לטענת המערער, על פי מדיניות מכוונת של ממשלת ישראל וראשיה נגד ניצולי שואה מתוניסיה, נימנעה מהם הזכות להגיש תביעה לפי החוק ונגד ממשלת גרמניה.
...
נקבע בפסק דינו של בית משפט השלום מיום 25.12.18 כי ההליך אינו מגלה עילה, ועל כן נדחית הבקשה לפטור מאגרה, וכן נמחקת התביעה מאחר שאינה מגלה עילה.
לאחר עיון בהודעת הערעור ועיקרי הטיעון ושמיעת טיעוני המערער, הגעתי למסקנה שדין הערעור על ההחלטה מיום 11.2.19 להידחות, משום שאין בסיס בדין לעיון חוזר בהחלטה שניתנה לאחר טיעוני הצדדים, שאינה החלטה בסעד זמני, וגם אילו היה בסיס בדין לכך, היה טעם בעיון חוזר רק כאשר השתנו הנסיבות, באופן שניתן כעת להציג ראיות, עובדות וטענות שלא ניתן היה להציג קודם לקבלת ההחלטה המקורית.
איני רואה מקום לעסוק בטענות אלה במסגרת ערעור זה.
על פי כל האמור אני דוחה את הערעור.
