זכויות ניזוקים מנזקי מלחמה בחוק מס רכוש

לכן, נאמר בהודעה, ניתן לקבוע כי מדובר בנזק מילחמה כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, או כי מדובר בפגיעת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אשר אלו מזכים בפיצויים על פי החוק.

תקנה 2(ג) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מילחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 מתייחסת להחזר דמי שכירות וקובעת, כי "נגרם נזק מילחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהיתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל" (ההדגשות שלי – א.ה).

כלומר, מלשונו הברורה של הסעיף עולה במפורש, כי הניזוק הנו הדייר.

...

לאור התנהגותה של התובעת, והקשר הישיר בין הפעולה האסורה לבין הסעד המבוקש בתביעה שלפניי, אני סבורה שאין מקום שבית המשפט יתן את הסעד המבוקש.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

ביום 29.11.2016 פירסמה רשות המסים הודעה ובה רשימת המקומות שנפגעו בשריפה עקב הצתות מכוונות שמקורן בפעולות איבה, וקבעה כי במקומות אלו מדובר בנזק מילחמה כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, או כי מדובר בפעולת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, אשר מזכים בפיצויים.

בכתב ההגנה נטען כי משלא ביצעה התובעת כינון בפועל של התכולה שניזוקה, מעבר למגולם באסמכתאות בסך 47,627 ₪, שכוסו על-ידי הפצוי ששולם לתובעת על-ידי רשות המסים, היא אינה זכאית לפצוי מהנתבעת.

תגמולי ביטוח לפי ערך כינון בשל מקרה ביטוח מותנים בהקמה מחדש בידי המבוטח או תיקון או החלפה של הרכוש שאבד או ניזוק וזאת ללא שינויים באיכות ובסוג הרכוש בהשוואה לרכוש שאבד או ניזוק; לא הוקם מחדש, תוקן או הוחלף הרכוש שאבד או ניזוק, יהיו תגמולי הביטוח בעדו לפי ערך שיפוי.

...

מאחר והתובעת לא הוכיחה זאת, הרי שהיא לא עמדה בתנאי שבפוליסה המחייב הקמה מחדש של הכינון, ולכן דין תביעתה להידחות.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 35 לחוק מס רכוש מגדיר "נזק" בתור "נזק מילחמה, נזק עקיף ונזק בצורת". כך מגדיר הסעיף "נזק מילחמה": "נזק שניגרם לגופו של נכס עקב פעולות מילחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מילחמה על-ידי צבא הגנה לישראל". כך מוגדר בסעיף זה "נזק עקיף": "הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מילחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מילחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מילחמה על-ידי צבא הגנה לישראל". סעיף 36(א) לחוק מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות מנגנון לפצוי בעד "נזק", וקובע כדלהלן: תשלום פיצויים (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; (2) את שעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהיתחשב עם הקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האיזור וגורמים אחרים; (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להיתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; (5) כללים לבצוע תשלום הפיצויים; (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי העירעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; המנגנון הבסיסי לפצוי בעד נזק לפי החוק נקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מילחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

אדרבה, מכך שהגדרת ה"נזק" בחוק מס רכוש כוללת גם "נזק בצורת", נמצאנו למדים כי כשהתכוון המחוקק להעניק פיצוי מכוח חוק זה בגין נזק שאינו נובע מפעולות איבה או ממלחמה, במובנן הרווח, נקבעה לשם כך הוראה מפורשת.

לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימים בענייננו טעמים המצדיקים התערבות של בית משפט זה. בנסיבות אלו, "נקודת המוצא היא גם נקודת הסיום ולפיה 'בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות להתוויית מדיניותה של הממשלה ולקביעת סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי שלה, ואין הוא מורה לממשלה כיצד לנהוג בעניינים כגון אלה' (בג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459, 497 (1999))" (עניין לשכת רואי חשבון, בפסקה 19).

סוף דבר, העתירה נדחית.

כמו כן מגדיר סעיף 35 בחוק מס רכוש "נזק עקיף", שהוא הנזק הרלוואנטי לענייננו, כ"הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מילחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מילחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מילחמה ע"י צבא הגנה ישראל".

עוד ציינה כי על פי חוק מס רכוש נקבעה הזכאות לפצוי בעד נזק עקיף בהתאם למבחן הגיאוגרפי, על פי אמת המידה של קירבה גאוגרפית למקום ההתרחשות של ארוע הלחימה.

מיגבלת מתן הפצוי לניזוקים שמקום עסקם באיזור המיוחד, הנלמדת מלשונה של ההגדרה "ניזוק", תואמת את תכלית הפצוי לפי חוק מס רכוש, שמקורה כאמור באילוצים תקציביים, לייחד את הפצוי לאותם עסקים המצויים באופן קבוע ב'איזור המיוחד', מתוך הנחה שעסקים המצויים באזורים אלו, בקירבה גאוגרפית כזו או אחרת לגבול רצועת עזה, נפגעים ביתר שאת, באופן שוטף ומתמשך, הגם שיתכן כי גם לעסקים הממוקמים באזורים אחרים בארץ נגרמו נזקים בעקבות ארועי הלחימה במבצע 'צוק איתן'.

...

ביום 21.6.2017, תוך כדי קיום הדיון בועדה, ניתנה החלטה נוספת של המנהל, שלפיה יש לדחות את התביעה לפיצוי גם מהטעם שאינטלקט הפקה קיבלה פיצוי ממקור אחר.

סיכום אשר על כן מצאתי שיש לקבל את הערעור.

כפועל יוצא אני מורה על ביטול החלטת הוועדה.

סעיף 36(א) לחוק מס רכוש מסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות מנגנון לפצוי בעד נזק מילחמה ישיר ועקיף, אשר יסדיר, בין היתר, את הזכאים לפצוי, ואת שעורי הפיצויים לסוגי נכסים, ניזוקים ונזקים, בהיתחשב בהקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק או את האיזור, וכן גורמים אחרים.

...

סבורני כי בנסיבות העניין דנן, צדק בית המשפט קמא גם בקביעתו זו. בפסיקת ועדות הערר ובתי המשפט המחוזיים נקבע כי, ככלל, הוועדה אינה רשאית לחרוג מהנוסחאות הקבועות בדין, אולם לצד האמור הוכרה האפשרות לערוך התאמות בנוסחת החישוב של מסלול המחזורים, במקרים חריגים, כדי להימנע מעיוות ולעמוד על הפרש מחזור העסקאות כדבעי.

סבורני כי ככלל, על הוועדה להיצמד לנוסחאות הקבועות בדין, וכי חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות על מנת שתותר סטייה מאופן חישוב הפיצוי כפי שנקבע בדין, ובפרט בעניין מסד הנתונים שעל בסיסו יש לקבוע את שיעור הנזק העקיף.

סוף דבר: אם דעתי תישמע, נדון בבקשה שלפנינו כבערעור; ונדחה את הערעור.