מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות סבים וסבתות להתפטרות לטיפול בנכד

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש לראות את התובעת, סבתא לנכד בן 11 חודשים עת התפטרה, לטענתה לאור מצבו הרפואי, כמי שזכאית לפצויי פיטורים מלאים מכוח חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק")? זאת השאלה העיקרית העולה מהתביעה דנן.
התובעת טוענת, כי מוטל על העובד להוכיח שהתפטר לצורך טפול בבן-מישפחה והתובעת לא הציגה כל אישור רפואי בזמן אמת ואף לא טענה כי עשתה כן. זאת ועוד, באישור הרפואי שהוגש לתיק לא מצוין, כי קיים קושי רפואי המצריך התפטרות התובעת ומחקירתה הנגדית עולה, כי ממילא הורי הנכד טיפלו בו בארבעת החודשים מגילוי הסכרת עד התפטרותה ולא הוצגה כל סיבה להפסקת הסדר זה. הנתבעת עשתה כל שביכולתה להשאיר את התובעת כעובדת שלה, לרבות הצעת חופשה ללא תשלום.
(2) ילדו של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג; (3) הורה של העובד; (4) נכדו של העובד, סבו או הורה של בן-זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.
...
גם התובעת וגם החשבת טענו, כי מנהל הייצור הוא זה שעמד בקשר ישיר עם התובעת בזמן אמת בנושא סיום העסקתה ולכן אני סבורה כי מדובר בעד רלבנטי אשר היה ביכולתו לשפוך אור על מרבית המחלוקות העובדתיות.
עוד שוכנעתי, כי הנתבעת יצרה מצג כלפי התובעת, כי היא תקבל פיצוי פיטורים וכי החזרה מהמצג נעשה בחוסר תום לב, מעט לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.
על כן, הנתבעת תשלם לתובעת 23,838 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.17 עד למועד התשלום בפועל.
למען הסר ספק, טענת הקיזוז נדחית משהוכח כי ניתנה הודעה מוקדמת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר דין ודברים וטענות לפרוטוקול, שעיקרן בטענת התובעת כי המצג לפיו הנכד מגיע ללון בדירה לאחרונה נעשה ע"י משפחתו בחוסר תום לב ועל מנת לקבל שלא כדין זכויות דיירות מוגנת, נכתבו הדברים הבאים: "ב"כ הנתבע: ... אני מודיעה כי לנכד הסועד את הסבא והסבתא, אין לו כל זכויות בנכס כדייר מוגן. ... מוכנה להצהיר שאין לנכד שום זכויות בנכס והוא רק סועד את הסבא והסבתא ואם בזה אפשר לסיים את התיק אז טוב, לעניין העתיד אני לא מצהירה דבר.
כאמור, ניתן להניח כי הנתבע טיפל בסבו וסבתו – אך לא ניתן להסיק מכך כי אכן התגורר בדירתם, ובודאי לא בתקופות הרלוואנטיות להקניית זכויות דייר נדחה.
...
בשנת 2011 הגישה התובעת תביעה נגד הסבא (ת.א. 50372-06-11) בטענה כי אין לאפשר לנכדו (הנתבע בתביעה דנן) ללון בדירה, בנוסף לסבתא ולמטפלת הסיעודית שלה, וכי הדבר מנוגד להסכם השכירות המוגנת (להלן: "התיק הקודם").
הנתבע מסכם ומדגיש בסעיף 19 בסיכומיו כי פסק הדין הקודם הוליד עוולה ואין לתת לה להמשיך ולהתקיים, "במיוחד מקום בו ניתן לחדול מהמשך קיומו של פסק הדין השגוי כאמור מבלי להפר או לפעול בניגוד לפסק הדין שיונק את כוחו מזכויות מוגנות שחדלו להתקיים כאמור". בסעיף 21 מוסיף הנתבע ומבהיר "לא ייתכן כי בית המשפט הנכבד ייתן ידו להמשיך ולקיים פסק דין שגוי ומנוגד לתקנת הציבור מקום שקיימת הדרך המשפטית הנכונה לגרום להפסקת העוולה". ביטול פסק דין של פשרה, המבוסס על פי מהותו על ויתורים הדדיים של הצדדים, אינו דבר של מה בכך, ובתי המשפט התייחסו לצורך "בקיומם של טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל" (ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש).
סוף דבר ענייננו בתביעת פינוי בה נדרש הנתבע, נכדם של מי שהיו דייר מוגן ודיירת נגזרת, לפנות את הדירה אליה פלש על פי הנטען לאחר מות סבתו.
לאור כל האמור לעיל - התביעה מתקבלת.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

