל היעד של מסלולי הלימוד בהפרדה.
עוד קבע המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר כי על המל"ג לבחון אמצעים שפגיעתם פחותה בכל הנוגע למדיניות שלפיה מרצות לא מלמדות בכיתות הגברים – לרבות בחינת האפשרות לקבוע שקורסי בחירה במסלולים הנפרדים יועברו על ידי מרצות (פסקה 111 לחוות דעתו).
כך, השופט אלרון סבר כי המקור לסמכותה של המל"ג בהקשר נושא העתירות הוא סעיף 4(ב) לחוק זכויות הסטודנט (פסקה 18 לחוות דעתו); והשופט (כתוארו אז) הנדל סבר כי השאלה המרכזית שבה יש להכריע עוסקת בשקול דעתה המינהלי של המל"ג בבואה להכיר או שלא להכיר במוסד מסוים, שאותו עליה להפעיל תוך העזרות בדין הכללי, לרבות חוק זכויות הסטודנט (פסקה 4 לחוות דעתו).
...
לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל את עמדת המשיבים.
ענייננו אינו נמנה עם אותם מקרים "חריגים שבחריגים". אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה לא ניתן לחייב את הקריה האקדמית לקבל על עצמה את חיובי מכללת כרמל אשר נוצרו טרם הליך הקפאת ההליכים, זאת, משהמדובר בחיוב שהקריה האקדמית לא נטלה על עצמה במסגרת ההסכם, ושעה שהקריה האקדמית הנה מוסד לא מתוקצב להשכלה גבוהה ואשר מימונו מבוסס בעקרו על שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים.
יתר על כן, ההסכם אשר אושר הטיב את מצבם של הסטודנטים גם על פני רשת הבטחון שהוצעה על ידי המל"ג, שכן בעקרי הסברי המל"ג הובהר כי המל"ג לא תתערב בהסדרי תשלום שכר הלימוד שיידרש מן הסטודנטים ואף לא התחייבה כי קורסי הלימוד שנלמדו על ידי הסטודנטים ו/או נקודות הזכות שנצברו, יכובדו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה אחרים, בהם יבקשו הסטודנטים להמשיך את לימודיהם.
...
בנסיבות אלה טען המבקש כי על בית המשפט לקבוע כי חובו של המבקש הינו במעמד גבוה יותר מיתר החובות ובדין קדימה וכי יש להיעתר לבקשת המבקש במלואה.
עוד ובנוסף עלה מתגובת הקריה האקדמית כי הגם שהקריה האקדמית התחייבה במסגרת ההסכם למתן הנחה אך ורק לסטודנטים האמורים ללמוד בשנת הלימודים תשע"ח, את לימודי שנה ד' בבית הספר למשפטים, נתנה הקריה האקדמית הסכמתה כי ביחס לסטודנטים אשר שילמו את מלוא שכר הלימוד לתואר, תינתן לסטודנטים אלה ובכללם למבקש, הנחה נוספת בשכר הלימוד בשנה ד' וזאת בנוסף להנחה שניתנה לסטודנטים מכוח ההתחייבות בהסכם, כך שבמקום שכר הלימוד המופחת בסך של 10,500 ₪ ישלם המבקש שכר לימוד בשנה ד' בסך של 3,450 ₪.
לאור כל האמור, עולה כי לצערי אין בידי להושיט למבקש סעד אשר יפטור אותו כליל מתשלום שכר הלימוד לשנים ג' ו-ד' לקריה האקדמית, הגם ששילם טרם הקפאת ההליכים את מלוא שכר הלימוד בגין התואר למכללת כרמל.
סוף דבר כמפורט לעיל, ולצערי הרב, אין בידי להיעתר לבקשת המבקש וזו דינה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בדיון שלפניי היא גם הדגישה כי היא מהוה מוסד מתוקצב ואיננה מכללה פרטית.
יובהר כי ענייננו שונה, עת מעבר לכך שמדובר בהסכם שקבל ביטוי בדו"ח שהוגש לאחר קיום ועדה ציבורית וקיבל אישור של הרגולטור הרלוואנטי המאזן בין צרכי הסטודנטים וצרכי המוסדות להשכלה גבוהה ולאחר שישבו והתכנסו – הרי שהוא כלל לא שלל לה את זכות ההישתחררות מקום בו היא הייתה מקבלת החזר לו הייתה משלמת הכל ולחילופין, מלכתחילה מחויבת רק לסכום המשקף תקופת זמן מסוימת כאשר חייב להיקבע קו גבול – כך שאין הבדל בין שבוע לחודש אולם באותה מידה ניתן לומר כי מי ששלושה חודשים בלימודים זוכה כאילו היה עוזב אחרי חודש (הרויח לכאורה חודשיים) משחלף החודש הראשון ועד סוף סמסטר ראשון דינו שווה.
...
בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.
יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.
על כן, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו