זכויות נושים מובטחים בהליכי הקפאת הליכים

בהליכי הקפאה, מוגבלת זכותו של נושה מובטח לממש את הבטוחה העומדת לטובתו, אלא אם יוכיח כי אין בנכס המשועבד כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור, או כאשר אין במימוש השיעבוד, בגיבוש השיעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה (סעיף 350ג(ב) לחוק).

...

נוכח המסקנה כי אין מקום לצו הקפאה לטובת החברה, ממילא גם אין מקום לצו הקפאה אישי לטובת המבקש, שהרי צו ההקפאה לחברה הוא למעשה מעין קולב עליו ניסה המבקש לתלות את צו ההקפאה האישי.

במקרה דנן לא שוכנעתי בקיומה של תרומה אישית מספקת, וודאי שלא שוכנעתי בנחיצותו של צו כזה לטובת קידום הליכי הקפאה שכל תכליתם מימוש נכסי החברה, ולא הבראתה.

אשר על כן, הבקשה לצו הקפאת הליכים נדחית.

העובדות הרלוואנטיות לענייננו הן כדלקמן: ביום 17.7.16 ניתן צו הקפאת הליכים לח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ ומוקד ח.א.ש בע"מ ועוה"ד קרן רייכבך סגל, עמית לדרמן ובניהו לאבל מונו כנאמנים לחברות.

טענות הצדדים הטענה העיקרית של כונסי הנכסים היא שחוב היטל ההשבחה התגבש עוד טרם מינויים ולאור ההלכה שנקבעה בבג"צ 7009/04 עריית הרצליה נ' היועמ"ש ואח' (פורסם ביום 5.2.14), לפיה אין לאבחן בין הליכי מימוש נכס בפרוק או בכינוס, על הועדה ליתן האישור המבוקש, שכן אין לה מעמד עדיף על פני נושה מובטח ובעת מימוש במסגרת הליכי חידלות פירעון זכויותיה נדחות מפני זכויות הנושה המובטח.

...

טענות הצדדים הטענה העיקרית של כונסי הנכסים היא שחוב היטל ההשבחה התגבש עוד טרם מינויים ולאור ההלכה שנקבעה בבג"צ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועמ"ש ואח' (פורסם ביום 5.2.14), לפיה אין לאבחן בין הליכי מימוש נכס בפירוק או בכינוס, על הוועדה ליתן האישור המבוקש, שכן אין לה מעמד עדיף על פני נושה מובטח ובעת מימוש במסגרת הליכי חדלות פרעון זכויותיה נדחות מפני זכויות הנושה המובטח.

ובהמשך בעמ' 22 נקבע: "... אשר לקבלת היתר בניה: חרף העובדה כי בידי החייב בהיטל השבחה לא יעמדו בהכרח כספים נזילים בעת מתן ההיתר, הרי בסופו של דבר מועד קבלת ההיתר הוא "צומת" דרכים משמעותי ביותר, במסגרתו מוציא בעל הנכס אל הפועל את התעשרותו עקב הפעולה המשביחה של הרשות.

מכאן המסקנה, כי מועד לגביית היטל השבחה בעת מימוש זכויות חלף זה מכבר.

ובהמשך בס' 57 נקבע: "סיכומם של דברים: בעלי הדין אינם חולקים על כך שסעיף 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת אינם מקנים לרשויות מעמד נשייה מובטח במסגרת הליכי חדלות פירעון קולקטיביים – פירוק ופשיטת רגל. לא שוכנעתי כי יש מקום ליצור הבחנה בין מעמד הרשויות במסגרת הליכי חדלות פירעון לבין מעמדן בהליכי כינוס. זאת, שכן אין מקום להקנות לרשויות עדיפות קניינית בדרך של 'חקיקה שיפוטית'". יצוין שבעניינינו, ההליך כאמור, מתנהל כהליך חדלות פרעון קולקטיבי והנכס נמכר במסגרת הלך זה. הועדה מפנה לע"א 4260/15 מאיר אליעזר נ' עיריית הוד השרון (פורסם ביום 11.4.18), אלא שהעובדות בפסה"ד זה שונות לחלוטין, במקרה זה נמכר הנכס שנתיים לפני הליך חדלות הפרעון של המוכר, באופן שקופת פשיטת הרגל כלל לא נהנתה מכספי מכירת הנכס, אלא קונה פרטני, בעוד בפסה"ד של הרצליה עניינו שוויון בין הנושים, ואין להקיש מהם לפס"ד זה, שכן בעניינו הנכס, כאמור נמכר במסגרת הליכי חדלות הפרעון.

סוף דבר, אני מקבלת הבקשה וקובעת כי היה על הועדה להנפיק האישור לשם העברת הזכויות לרוכשת, הן בשל העובדה שלא דרשה היטל ההשבחה בעת מימוש הזכויות והן בשל העובדה שמדובר במימוש הנכס במסגרת הליך חדלות פרעון קולקטיבי.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 67800-11-17 יפרח-איזור, נאמנת החברה נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 להלן: "הפקודה" ובעניין: המרכז האקדמי כרמל בע"מ (חל"צ), ח.פ. 513747394 (בהקפאת הליכים) להלן: "החברה" או "המרכז האקדמי כרמל" ובעניין: עו"ד גב' שירלי יפרח איזור להלן: "המפרקת" ובעניין: רו"ח יעקב סוקולובר להלן: "רו"ח סוקולובר" ובעניין רשם ההקדשות להלן: "רשם ההקדשות" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" החלטה

בהתייחס למסמכים המבוקשים, ציין רו"ח סוקולובר כי אלה מסמכים שהועברו אליו על ידי החברה במסגרת ביקורתו, וכעת הם דרושים למפרקת, ולכן אלה מקנים לו מעמד של נושה מובטח בעל זכות עכבון הן לפי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשמ"ד – 1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") והן מכוח הפסיקה, בגובה חובה של החברה בגין הכנת דוחותיה הכספיים לשנת 2016 בסך של 70,200 ש"ח (כולל מע"מ).

...

לנוכח מהות המסמכים שהתבקשו ואשר אינם מצריכים הפקה או עריכה מצידו של רו"ח סוקולובר, ושעה שהסברים אמור היה רו"ח סוקולובר ממילא ליתן במסגרת חקירתו, אינני סבורה כי יש הצדקה לדרישתו של רו"ח סוקולובר לקבלת תשלום שעתי עבור המצאתם של המסמכים, ולא כל שכן תשלום בגובה תעריף שכר טרחה שעתי שהועמד על סך של 550 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל האמור, ימסור רו"ח סוקולובר למפרקת ו/או לחוקר את העתקי המסמכים המבוקשים בתוך 15 יום.

בהליך של הקפאת הליכים, שמורה לנושה המובטח הזכות לבקש את ביטול ההקפאה בהמשך הדרך אם יתגלה כי מדובר במהלך שאינו מצליח לשקם את החברה והוא נושא הפסדים.

...

הבקשה נדחתה במסגרת החלטתי מיום 26.4.17.

אשר על כן, אני סבור כי אין להכיר בשעבוד על חובות הנסון כשעבוד קבוע, אלא כשעבוד צף. הגנה הולמת לבנק לטענת הכונס הזמני, בית המשפט מחויב לבחון קיום הגנה הולמת לנושה המובטח, לשמירת ערך הבטוחה שבידיו וזאת אף אם עסקינן בנושה המחזיק שעבוד צף. הטענה מתבססת על הוראת סעיף 350ג לחוק החברות ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי צו הקפאת הליכים יחול גם על מימוש בטוחה שבידי נושה מובטח, אך זאת בכפוף לקיומה של הגנה הולמת.

סוף דבר כפי שנקבע לעיל, השעבוד שבידי הבנק יסווג כשעבוד צף ולא כשעבוד קבוע - ספציפי.

בבקשה למתן צו להקפאת הליכים נטען, כי לחברה מגיעים כספים רבים המסתכמים בהערכה זהירה בסכום של כ- 4.7 מיליון ₪ בגין ביצוע עבודות בפרויקטים שונים, וכי אי מתן צו הקפאת הליכים ופרוק החברה יביאו לכך שכספים אלה ירדו לטמיון, שכן במקרה זה, החברה לא תוכל להשלים את העבודות באותם פרויקטים או את התיקונים שנדרשו ויידרשו כתנאי לבצוע התשלומים, ובכך ייפגעו בעיקר נושי החברה, שיכולים להנות מכספים אלה אם יינתן צו הקפאת הליכים ויתאפשר לנאמן שימונה להשלים את ביצוע העבודות ולגבות את הכספים המגיעים לחברה.

עוד זכאי הנושה המובטח לחלוקה בשיעור של 28% מסכום החוב ובכפוף לאישורו על ידי הנאמן שישולמו מתקבולי הגביה בלבד וכפוף לתשלום החוב בדין קדימה והחוב לעובדים.

בכל הנוגע לעובדים, הוצע כי הם יהיו זכאים לדיבידנד בשיעור של 20% מסכום תביעות החוב שיאושרו על ידי הנאמן לאחר הפחתת הוצאות הליך ההסדר, ועוד 20 שישולמו מתקבולי הגביה בלבד, לפני כל תשלום אחר מאותו מקור ליתר הנושים.

...

דיון והכרעה דין הבקשה לאישור הסדר נושים להתקבל.

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסכמת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

סוף דבר אשר על כן, הנני מאשר את ההסדר שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים כפוף לתיקונים שסוכמו בין הנאמן, הנושה המובטח, הנושים בדין קדימה ורשויות המס.