דלותה הרגשית של העוררת, הורותה, מצבה הרפואי, חוסר יכולתה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, מביאים למסקנה שטובת הקטינה היא שלא לתת לסבתה רישיון אומנה ביחס אליה.
פרופ' אהרון ברק בספרו "ברק, כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה" (כרך ב) (תשע"ד-2014) סבור כי: "יש להכיר גם בזכותם של הסבים והסבתות כזכות חוקתית – הנגזרת מכבוד האדם – כנגד המדינה להכרה במעמדם (אפשר לראות בכך זכות-נכדה לסבאות הנגזרת מהזכות להורות). "קול הדם" הוא גם קולם" (ראו: שם, בעמ' 676 ובה"ש 293).
...
לטענת ב"כ המשיב, דין הערר להידחות מאחר והחלטת הממונה התקבלה כדין, בהתאם לסמכותו ובהתאם לתהליך קבלת ההחלטות הקבוע בחוק האומנה, ובהתאם לשיקול דעת סביר שהופעל על ידו.
דלותה הרגשית של העוררת, הורותה, מצבה הרפואי, חוסר יכולתה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, מביאים למסקנה שטובת הקטינה היא שלא לתת לסבתה רישיון אומנה ביחס אליה.
לאחר שהועדה עיינה בכלל המסמכים שהובאו בפניה ושמעה את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 24.2.22, סבורה הועדה כי דין הערר להידחות והחלטת הממונה בדין יסודה, כפי שיובהר להלן.
אשר על כן, מכל המקובץ, ועם כל הצער שבדבר, הועדה סבורה כי נוכח הנסיבות, מסקנת הממונה על רישוי האומנה בדין יסודה ונוכח כל המפורט יש לדחות את הערר.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובעת עתרה לקבלת מזונותיו של הקטין מסבו וסבתו, הורי האב, הם הנתבעים (להלן: "הנתבעים").
(2) ילדיו הבגירים ובני זוגם; (3) נכדיו; (4) הורי הוריו שלו ושל בן זוגו; (5) אחיו ואחיותיו של ושל בן זוגו" זאת ועוד, כתנאי לחיוב סבים במזונות נכדם הקטין, יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים הקבועים בסעיף 5 לחוק והם: "אין אדם חייב לספק מזונות לבן מישפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:
עם זאת, התובעת לא הציגה כל ראייה באשר לגובה הטיפולים, אולם הוכח די הצורך כי עסקינן בטיפולים להם הוא נזקק נוכח מצבו הרפואי ואני מעריכה את עלותם החודשית על דרך האומדנא על סך של כ- 300 ₪ לחודש בנסיבות אלו, אני מוצאת מקום להעמיד את כלל צרכי הקטין על סך של 2,000 ₪ ואת חלקו במדור ואחזקתו על סך כולל של כ- 1,000 ₪.
אם כן, מבדיקת מצבם הכלכלי הרי שחרף טענות הנתבעים, הם חיים ברמת חיים גבוהה, מעסיקים עוזרת בית, הולכים לחוגים, יש להם חיסכונות של כ- 270,000 ₪, גרים בבית משלהם, יוצאים לנופש, הולכים לתאטרון ועדיין נותרת בידם יתרת זכות בסך של למעלה מ- 3,700 ₪ לחודש.
...
כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב).
סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש.
משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1996 בעליון נפסק כדקלמן:

(ב) בשנת 1971 ערכו המנוחים צוואות הדדיות שבהן הורישו את כל רכושם לאחר מות שניהם למשיבה, המכונה בשתי הצוואות "בת". (ג) סבם וסבתם של המערערים היו קשורים למנוחים בקשר אמיץ של קרבה וידידות רבת שנים, כשברקע ליחסיהם העובדה שהמנוחה סייעה להצלת חייו של הסב משה אלוני (להלן-אלוני) בתקופת השואה.
קביעות אלה נוגעות לטיפולו של אלוני בענייניהם של המנוחים, למידה שבה סמכו המנוחים על אלוני בכל הנוגע לסידורם בבית-אבות סיעודי, לאשפוז בבית-חולים ולטיפולו בענייניהם הכספיים.
זאת ועוד, לא נעלם מאתנו הרקע המיוחד של יחסי המנוחים עם סבם של המערערים והזהירות המתחייבת בבדיקת רצונם של המנוחים להעניק לו או לנכדיו את רכושם.
סעיף 72(א) לחוק הירושה קובע לאמור: "בית המשפט שנתן צו ירושה או צו קיום רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניו בזמן מתן הצו; אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו פני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה". סעיף זה מאפשר אמנם לבית המשפט לחרוג מכלל סופיות הדיון, אולם בו בזמן הוא מעניק לבית המשפט שיקול-דעת שלא להזדקק לבקשות התיקון או הביטול שנועדו לשנות צו קודם, מהטעמים המנויים בו. כנאמר בע"א 601/88, 609, 4365/90 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל ואח' נ' שרייבר ואח'; שרייבר ואח' נ' עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל ואח' בעמ' 459: "אכן, מלשון הסיפא של סעיף 72(א) עולה, כי בית המשפט אינו חייב לדחות בקשה המוגשת לפי סעיף זה אף אם הוגשה שלא בהזדמנות הסבירה הראשונה, ונתון לו שיקול-דעת בכגון דא. יחד עם זאת, ראוי כי ההיזקקות לבקשות המוגשות באיחור לא תיעשה על דרך השיגרה, וכי הדבר ייעשה על יסוד שיקולים ענייניים ומבוססים (ראה ג' טדסקי, 'היורש הנחזה', עיוני משפט יג (תשמ"ח-מ"ט) 9, 15), אשר יביאו בחשבון את חומרת הפגיעה בכל אחד מן הצדדים עקב שינוי הצוו המקורי (או אי-שינויו) ואת הקושי אשר עלולה ההשתהות בהגשת הבקשה לתיקון לגרום בבירור זכויות הצדדים...
...
נראה לי כי לא ניתן ואף לא רצוי לקבוע רשימה סגורה של מבחנים לקביעת קיומה או היעדרה של השפעה בלתי הוגנת.
אכן, המסקנה המתבקשת ממערכת היחסים האמורה היא קשה, באשר מעשיהם של הזוג ראויים הם, אך אין להיתעלם מהאפשרות שכתוצאה מכך הייתה להם השפעה בלתי הוגנת על רצון המנוחים, שהיו תלויים בהם אותה שעה.
אי-סתירת החזקה על-ידי המערערים מכריעה את הכף נגד מבוקשם לקיים את הצוואה, ודין הערעור להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו